תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות ותחולה
סימן א׳: פרשנות
1הגדרותתיקונים: תשל״ד־2, תשמ״א, תשמ״ב, תשס״ז, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ו־2
בפקודה זו –
”אדים“ – עשן, גז או הבל;
”בודק דוודים מוסמך“ או ”בודק מוסמך“, לענין סימן פלוני – מי שהמפקח הראשי הסמיכו בכתב לעשות בדיקות וניסויים לפי האמור באותו סימן;
”בניה“ –
(1)עבודות הכנה והנחת יסודות לבנין, הקמת בנין, הריסתו, שינוי מבנהו, תיקונו או קיומו, לרבות חידושם של מילוי המַשָּׁקִים או של הקישוט וניקוי חיצוני של המבנה ולמעט בניה הנדסית;
(2)עבודות להתקנת מערכות למים, לביוב, לחשמל, להסקה או לתקשורת ועבודות כיוצא באלה, ובלבד שמבצעים אותן אגב הקמת בנין או אגב הקמתו של מבנה שהקמתו הוגדרה כבניה הנדסית;
”בניה הנדסית“ –
(1)בניה של קו או שלוחה של מסילת ברזל;
(2)בניית מִסְפָּן, מבדוק, נמל, נתיב שיט פנימי, מנהרה, גשר, מכון־מים, מאגר, קו צינורות, מוביל מים, ביב או מכון ביוב, הריסתם, שינוי מבנם ותיקונם, לרבות חידושם של מילוי המשקים ושל הצבע;
(3)כל בניה אחרת שנקבעה;
”בעל“, לענין חצרים – אדם המקבל אותה שעה דמי שכירות או רווחים מן החצרים, בין בזכות עצמו ובין כשלוח או כנאמן של אחר, או שהיה מקבל אילו החצרים היו מושכרים;
”דוד קיטור“ – מְכָל סגור שבו מיוצר למטרה כלשהי קיטור תחת לחץ גדול מלחץ אטמוספרי, לרבות חוסך המשמש לחימום מים המסופקים למכל כאמור ומַשְׁחֵן המשמש לחימום קיטור;
”חבלת גוף“ – לרבות פגיעה בבריאות;
”חצרים לשכירות כוח“ –
”לחץ עבודה מותר“, לענין מיתקן לחץ – הלחץ שאין לעבור עליו כפי שפורש בתעודה או בתסקיר שניתנו לפי ההוראות הקובעות שבפרק ג׳;
”מחצבה“ – חפירה לשם כריית אבן, לרבות אבן סיד, אבן חול, אבן חול גירי או בזלת למיניהן, או לשם כריית צפחה, שחם או סלע וולקאני או מיטאמורפי אחר, קוארץ, שיש, צור, גיר, צרורות, חול, חימר או גבס, יחד עם המבנים, המיתקנים, הציוד, המכונות, מסילות הברזל, ההתקנים, המחסנים והמקומות לשפיכת פסולת השייכים לחפירה או המשמשים אותה;
”מכַל קיטור“ – מכל, למעט צינור לקיטור או נחשון לקיטור, הבנוי עם מוצא קבע לאטמוספרה או לחלל שבו הלחץ אינו עולה על הלחץ האטמוספרי, והוא מכל שדרכו עובר קיטור בלחץ אטמוספרי, או בלחץ הקרוב לזה, לשם חימום, הרתחה, ייבוש, אידוי או מטרה דומה;
”מיתקן לחץ“ – דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר;
”מכונות“ – לרבות התקן מיכאני ורצועת הֶנֵעַ;
”ממסרת“ – גל, גלגל, תוף, גַלגִלון, מערכת גלגלונים הדוקים ורפויים, מַחבַּר, מַצמֵד, רצועת הֶנֵעַ וכל אמצעי אחר שבו נמסרת התנועה של מניע ראשי למכונה או להתקן או מתקבלת על ידי מכונה או התקן;
”מניע ראשי“ – מכונה, מנוע או התקן אחר המספק כוח מיכאני הנובע מקיטור, ממים, מרוח, מחשמל, משריפת דלק או ממקור אחר;
”מסילת ברזל“ – מסילת ברזל המשמשת לתעבורה ציבורית של נוסעים או של טובין או לתעבורה אחרת, לרבות מיתקנים המשמשים בקשר למסילת הברזל ולצרכיה;
”מעסיק“ – לרבות חֶבֶר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, ונציגו החוקי של מעסיק שנפטר; לגבי חֶבֵר של אגודה שיתופית רשומה העוסק בעבודה המבוצעת על ידי אותה אגודה, יראו לענין פקודה זו את האגודה כמעסיק של החבר ואת החבר כעובד האגודה, אף־על־פי שהוא מקבל גמול עבודתו, כולו או מקצתו, על ידי השתתפות ברווחי האגודה או בהכנסתה ברוטו;
”מעלית“ – מיתקן המשמש לתנועת בני אדם או טובין בין רבדים קבועים, אשר לו תא או דוכן הנע במסלול מאונך או כמעט מאונך ותנועתו מוגבלת על ידי מַכוֵן;
”מפקח“, ”מפקח ראשי“ – מי שנתמנה לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954, להיות מפקח עבודה, סגן מפקח עבודה ראשי או מפקח עבודה ראשי, לפי הענין, ו”מפקח אזורי“, לענין מפעל פלוני – מי שנתמנה לפי החוק האמור להיות מפקח עבודה אזורי באזור שבו נמצא המפעל;
”נוחויות“ – משתנות, בתי כסא עם אסלה להדחה, בתי כסא מעל בור, בתי כסא יבשים למיניהם ונוחויות כיוצא באלה;
”נמל“ – בין טבעי ובין מלאכותי, לרבות שפך־נהר, נהר בר־ניווט, מזח ושאר מיתקנים אשר בתוכם או על ידם יכולות אניות למצוא מחסה, להטעין או לפרוק טובין או להעלות או להוריד נוסעים;
”נקבע“ – נקבע על ידי השר בתקנות;
”סוג או הֶגדר“, לענין מפעלים – לרבות תיאורה של קבוצת מפעלים לפי מקום הימצאם;
”עבודה רצופה“ – עבודה הנמשכת ללא הפסקה של חצי שעה או יותר;
”עובד“ – לרבות עובד עצמאי;
”פנקס המפעל“ – הפנקס המנוהל והמוחזק לפי הוראות סעיף 198 או סעיף 199;
”קולט אויר“ – אחד מאלה:
(1)מכל המיועד להכיל אויר דחוס והמחובר למַדחס, למעט צינור או נחשון או חלק של מדחס או אבזרו;
(2)מכל קבוע המיועד להכיל אויר דחוס או גזי פליטה דחוסים והמשמש להתנעת מנוע של שריפה פנימית;
(3)מכל קבוע או מיטלטל המשמש לריסוס צבע, לכָּה או חומר דומה בכוח אויר דחוס, למעט חלק של אקדח ריסוס;
(4)מכל לשמן המופלט ממנו בכוח אויר דחוס;
”קולט קיטור“ – מכל או מיתקן המשמש להכיל קיטור בלחץ גדול מלחץ אטמוספרי, למעט דוד קיטור, מכל קיטור, צינור או נחשון לקיטור וחלק ממניע ראשי;
”קַַיֵּם“ – קַַיֵּם במצב יעיל, בכושר הפעלה יעיל, ובמתוקן היטב, ובמקום המיועד למדרך אדם – במצב המונע החלקה;
”רצועת הֶנֵעַ“ – לרבות סרט או חבל המשמשים להנעת מכונות;
”תהליך“ – לרבות השימוש בקטר ;
”השר“ – שר העבודה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
פורסם צו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית), תשכ״ב–1961, הקובע סוגי עבודות אחרות שהן ”עבודת בניה הנדסית“.
(נמחקה);
[צ״ל: קיטור]
הצג הפניות חיצוניות
- חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954 → חוק ארגון הפיקוח על העבודה
- החוק האמור → חוק ארגון הפיקוח על העבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בפקודה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדים“ – עשן, גז או הבל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק דוודים מוסמך“ או ”בודק מוסמך“, לענין סימן פלוני – מי שהמפקח הראשי הסמיכו בכתב לעשות בדיקות וניסויים לפי האמור באותו סימן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניה“ –
{{ח:תתת|(1)}} עבודות הכנה והנחת יסודות לבנין, הקמת בנין, הריסתו, שינוי מבנהו, תיקונו או קיומו, לרבות חידושם של מילוי המַשָּׁקִים או של הקישוט וניקוי חיצוני של המבנה ולמעט בניה הנדסית;
{{ח:תתת|(2)}} עבודות להתקנת מערכות למים, לביוב, לחשמל, להסקה או לתקשורת ועבודות כיוצא באלה, ובלבד שמבצעים אותן אגב הקמת בנין או אגב הקמתו של מבנה שהקמתו הוגדרה כבניה הנדסית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניה הנדסית“ –
{{ח:תתת|(1)}} בניה של קו או שלוחה של מסילת ברזל;
{{ח:תתת|(2)}} בניית מִסְפָּן, מבדוק, נמל, נתיב שיט פנימי, מנהרה, גשר, מכון־מים, מאגר, קו צינורות, מוביל מים, ביב או מכון ביוב, הריסתם, שינוי מבנם ותיקונם, לרבות חידושם של מילוי המשקים ושל הצבע;
{{ח:תתת|(3)}} כל בניה אחרת שנקבעה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית)|צו הבטיחות בעבודה (עבודות בניה הנדסית), תשכ״ב–1961}}, הקובע סוגי עבודות אחרות שהן ”עבודת בניה הנדסית“.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“, לענין חצרים – אדם המקבל אותה שעה דמי שכירות או רווחים מן החצרים, בין בזכות עצמו ובין כשלוח או כנאמן של אחר, או שהיה מקבל אילו החצרים היו מושכרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוד קיטור“ – מְכָל סגור שבו מיוצר למטרה כלשהי קיטור תחת לחץ גדול מלחץ אטמוספרי, לרבות חוסך המשמש לחימום מים המסופקים למכל כאמור ומַשְׁחֵן המשמש לחימום קיטור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלת גוף“ – לרבות פגיעה בבריאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חצרים לשכירות כוח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לחץ עבודה מותר“, לענין מיתקן לחץ – הלחץ שאין לעבור עליו כפי שפורש בתעודה או בתסקיר שניתנו לפי ההוראות הקובעות {{ח:פנימי|פרק ג|שבפרק ג׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחצבה“ – חפירה לשם כריית אבן, לרבות אבן סיד, אבן חול, אבן חול גירי או בזלת למיניהן, או לשם כריית צפחה, שחם או סלע וולקאני או מיטאמורפי אחר, קוארץ, שיש, צור, גיר, צרורות, חול, חימר או גבס, יחד עם המבנים, המיתקנים, הציוד, המכונות, מסילות הברזל, ההתקנים, המחסנים והמקומות לשפיכת פסולת השייכים לחפירה או המשמשים אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכַל קיטור“ – מכל, למעט צינור לקיטור או נחשון לקיטור, הבנוי עם מוצא קבע לאטמוספרה או לחלל שבו הלחץ אינו עולה על הלחץ האטמוספרי, והוא מכל שדרכו עובר קיטור בלחץ אטמוספרי, או בלחץ הקרוב לזה, לשם חימום, הרתחה, ייבוש, אידוי או מטרה דומה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן לחץ“ – דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונות“ – לרבות התקן מיכאני ורצועת הֶנֵעַ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממסרת“ – גל, גלגל, תוף, גַלגִלון, מערכת גלגלונים הדוקים ורפויים, מַחבַּר, מַצמֵד, רצועת הֶנֵעַ וכל אמצעי אחר שבו נמסרת התנועה של מניע ראשי למכונה או להתקן או מתקבלת על ידי מכונה או התקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מניע ראשי“ – מכונה, מנוע או התקן אחר המספק כוח מיכאני הנובע מקיטור, ממים, מרוח, מחשמל, משריפת דלק או ממקור אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסילת ברזל“ – מסילת ברזל המשמשת לתעבורה ציבורית של נוסעים או של טובין או לתעבורה אחרת, לרבות מיתקנים המשמשים בקשר למסילת הברזל ולצרכיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק“ – לרבות חֶבֶר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, ונציגו החוקי של מעסיק שנפטר; לגבי חֶבֵר של אגודה שיתופית רשומה העוסק בעבודה המבוצעת על ידי אותה אגודה, יראו לענין פקודה זו את האגודה כמעסיק של החבר ואת החבר כעובד האגודה, אף־על־פי שהוא מקבל גמול עבודתו, כולו או מקצתו, על ידי השתתפות ברווחי האגודה או בהכנסתה ברוטו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעלית“ – מיתקן המשמש לתנועת בני אדם או טובין בין רבדים קבועים, אשר לו תא או דוכן הנע במסלול מאונך או כמעט מאונך ותנועתו מוגבלת על ידי מַכוֵן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“, ”מפקח ראשי“ – מי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}}, להיות מפקח עבודה, סגן מפקח עבודה ראשי או מפקח עבודה ראשי, לפי הענין, ו”מפקח אזורי“, לענין מפעל פלוני – מי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|החוק האמור}} להיות מפקח עבודה אזורי באזור שבו נמצא המפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוחויות“ – משתנות, בתי כסא עם אסלה להדחה, בתי כסא מעל בור, בתי כסא יבשים למיניהם ונוחויות כיוצא באלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – בין טבעי ובין מלאכותי, לרבות שפך־נהר, נהר בר־ניווט, מזח ושאר מיתקנים אשר בתוכם או על ידם יכולות אניות למצוא מחסה, להטעין או לפרוק טובין או להעלות או להוריד נוסעים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקבע“ – נקבע על ידי השר בתקנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג או הֶגדר“, לענין מפעלים – לרבות תיאורה של קבוצת מפעלים לפי מקום הימצאם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה רצופה“ – עבודה הנמשכת ללא הפסקה של חצי שעה או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות עובד עצמאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס המפעל“ – הפנקס המנוהל והמוחזק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 198|סעיף 198}} או {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולט אויר“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכל המיועד להכיל אויר דחוס והמחובר למַדחס, למעט צינור או נחשון או חלק של מדחס או אבזרו;
{{ח:תתת|(2)}} מכל קבוע המיועד להכיל אויר דחוס או גזי פליטה דחוסים והמשמש להתנעת מנוע של שריפה פנימית;
{{ח:תתת|(3)}} מכל קבוע או מיטלטל המשמש לריסוס צבע, לכָּה או חומר דומה בכוח אויר דחוס, למעט חלק של אקדח ריסוס;
{{ח:תתת|(4)}} מכל לשמן המופלט ממנו בכוח אויר דחוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולט קיטור“ – מכל או מיתקן המשמש להכיל קיטור בלחץ גדול מלחץ אטמוספרי, למעט דוד קיטור, מכל קיטור, צינור או נחשון לקיטור וחלק ממניע ראשי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קַַיֵּם“ – קַַיֵּם במצב יעיל, בכושר הפעלה יעיל, ובמתוקן היטב, ובמקום המיועד למדרך אדם – במצב המונע החלקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת הֶנֵעַ“ – לרבות סרט או חבל המשמשים להנעת מכונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך“ – לרבות השימוש בקטר {{ח:הערה|[צ״ל: קיטור]}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה.2מפעל בדרך כללתיקונים: תשל״ד־2, תשע״ד
מפעל הוא חֲצַרים שבהם או בגידרָתם או מסביב להם עובדים בני אדם בעבודת כפיים בתהליך המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך, שינויו, תיקונו, עיטורו, גימורו, ניקויו, רחיצתו, פירוקו, הריסתו או הכשרתו למכירה, או הכרוך באלה, ונתקיימו בחצרים שתי אלה:
(1)פעולת המפעל היא דרך משלח־יד או לשם השתכרות;
(2)אם מועסקים שם עובדים שכירים – יש למעסיקם זכות גישה או זכות שליטה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעל הוא חֲצַרים שבהם או בגידרָתם או מסביב להם עובדים בני אדם בעבודת כפיים בתהליך המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך, שינויו, תיקונו, עיטורו, גימורו, ניקויו, רחיצתו, פירוקו, הריסתו או הכשרתו למכירה, או הכרוך באלה, ונתקיימו בחצרים שתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} פעולת המפעל היא דרך משלח־יד או לשם השתכרות;
{{ח:תת|(2)}} אם מועסקים שם עובדים שכירים – יש למעסיקם זכות גישה או זכות שליטה.3מפעלים מפורטיםתיקונים: תשל״ד־2, תשמ״א
אף החצרים המנויים להלן, שבהם עובדים בני אדם בעבודת כפיים, ככלל מפעל הם, גם אם אינם כן לפי ההגדרה בסעיף 2, ואלה הם:
(1)מקום שבו נעשית פעולה לשם מטרת נפט כמשמעותה בסעיף 44 לחוק הנפט, תשי״ב–1952;
(2)מכרה כמשמעותו בפקודת המכרות;
(3)מחצבה;
(4)חצרים שבהם עוסקים באינקול, בקיפול, בגלילה, בהשלמה או באריזה של מטווה או אריג;
(5)מספָּנָה או מבדוק יבש, לרבות סביבתם, שבהם בונים, בונים מחדש, מתקנים, מכללים מחדש, מגמרים או מפרקים אניות או כלי שיט אחרים;
(6)מקום שבו מבוצע קידוח מים;
(7)מפעל־מים או מקום אחר שבהם משתמשים בכוח מיכאני לשם הספקת מים לציבור או בקשר לכך;
(8)מפעל־ביוב או מפעל־השקיָה שבהם משתמשים בכוח מיכאני וכן תחנת שאיבה המשמשת בקשר למפעל כאמור;
(9)תחנה הידרולית לייצור כוח;
(10)חצרים שבהם עוסקים דרך משלח־יד או לשם השתכרות –
(א)בהדפסה בדַפָּסוּת־בֶּלֶט, בדפסות־אבן, בדפסות־שֶקַע או בתהליך אחר בדומה לאלה;
(ב)בכריכת ספרים;
(ג)בהפקת סרטים קינמטוגרפיים;
(11)חצרים שבהם נעשות עבודות בקשר לעיסוק אחר או למוסד ציבורי, הכל לפי הענין, כמפורט להלן:
(א)הדפסה כאמור בפסקה (10)(א) או כריכת ספרים – בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח־יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות צבורי;
(ב)ייצור, בניה מחדש, תיקון, החסנה, תחזוקה או ניקוי של רכב, קטרים, כלי טיס או אמצעי תחבורה אחרים – כעזר לעסק תחבורה או לעסק תעשייתי או מסחרי אחר;
(ג)עשיה, התאמה או תיקון של תלבושות, תפאורות או מיטלטלין אחרים – לצרכי הפקה או הצגה, דרך משלח־יד או לשם השתכרות, של סרטים קינמטוגרפיים או הצגות תיאטרוניות, למעט במה או חדר הלבשה של תיאטרון שנעשים בהם תיאומים ותיקונים באקראי בלבד;
(ד)עשיית רשתות או תיקונן – בכרוך לדיג;
(ה)עשיית מצרכים ממתכת או מעץ או תיקונם, בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח־יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות ציבורי;
(ו)עשיית מצרכים או הכנתם – בכרוך לבניה או בניה הנדסית, ואין הם חצרים שבהם נעשית בניה או בניה הנדסית;
(ז)מכבסה – כעזר לעיסוק אחר או בכרוך לצרכי מוסד ציבורי או שירות ציבורי;
(ח)מעבדה;
(12)חצרים שבהם עוסקים, בקשר למפעל –
(א)במיון מצרכים – כהכנה לעבודה הנעשית במפעל או בכרוך למטרותיו של מפעל;
(ב)ברחיצתם או במילויים של בקבוקים או מכלים או באריזת מצרכים – בכרוך למטרותיו של מפעל;
(13)חדר אוכל, חדר מנוחה או חצרים אחרים המיועדים לרווחת העובדים במפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם;
(14)חצרים שבהם עושים פעולות תכנון, עיצוב, שרטוט, ניסוי חמרים, מוצרים ותהליכים, ניהול ומסחר וכיוצא באלה בכרוך למטרותיו של מפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם;
(15)חצרים שבהם מבצעים מבחנים במצרכים, שלא למטרות מחקר בלבד;
(16)בית מטבחיים או משחטת עופות;
(17)מסעדה צמודה למפעל; לענין זה –
(א)”מסעדה“ – כל מקום שבו מכינים מאכלים לצריכה במקום;
(ב)רשאי שר העבודה לקבוע תנאים לענין תפוסתו של מלון או לענין היקף השירות הניתן במסעדות הצמודות לו, שלפיהם יראו מסעדה הצמודה למלון כמפעל;
(18)מכבסה ובה מכונות כביסה לשירות עצמי של הלקוחות;
(19)בית מלאכה או מפעל השייכים לאגודה שיתופית חקלאית, אף אם פעולתם אינה דרך משלח יד או לשם השתכרות.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 44 לחוק הנפט, תשי״ב–1952 → חוק הנפט #סעיף 44
- בפקודת המכרות → פקודת המכרות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אף החצרים המנויים להלן, שבהם עובדים בני אדם בעבודת כפיים, ככלל מפעל הם, גם אם אינם כן לפי ההגדרה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, ואלה הם:
{{ח:תת|(1)}} מקום שבו נעשית פעולה לשם מטרת נפט כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 44|בסעיף 44 לחוק הנפט, תשי״ב–1952}};
{{ח:תת|(2)}} מכרה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|בפקודת המכרות}};
{{ח:תת|(3)}} מחצבה;
{{ח:תת|(4)}} חצרים שבהם עוסקים באינקול, בקיפול, בגלילה, בהשלמה או באריזה של מטווה או אריג;
{{ח:תת|(5)}} מספָּנָה או מבדוק יבש, לרבות סביבתם, שבהם בונים, בונים מחדש, מתקנים, מכללים מחדש, מגמרים או מפרקים אניות או כלי שיט אחרים;
{{ח:תת|(6)}} מקום שבו מבוצע קידוח מים;
{{ח:תת|(7)}} מפעל־מים או מקום אחר שבהם משתמשים בכוח מיכאני לשם הספקת מים לציבור או בקשר לכך;
{{ח:תת|(8)}} מפעל־ביוב או מפעל־השקיָה שבהם משתמשים בכוח מיכאני וכן תחנת שאיבה המשמשת בקשר למפעל כאמור;
{{ח:תת|(9)}} תחנה הידרולית לייצור כוח;
{{ח:תת|(10)}} חצרים שבהם עוסקים דרך משלח־יד או לשם השתכרות –
{{ח:תתת|(א)}} בהדפסה בדַפָּסוּת־בֶּלֶט, בדפסות־אבן, בדפסות־שֶקַע או בתהליך אחר בדומה לאלה;
{{ח:תתת|(ב)}} בכריכת ספרים;
{{ח:תתת|(ג)}} בהפקת סרטים קינמטוגרפיים;
{{ח:תת|(11)}} חצרים שבהם נעשות עבודות בקשר לעיסוק אחר או למוסד ציבורי, הכל לפי הענין, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} הדפסה כאמור בפסקה (10)(א) או כריכת ספרים – בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח־יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות צבורי;
{{ח:תתת|(ב)}} ייצור, בניה מחדש, תיקון, החסנה, תחזוקה או ניקוי של רכב, קטרים, כלי טיס או אמצעי תחבורה אחרים – כעזר לעסק תחבורה או לעסק תעשייתי או מסחרי אחר;
{{ח:תתת|(ג)}} עשיה, התאמה או תיקון של תלבושות, תפאורות או מיטלטלין אחרים – לצרכי הפקה או הצגה, דרך משלח־יד או לשם השתכרות, של סרטים קינמטוגרפיים או הצגות תיאטרוניות, למעט במה או חדר הלבשה של תיאטרון שנעשים בהם תיאומים ותיקונים באקראי בלבד;
{{ח:תתת|(ד)}} עשיית רשתות או תיקונן – בכרוך לדיג;
{{ח:תתת|(ה)}} עשיית מצרכים ממתכת או מעץ או תיקונם, בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח־יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות ציבורי;
{{ח:תתת|(ו)}} עשיית מצרכים או הכנתם – בכרוך לבניה או בניה הנדסית, ואין הם חצרים שבהם נעשית בניה או בניה הנדסית;
{{ח:תתת|(ז)}} מכבסה – כעזר לעיסוק אחר או בכרוך לצרכי מוסד ציבורי או שירות ציבורי;
{{ח:תתת|(ח)}} מעבדה;
{{ח:תת|(12)}} חצרים שבהם עוסקים, בקשר למפעל –
{{ח:תתת|(א)}} במיון מצרכים – כהכנה לעבודה הנעשית במפעל או בכרוך למטרותיו של מפעל;
{{ח:תתת|(ב)}} ברחיצתם או במילויים של בקבוקים או מכלים או באריזת מצרכים – בכרוך למטרותיו של מפעל;
{{ח:תת|(13)}} חדר אוכל, חדר מנוחה או חצרים אחרים המיועדים לרווחת העובדים במפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם;
{{ח:תת|(14)}} חצרים שבהם עושים פעולות תכנון, עיצוב, שרטוט, ניסוי חמרים, מוצרים ותהליכים, ניהול ומסחר וכיוצא באלה בכרוך למטרותיו של מפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם;
{{ח:תת|(15)}} חצרים שבהם מבצעים מבחנים במצרכים, שלא למטרות מחקר בלבד;
{{ח:תת|(16)}} בית מטבחיים או משחטת עופות;
{{ח:תת|(17)}} מסעדה צמודה למפעל; לענין זה –
{{ח:תתת|(א)}} ”מסעדה“ – כל מקום שבו מכינים מאכלים לצריכה במקום;
{{ח:תתת|(ב)}} רשאי שר העבודה לקבוע תנאים לענין תפוסתו של מלון או לענין היקף השירות הניתן במסעדות הצמודות לו, שלפיהם יראו מסעדה הצמודה למלון כמפעל;
{{ח:תת|(18)}} מכבסה ובה מכונות כביסה לשירות עצמי של הלקוחות;
{{ח:תת|(19)}} בית מלאכה או מפעל השייכים לאגודה שיתופית חקלאית, אף אם פעולתם אינה דרך משלח יד או לשם השתכרות.4כשאין העוסקים עובדי התופשתיקונים: תשל״ד־2
(א)במקום שבו עובד אדם ברשותו של תופש המקום או לפי הסכם עמו בעבודה שהיתה עושה את המקום למפעל אילו היה אותו אדם עובדו של התופש, יראו אותו כמפעל לענין פקודה זו.
(ב)”תופש המקום“, לענין סעיף זה – לרבות בעל המקום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במקום שבו עובד אדם ברשותו של תופש המקום או לפי הסכם עמו בעבודה שהיתה עושה את המקום למפעל אילו היה אותו אדם עובדו של התופש, יראו אותו כמפעל לענין פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} ”תופש המקום“, לענין סעיף זה – לרבות בעל המקום.5קו או שלוחה המשמשים למפעל
קו פסים או שלוחה שלו, המשמשים בקשר למפעל ולצרכיו ואינם חלק ממסילת ברזל, יראו אותם כחלק מהמפעל; היו משמשים בקשר למפעלים אחדים התפושים בידי תופשים שונים, יראו אותם כמפעל נפרד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קו פסים או שלוחה שלו, המשמשים בקשר למפעל ולצרכיו ואינם חלק ממסילת ברזל, יראו אותם כחלק מהמפעל; היו משמשים בקשר למפעלים אחדים התפושים בידי תופשים שונים, יראו אותם כמפעל נפרד.6מקום במפעל שאינו משמש למטרותיו
מקום הנמצא בגידרתו של מפעל או מסביב לו ומשמש רק למטרה שאינה לצרכי התהליכים המבוצעים במפעל, לא יראוהו כחלק מן המפעל לעניני פקודה זו, אבל אם מבחינה אחרת היה המקום בגדר מפעל יראוהו כמפעל נפרד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקום הנמצא בגידרתו של מפעל או מסביב לו ומשמש רק למטרה שאינה לצרכי התהליכים המבוצעים במפעל, לא יראוהו כחלק מן המפעל לעניני פקודה זו, אבל אם מבחינה אחרת היה המקום בגדר מפעל יראוהו כמפעל נפרד.7פיצול ואיחוד מפעלים
(א)המפקח הראשי רשאי לאשר בכתב שיראו חלק ממפעל כמפעל נפרד, ומפעלים אחדים – כמפעל אחד.
(ב)השר רשאי להורות בתעודה לעניני פקודה זו, כולם או מקצתם, שיראו ענפים שונים או מחלקות שונות של פעולה במפעל אחד כמפעלים נפרדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המפקח הראשי רשאי לאשר בכתב שיראו חלק ממפעל כמפעל נפרד, ומפעלים אחדים – כמפעל אחד.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להורות בתעודה לעניני פקודה זו, כולם או מקצתם, שיראו ענפים שונים או מחלקות שונות של פעולה במפעל אחד כמפעלים נפרדים.8מפעל תחת כיפת השמים
אין חצרים יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהם תחת כיפת השמים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין חצרים יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהם תחת כיפת השמים.9חצרים של המדינה או רשות מקומית
(א)אין חצרים השייכים למדינה או לרשות מקומית או התפושים על ידיהן יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהפעולה בהם אינה דרך משלח־יד או לשם השתכרות.
(ב)אין בניה ובניה הנדסית המבוצעת על ידי המדינה או רשות מקומית או בשבילן יוצאות מתחולת הפקודה משום כך בלבד שהפעולה בהן אינה דרך משלח־יד או לשם השתכרות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין חצרים השייכים למדינה או לרשות מקומית או התפושים על ידיהן יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהפעולה בהם אינה דרך משלח־יד או לשם השתכרות.
{{ח:תת|(ב)}} אין בניה ובניה הנדסית המבוצעת על ידי המדינה או רשות מקומית או בשבילן יוצאות מתחולת הפקודה משום כך בלבד שהפעולה בהן אינה דרך משלח־יד או לשם השתכרות.10תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}11תחולה על מפעלים דרך כלל
הוראות פקודה זו יחולו רק על מפעלים כפי שהוגדרו בפקודה זו, זולת אם יש בה הוראה מפורשת אחרת לענין זה, אולם הן יחולו על כל המפעלים כאמור אם אין כוונה אחרת משתמעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות פקודה זו יחולו רק על מפעלים כפי שהוגדרו בפקודה זו, זולת אם יש בה הוראה מפורשת אחרת לענין זה, אולם הן יחולו על כל המפעלים כאמור אם אין כוונה אחרת משתמעת.סימן ב׳: תחולה לגבי המדינה
12הגדרה
בסימן זה ”מקום הנחשב כמפעל“ – חצרים או מקום שבהם או עליהם חלות הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן, לפי הוראות סעיפים 180, 184, 185, 187, 191 או 194.
↺ פנימיות: 7📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א סימן ב|בסימן זה}}{{ח:הערה|,}} ”מקום הנחשב כמפעל“ – חצרים או מקום שבהם או עליהם חלות הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 180|סעיפים 180}}, {{ח:פנימי|סעיף 184|184}}, {{ח:פנימי|סעיף 185|185}}, {{ח:פנימי|סעיף 187|187}}, {{ח:פנימי|סעיף 191|191}} {{ח:פנימי|סעיף 194|או 194}}.13תחולה לגבי המדינה
הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן לפי הענין, יחולו על מפעל ועל מקום הנחשב כמפעל השייכים למדינה או התפושים על ידיה, או שבהם מבוצעות בניה או בניה הנדסית על ידי המדינה או בשבילה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן לפי הענין, יחולו על מפעל ועל מקום הנחשב כמפעל השייכים למדינה או התפושים על ידיה, או שבהם מבוצעות בניה או בניה הנדסית על ידי המדינה או בשבילה.14פטור
בנסיבות של שעת חירום רשאי השר בתקנות, במידה ולתקופה המפורשות בהן, לפטור מפקודה זו –
(1)כל מפעל ומקום הנחשב כמפעל האמורים בסעיף 13;
(2)כל מפעל ומקום הנחשב כמפעל לענין עבודה הנעשית בשביל המדינה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בנסיבות של שעת חירום רשאי השר בתקנות, במידה ולתקופה המפורשות בהן, לפטור מפקודה זו –
{{ח:תת|(1)}} כל מפעל ומקום הנחשב כמפעל האמורים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|(2)}} כל מפעל ומקום הנחשב כמפעל לענין עבודה הנעשית בשביל המדינה.פרק ב׳: בריאות
סימן א׳: נקיון וצביעה
15הגדרות
בסימן זה –
”צָבֹע“ – צָבֹע בצבע שמן או בחומר אחר שאושר לענין סימן זה בתקנות שהתקין השר, או חַפֵּה בְּלַכָּה;
”קירות ותקרות“ – כל קיר פנימי, מחיצה, תקרה וקירוי של החדרים, וכל קיר, דופן וקירוי של המסדרונות ושל חדרי המדרגות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צָבֹע“ – צָבֹע בצבע שמן או בחומר אחר שאושר לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}} בתקנות שהתקין השר, או חַפֵּה בְּלַכָּה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קירות ותקרות“ – כל קיר פנימי, מחיצה, תקרה וקירוי של החדרים, וכל קיר, דופן וקירוי של המסדרונות ושל חדרי המדרגות.16נקיון
(א)מפעל יוחזק במצב נקי וללא צחנה הבאה מביב, מנוחויות או ממטרד.
(ב)שאר הוראות סימן זה לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפעל יוחזק במצב נקי וללא צחנה הבאה מביב, מנוחויות או ממטרד.
{{ח:תת|(ב)}} שאר הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}} לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).17פעולות ניקוי דרך כלל
(א)יום יום יסולקו בשיטה נאותה לכלוך ואשפה שנצטברו על הרצפות והשולחנות של חדרי עבודה ובחדרי המדרגות ובמסדרונות.
(ב)לפחות אחת לשבוע תנוקה הרצפה בכל חדר עבודה בשטיפה, או – אם יעיל וראוי הדבר – בטאטוא או בשיטה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יום יום יסולקו בשיטה נאותה לכלוך ואשפה שנצטברו על הרצפות והשולחנות של חדרי עבודה ובחדרי המדרגות ובמסדרונות.
{{ח:תת|(ב)}} לפחות אחת לשבוע תנוקה הרצפה בכל חדר עבודה בשטיפה, או – אם יעיל וראוי הדבר – בטאטוא או בשיטה אחרת.18סיוד קירות ותקרות וצביעתם
(א)קירות ותקרות יוחזקו כלהלן:
(1)אם פניהם חלקים ובלתי חדירים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר;
(2)אם מחזיקים אותם צבועים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר, ויש לחזור ולצבעם אחת לשבע שנים לפחות;
(3)קירות ותקרות אחרים יהיו מסויידים, ויש לחזור ולסיידם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות.
(ב)מפקח אזורי רשאי לאשר שיטת ניקוי אחרת במקום השיטה האמורה בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א).
(ג)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מפעל שבו עובדים פחות מעשרה בני אדם ואין משתמשים בכוח מיכאני, אלא אם המפקח האזורי דרש זאת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קירות ותקרות יוחזקו כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם פניהם חלקים ובלתי חדירים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר;
{{ח:תתת|(2)}} אם מחזיקים אותם צבועים, יש לנקותם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות במים חמים ובסבון או בחומר ניקוי מתאים אחר, ויש לחזור ולצבעם אחת לשבע שנים לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} קירות ותקרות אחרים יהיו מסויידים, ויש לחזור ולסיידם אחת לארבעה עשר חדשים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח אזורי רשאי לאשר שיטת ניקוי אחרת במקום השיטה האמורה בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מפעל שבו עובדים פחות מעשרה בני אדם ואין משתמשים בכוח מיכאני, אלא אם המפקח האזורי דרש זאת.19תקנות בדבר צביעה
לענין סעיף 18(א)(2) רשאי השר בתקנות לקבוע לצביעה מחדש תקופות קצרות משבע שנים ובלבד שלא יהיו קצרות מארבעה עשר חדשים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(2)}} רשאי השר בתקנות לקבוע לצביעה מחדש תקופות קצרות משבע שנים ובלבד שלא יהיו קצרות מארבעה עשר חדשים.20פטור והוראות מיוחדות
נראה למפקח אזורי שבמפעל פלוני או בחלק ממנו אין החזקתו במצב נקי מצריכה קיומן של הוראות סימן זה, או שמפאת נסיבות מיוחדות אין ההוראות האמורות מתאימות או מספיקות להחזקתו במצב נקי, רשאי הוא, אם ראה למתאים, להורות בתעודה שההוראות לא יחולו על אותו מפעל או חלק ממנו, או שיחולו בשינויים שנקבעו בתעודה האמורה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נראה למפקח אזורי שבמפעל פלוני או בחלק ממנו אין החזקתו במצב נקי מצריכה קיומן של הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}}, או שמפאת נסיבות מיוחדות אין ההוראות האמורות מתאימות או מספיקות להחזקתו במצב נקי, רשאי הוא, אם ראה למתאים, להורות בתעודה שההוראות לא יחולו על אותו מפעל או חלק ממנו, או שיחולו בשינויים שנקבעו בתעודה האמורה.סימן ב׳: צפיפות
21צפיפות
(א)מפעל, שעה שנעשית בו עבודה, לא תהיה בו צפיפות במידה העלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של העובדים בו.
(ב)שאר הוראות סימן זה לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפעל, שעה שנעשית בו עבודה, לא תהיה בו צפיפות במידה העלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של העובדים בו.
{{ח:תת|(ב)}} שאר הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}} לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א).22חזקת צפיפותתיקונים: תשל״ד־2
יראו שיש במפעל צפיפות במידה האמורה בסעיף 21 אם מספר העובדים בזמן אחד בחדר עבודה הוא כדי כך שנפח החלל העולה לכל עובד באותו חדר הוא פחות מאחד עשר מטרים מעוקבים, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל״ד–1974 – מאחד עשר וחצי מטרים מעוקבים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יראו שיש במפעל צפיפות במידה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} אם מספר העובדים בזמן אחד בחדר עבודה הוא כדי כך שנפח החלל העולה לכל עובד באותו חדר הוא פחות מאחד עשר מטרים מעוקבים, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208160.pdf|חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל״ד–1974}} – מאחד עשר וחצי מטרים מעוקבים.23פטור
נוכח המפקח הראשי כי מנסיבות מיוחדות שבהם מתנהלת העבודה בחדר עבודה אין זה מתאים או נחוץ להחיל על אותו חדר את הוראת סעיף 22, רשאי הוא בתעודה לפטור אותו חדר ממנה בתנאים שיפורשו בתעודה האמורה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוכח המפקח הראשי כי מנסיבות מיוחדות שבהם מתנהלת העבודה בחדר עבודה אין זה מתאים או נחוץ להחיל על אותו חדר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, רשאי הוא בתעודה לפטור אותו חדר ממנה בתנאים שיפורשו בתעודה האמורה.24תקנות לענין צפיפות
השר רשאי בתקנות להורות על הגדלת נפח החלל לעובד שיש ליתן לפי סעיף 22; תקנות כאמור יכול שיותקנו לסוג או הגדר של מפעל או חלק ממפעל או לתהליך.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי בתקנות להורות על הגדלת נפח החלל לעובד שיש ליתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}; תקנות כאמור יכול שיותקנו לסוג או הגדר של מפעל או חלק ממפעל או לתהליך.25סייג לחישובתיקונים: תשל״ד־2
בחישוב נפח החלל לענין סימן זה לא יובא בחשבון החלל שהוא יותר מ־4.25 מטרים מעל הרצפה, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל״ד–1974 – משלושה מטרים מעל הרצפה, ואם בחדר יש יציע יראו את היציע כאילו הוא חדר לחוד.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחישוב נפח החלל לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}} לא יובא בחשבון החלל שהוא יותר מ־4.25 מטרים מעל הרצפה, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208160.pdf|חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, תשל״ד–1974}} – משלושה מטרים מעל הרצפה, ואם בחדר יש יציע יראו את היציע כאילו הוא חדר לחוד.26הצגת הודעהתיקונים: תשע״ד
על פי דרישת המפקח האזורי, תוצג בחדר העבודה הודעה על מספר בני האדם שמותר להעסיקם באותו חדר בהתאם להוראות סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על פי דרישת המפקח האזורי, תוצג בחדר העבודה הודעה על מספר בני האדם שמותר להעסיקם באותו חדר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}.סימן ג׳: איוורור, תאורה וחום
27איוורור
אמצעים יעילים ונאותים יינקטו כדי להשיג ולקיים, על ידי מחזור אויר צח, איוורור מספיק בכל חדר עבודה, וכדי ליטול, במידה שהדבר מעשי, נזקם של אדים, אבק וזוהמה אחרת העלולים להזיק לבריאות והמתהווים תוך כדי תהליך או עבודה המבוצעים במפעל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמצעים יעילים ונאותים יינקטו כדי להשיג ולקיים, על ידי מחזור אויר צח, איוורור מספיק בכל חדר עבודה, וכדי ליטול, במידה שהדבר מעשי, נזקם של אדים, אבק וזוהמה אחרת העלולים להזיק לבריאות והמתהווים תוך כדי תהליך או עבודה המבוצעים במפעל.28תאורהתיקונים: תשל״ד־2
אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים תאורה מספיקה ונאותה, טבעית או מלאכותית, בכל חלק ממפעל שבני אדם עסוקים או עוברים בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים תאורה מספיקה ונאותה, טבעית או מלאכותית, בכל חלק ממפעל שבני אדם עסוקים או עוברים בו.29חלונות
חלונות וצוהרים מזוגגים המשמשים לתאורה בחדר עבודה יהיו, במידה שהדבר מעשי, מוחזקים במצב נקי מבית ומחוץ וללא הפרעה לחדירת אור, אך אין הוראה זו באה למנוע בעד סיודם או הֶצֵלָם של חלונות וצוהרים לשם הגנה מפני חום או אור חזק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חלונות וצוהרים מזוגגים המשמשים לתאורה בחדר עבודה יהיו, במידה שהדבר מעשי, מוחזקים במצב נקי מבית ומחוץ וללא הפרעה לחדירת אור, אך אין הוראה זו באה למנוע בעד סיודם או הֶצֵלָם של חלונות וצוהרים לשם הגנה מפני חום או אור חזק.30מידת חום
אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים מידת חום סבירה בכל חדר עבודה, אך אין להשתמש בשיטה הגורמת לפליטת אדים לתוך האויר בחדר, שיש בהם לפי מהותם וכמותם לגרום פגיעה לעובדים בחדר או להטרידם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים מידת חום סבירה בכל חדר עבודה, אך אין להשתמש בשיטה הגורמת לפליטת אדים לתוך האויר בחדר, שיש בהם לפי מהותם וכמותם לגרום פגיעה לעובדים בחדר או להטרידם.31מידת חום לעבודה בישיבה
בחדר עבודה שבו העבודה בחלק ניכר נעשית בישיבה ואינה דורשת מאמץ גופני ממשי, לא יראו מידת חום של פחות מ־16 מעלות צלסיוס, לאחר השעה הראשונה, כמידת חום סבירה כל זמן שעובדים, ולפי דרישת המפקח האזורי יותקן ויקויים בו מדחום במצב מתאים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדר עבודה שבו העבודה בחלק ניכר נעשית בישיבה ואינה דורשת מאמץ גופני ממשי, לא יראו מידת חום של פחות מ־16 מעלות צלסיוס, לאחר השעה הראשונה, כמידת חום סבירה כל זמן שעובדים, ולפי דרישת המפקח האזורי יותקן ויקויים בו מדחום במצב מתאים.32תקנות לענין איוורור, תאורה וחוםתיקונים: תשמ״ט
(א)השר רשאי בתקנות לקבוע תקן –
(1)לאיוורור מספיק למפעלים;
(2)לתאורה מספיקה למפעלים או לתהליך;
(3)למידת חום סבירה למפעלים, והתקן יכול, בין השאר, לשנות את הוראות סעיף 31 בענין מידת החום, לאסור כל שיטה של הסקה אם לדעתו השיטה עלולה לפגוע בעובדים, ולהורות על התקנת מדי־חום וקיומם במקומות ובמצבים שיקבע.
(ב)תקנות למפעלים לפי סעיף זה יכול שיהיו כלליות או לסוג או הגדר פלוני של מפעלים או חלקיהם.
(ג)תקנות לפי סעיף זה, שיוחדו למפעלים שעיקר עיסוקם ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז יותקנו לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי בתקנות לקבוע תקן –
{{ח:תתת|(1)}} לאיוורור מספיק למפעלים;
{{ח:תתת|(2)}} לתאורה מספיקה למפעלים או לתהליך;
{{ח:תתת|(3)}} למידת חום סבירה למפעלים, והתקן יכול, בין השאר, לשנות את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} בענין מידת החום, לאסור כל שיטה של הסקה אם לדעתו השיטה עלולה לפגוע בעובדים, ולהורות על התקנת מדי־חום וקיומם במקומות ובמצבים שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות למפעלים לפי סעיף זה יכול שיהיו כלליות או לסוג או הגדר פלוני של מפעלים או חלקיהם.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה, שיוחדו למפעלים שעיקר עיסוקם ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז יותקנו לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.סימן ד׳: ניקוז רצפות
33ניקוז רצפות
היה תהליך גורם להרטבת הרצפה עד כדי כך שאפשר לנקז את הנוזלים, יינקטו ויקויימו אמצעים יעילים לניקוזם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה תהליך גורם להרטבת הרצפה עד כדי כך שאפשר לנקז את הנוזלים, יינקטו ויקויימו אמצעים יעילים לניקוזם.סימן ה׳: נוחויות
34נוחויות
(א)יש להתקין נוחויות מספיקות ונאותות בשביל העובדים במפעל, לקיימן ולהחזיקן במצב נקי ולנקוט אמצעים יעילים לתאורתן.
(ב)אם במפעל עובדים או עתידים לעבוד גברים ונשים יותקנו נוחויות נפרדות לכל מין, זולת אם עובדים בו רק בני משפחה אחת הגרים שם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יש להתקין נוחויות מספיקות ונאותות בשביל העובדים במפעל, לקיימן ולהחזיקן במצב נקי ולנקוט אמצעים יעילים לתאורתן.
{{ח:תת|(ב)}} אם במפעל עובדים או עתידים לעבוד גברים ונשים יותקנו נוחויות נפרדות לכל מין, זולת אם עובדים בו רק בני משפחה אחת הגרים שם.35תקנות לענין נוחויות
השר רשאי בתקנות לקבוע מה הן נוחויות מתאימות ומספיקות למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי בתקנות לקבוע מה הן נוחויות מתאימות ומספיקות למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.סימן ו׳: השגחה רפואית
36תקנות לענין השגחה רפואית
(א)השר רשאי לחייב בתקנות קיום סידורים סבירים שיפורטו בהן לשם השגחה רפואית על עובדים או על סוג עובדים במפעל או בסוג או הגדר פלוני של מפעלים אם נראה לו שנתקיימה אחת מאלה:
(1)אירעו או יש חשש סביר שיארעו מקרי מחלה שיש ליחסם לעבודה, לחמרים או לתהליך שבמפעל;
(2)מחמת שינוי בתהליך או בחמרים המשמשים בו עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותו תהליך;
(3)מחמת הנהגת תהליך חדש או הכנסת חומר חדש לשימוש בתהליך פלוני עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותם תהליכים.
(ב)תקנות לפי סעיף זה לא יחייבו טיפול רפואי שאינו בגדר עזרה ראשונה או טיפול מונע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לחייב בתקנות קיום סידורים סבירים שיפורטו בהן לשם השגחה רפואית על עובדים או על סוג עובדים במפעל או בסוג או הגדר פלוני של מפעלים אם נראה לו שנתקיימה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אירעו או יש חשש סביר שיארעו מקרי מחלה שיש ליחסם לעבודה, לחמרים או לתהליך שבמפעל;
{{ח:תתת|(2)}} מחמת שינוי בתהליך או בחמרים המשמשים בו עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותו תהליך;
{{ח:תתת|(3)}} מחמת הנהגת תהליך חדש או הכנסת חומר חדש לשימוש בתהליך פלוני עשויה להתהוות סכנת פגיעה בבריאותם של עובדים באותם תהליכים.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה לא יחייבו טיפול רפואי שאינו בגדר עזרה ראשונה או טיפול מונע.פרק ג׳: בטיחות
סימן א׳: מכונות בדרך כלל
37חלקים הטעונים גידורתיקונים: תשל״ד־2
כל אחד מחלקים אלה יגודר לבטח:
(1)במנועים חשמליים, בגנרטורים חשמליים ובממירים סיבוביים – כל חלק שלהם וכל גלגל תנופה המחובר אליהם במישרין;
(2)בכל מניע ראשי, חוץ ממניעים ראשיים כאמור בפסקה (1) – כל חלק נע שלו וכל גלגל תנופה המחובר אליו במישרין, בין שהמניע הראשי או גלגל התנופה נמצאים בבית מכונות ובין אם לאו;
(3)בממסרת – כל חלק שלה;
(4)במכונות שאינן מניע ראשי או ממסרת – כל חלק מסוכן שבהן;
(5)במחרטה – כל חלק של מוט־גלם הבולט מעבר לראש המחרטה;
(6)בגלגל מים או בטורבינה המונעת במים – התעלה העליונה והתעלה התחתונה;
(7)בכל מנוע, מיתקן או ציוד אחר האמורים בפסקאות (1) עד (6) שהם מוצרי המפעל, בין שהם מיועדים לשיווק ובין שהם מיועדים לשימוש במפעל, כשהם מופעלים לשם התאמה, הרצה, ניסוי או הצגה – כל חלק שלהם הטעון גידור בהתאם לפסקאות (1) עד (6), לפי הענין,
זולת אם הוא חלק מן האמורים בפסקאות (1), (3), (4), (5) או (7) והוא הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל אחד מחלקים אלה יגודר לבטח:
{{ח:תת|(1)}} במנועים חשמליים, בגנרטורים חשמליים ובממירים סיבוביים – כל חלק שלהם וכל גלגל תנופה המחובר אליהם במישרין;
{{ח:תת|(2)}} בכל מניע ראשי, חוץ ממניעים ראשיים כאמור בפסקה (1) – כל חלק נע שלו וכל גלגל תנופה המחובר אליו במישרין, בין שהמניע הראשי או גלגל התנופה נמצאים בבית מכונות ובין אם לאו;
{{ח:תת|(3)}} בממסרת – כל חלק שלה;
{{ח:תת|(4)}} במכונות שאינן מניע ראשי או ממסרת – כל חלק מסוכן שבהן;
{{ח:תת|(5)}} במחרטה – כל חלק של מוט־גלם הבולט מעבר לראש המחרטה;
{{ח:תת|(6)}} בגלגל מים או בטורבינה המונעת במים – התעלה העליונה והתעלה התחתונה;
{{ח:תת|(7)}} בכל מנוע, מיתקן או ציוד אחר האמורים בפסקאות (1) עד (6) שהם מוצרי המפעל, בין שהם מיועדים לשיווק ובין שהם מיועדים לשימוש במפעל, כשהם מופעלים לשם התאמה, הרצה, ניסוי או הצגה – כל חלק שלהם הטעון גידור בהתאם לפסקאות (1) עד (6), לפי הענין,
{{ח:ת}} זולת אם הוא חלק מן האמורים בפסקאות (1), (3), (4), (5) או (7) והוא הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח.38גישה למכונות כשאינן מגודרותתיקונים: תשל״ד־2, תשע״ז
(א)כשבאים לקבוע, לענין סעיף 37, אם חלק הטעון גידור הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח, לא יבוא בחשבון אדם כשיר המבצע פעולה במכונות שבתנועה, או פעולה בממסרת שבתנועה, בתנאים אלה:
(1)הוא לבוש סרבל עשוי חתיכה אחת, הדוק לגוף ובמצב תקין, רכוס באמצעי שאינו מניח קצוות חשופים ורפויים ובלי כיסים חיצוניים חוץ מכיס אחורי; תנאי זה לא יחול על מכוונן מכונת כלים או מכונאי מיומן אחר המועסק בכיוונון מכונה שמתפקידו לכווננה;
(2)כל סולם המשמש בביצוע הפעולה קבוע לבטח, קשור לבטח או מוחזק היטב בידי אדם אחר.
(ב)בסעיף זה –
”אדם כשיר“ – מי שהגיע לגיל שמונה עשרה ונתמלאו בו שתי אלה:
(1)הוא נתמנה על ידי תופש המפעל, מינוי בכתב שצורף לפנקס המפעל, לבצע פעולות במכונות שבתנועה ופעולות בממסרת שבתנועה, כולן או מקצתן, כפי שפורש בכתב המינוי, וקיבל מאת התופש עותק של כתב המינוי בחתימת ידו;
(2)הוא הוכשר במידה מספקת לעבודה הכרוכה בכל פעולה שהוסמך במינויו לבצע, ומכיר את הסכנות הכרוכות במכונות שבתנועה ובממסרת שבתנועה הנובעות מפעולה כאמור;
”פעולה במכונות שבתנועה“ – בדיקת חלק של מכונות, או סיכה או כיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, שצריך לבצעם כשהחלק בתנועה;
”פעולה בממסרת שבתנועה“ – סיכה בממסרת המשמשת בתהליך רצוף, או הרכבה או העברה של רצועת הֶנֵעַ שבממסרת כאמור, אם אישר המפקח הראשי בתעודה למפעל, שנחה דעתו כי מחמת רציפות התהליך עשויה עצירת הממסרת לפגוע קשה בביצוע התהליך, והפעולה נעשית בשיטה ובנסיבות שנקבעו בתעודה האמורה ובהתאם לתנאים שפורשו בה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כשבאים לקבוע, לענין {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, אם חלק הטעון גידור הוצב או נבנה כך שיש בו אותה מידת בטיחות לכל העובד בחצרים כאילו גודר לבטח, לא יבוא בחשבון אדם כשיר המבצע פעולה במכונות שבתנועה, או פעולה בממסרת שבתנועה, בתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לבוש סרבל עשוי חתיכה אחת, הדוק לגוף ובמצב תקין, רכוס באמצעי שאינו מניח קצוות חשופים ורפויים ובלי כיסים חיצוניים חוץ מכיס אחורי; תנאי זה לא יחול על מכוונן מכונת כלים או מכונאי מיומן אחר המועסק בכיוונון מכונה שמתפקידו לכווננה;
{{ח:תתת|(2)}} כל סולם המשמש בביצוע הפעולה קבוע לבטח, קשור לבטח או מוחזק היטב בידי אדם אחר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם כשיר“ – מי שהגיע לגיל שמונה עשרה ונתמלאו בו שתי אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא נתמנה על ידי תופש המפעל, מינוי בכתב שצורף לפנקס המפעל, לבצע פעולות במכונות שבתנועה ופעולות בממסרת שבתנועה, כולן או מקצתן, כפי שפורש בכתב המינוי, וקיבל מאת התופש עותק של כתב המינוי בחתימת ידו;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא הוכשר במידה מספקת לעבודה הכרוכה בכל פעולה שהוסמך במינויו לבצע, ומכיר את הסכנות הכרוכות במכונות שבתנועה ובממסרת שבתנועה הנובעות מפעולה כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולה במכונות שבתנועה“ – בדיקת חלק של מכונות, או סיכה או כיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, שצריך לבצעם כשהחלק בתנועה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולה בממסרת שבתנועה“ – סיכה בממסרת המשמשת בתהליך רצוף, או הרכבה או העברה של רצועת הֶנֵעַ שבממסרת כאמור, אם אישר המפקח הראשי בתעודה למפעל, שנחה דעתו כי מחמת רציפות התהליך עשויה עצירת הממסרת לפגוע קשה בביצוע התהליך, והפעולה נעשית בשיטה ובנסיבות שנקבעו בתעודה האמורה ובהתאם לתנאים שפורשו בה.39התקני בטיחות אוטומטיים
חלק מסוכן במכונות כאמור בסעיף 37(4) שמחמת מהות הפעולה אין להשיג את בטיחותו באמצעות מגן קבוע, יראו כאילו נתמלאו דרישות סעיף 37 אם הותקן התקן המונע באופן אוטומטי את המפעיל מלבוא במגע עם אותו חלק.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חלק מסוכן במכונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(4)}} שמחמת מהות הפעולה אין להשיג את בטיחותו באמצעות מגן קבוע, יראו כאילו נתמלאו דרישות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} אם הותקן התקן המונע באופן אוטומטי את המפעיל מלבוא במגע עם אותו חלק.40תקנות לענין התקני בטיחות אחרים
(א)שוכנע השר כי למכונות מסוג פלוני ניתן להשיג התקן בטיחות מטיפוס או מהגדר פלוני המתאים לשימוש עם אותן מכונות והמונע חשיפתו של חלק מסוכן בהן כשהן בתנועה, או העוצר מכונה מיד במקרה של סכנה – רשאי הוא בתקנות להורות שיותקן התקן כאמור לשימוש עם מכונות מן הסוג שיפורש בתקנות.
(ב)במשפט על הפרת הוראה לפי סעיף זה תהא זו הגנה מספקת אם יוכח שהתקן אחר, יעיל לפחות באותה מידה, היה בשימוש עם המכונות שבהן אירעה ההפרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שוכנע השר כי למכונות מסוג פלוני ניתן להשיג התקן בטיחות מטיפוס או מהגדר פלוני המתאים לשימוש עם אותן מכונות והמונע חשיפתו של חלק מסוכן בהן כשהן בתנועה, או העוצר מכונה מיד במקרה של סכנה – רשאי הוא בתקנות להורות שיותקן התקן כאמור לשימוש עם מכונות מן הסוג שיפורש בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} במשפט על הפרת הוראה לפי סעיף זה תהא זו הגנה מספקת אם יוכח שהתקן אחר, יעיל לפחות באותה מידה, היה בשימוש עם המכונות שבהן אירעה ההפרה.41הסדרי בטיחות נוספים בקשר לממסרת
(א)בכל חדר או מקום שנעשית בהם עבודה יש לספק ולקיים התקנים יעילים שבהם אפשר לנתק מיד את הכוח מן הממסרת שבחדר או במקום.
(ב)יש לספק ולקיים מכשיר עיתוק נאות או התקן מיכאני יעיל אחר ולהשתמש בו כדי להעביר רצועת הֶנֵעַ בין גלגלונים שהם חלק מממסרת מהדוק לרפוי או להיפך, והוא יהיה עשוי, מושם ומקויים באופן המונע את רצועת ההֶנֵעַ מלזחול בחזרה אל הגלגלון ההדוק.
(ג)רצועת הנע, כשאין משתמשים בה, לא תהא נחה או נעה על גל סובב שהוא ממסרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל חדר או מקום שנעשית בהם עבודה יש לספק ולקיים התקנים יעילים שבהם אפשר לנתק מיד את הכוח מן הממסרת שבחדר או במקום.
{{ח:תת|(ב)}} יש לספק ולקיים מכשיר עיתוק נאות או התקן מיכאני יעיל אחר ולהשתמש בו כדי להעביר רצועת הֶנֵעַ בין גלגלונים שהם חלק מממסרת מהדוק לרפוי או להיפך, והוא יהיה עשוי, מושם ומקויים באופן המונע את רצועת ההֶנֵעַ מלזחול בחזרה אל הגלגלון ההדוק.
{{ח:תת|(ג)}} רצועת הנע, כשאין משתמשים בה, לא תהא נחה או נעה על גל סובב שהוא ממסרת.42פטור
שוכנע השר שבגלל נסיבות מיוחדות אין צורך, או אין זה מעשי, למלא דרישה מדרישות סעיף 41, רשאי הוא להורות שאותה דרישה לא תחול באותן נסיבות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוכנע השר שבגלל נסיבות מיוחדות אין צורך, או אין זה מעשי, למלא דרישה מדרישות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, רשאי הוא להורות שאותה דרישה לא תחול באותן נסיבות.43תקנות לענין גידור חפצים שבמכונות
השר רשאי להתקין, לענין מכונה פלונית או תהליך פלוני שמכונה משמשת לו, תקנות הדורשות לגדר חמרים או חפצים שהם מסוכנים שעה שהם בתנועה במכונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין, לענין מכונה פלונית או תהליך פלוני שמכונה משמשת לו, תקנות הדורשות לגדר חמרים או חפצים שהם מסוכנים שעה שהם בתנועה במכונה.44מבנה הגידורים וקיומם
כל גידור או התקן בטיחות אחר שהותקנו בהתאם להוראות הקודמות של סימן זה יהיו בנויים מבנה של ממש, יקויימו תמיד ויוחזקו במקומם כל עוד החלקים הטעונים גידור או התקן בטיחות אחר נמצאים בתנועה או בשימוש, זולת אם יש הכרח שיהיו חשופים לבדיקה, או לסיכה או לכיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, ונתמלאו כל הדרישות של סעיף 38.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל גידור או התקן בטיחות אחר שהותקנו בהתאם להוראות הקודמות של {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}} יהיו בנויים מבנה של ממש, יקויימו תמיד ויוחזקו במקומם כל עוד החלקים הטעונים גידור או התקן בטיחות אחר נמצאים בתנועה או בשימוש, זולת אם יש הכרח שיהיו חשופים לבדיקה, או לסיכה או לכיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, ונתמלאו כל הדרישות של {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}.סימן ב׳: מבנה של מכונות ומסחר בהן
45הגנה על חלקים מסויימים
במכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני –
(1)כל בורג הידוק, לולב או יתד של כל גל סובב, כוֹש, גלגל או סבבת שיניים יהיו משוקעים, מסוכּכים או מוגנים באופן יעיל אחר כדי למנוע סכנה;
(2)כל תשלובת של גלגלי שיניים או של גלגלי חיכוך, שאינה דורשת כיוונון תדיר שעה שהיא בתנועה, תהא מסוכּכת מכל צד, זולת אם הוצבה כך שיש בה אותה מידה של בטיחות כאילו היתה מסוכּכת מכל צד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני –
{{ח:תת|(1)}} כל בורג הידוק, לולב או יתד של כל גל סובב, כוֹש, גלגל או סבבת שיניים יהיו משוקעים, מסוכּכים או מוגנים באופן יעיל אחר כדי למנוע סכנה;
{{ח:תת|(2)}} כל תשלובת של גלגלי שיניים או של גלגלי חיכוך, שאינה דורשת כיוונון תדיר שעה שהיא בתנועה, תהא מסוכּכת מכל צד, זולת אם הוצבה כך שיש בה אותה מידה של בטיחות כאילו היתה מסוכּכת מכל צד.46מסחר במכונות וציוד
מכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני ואינה ממלאה אחרי דרישות סעיף 45, לא ימכרנה אדם ולא ישכירנה לשימוש במפעל בישראל ובחזקת סוכן של מוכר או משכיר לא יגרום ולא יביא אדם למכירתה או להשכרתה לשימוש במפעל בישראל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכונה המיועדת להפעלה בכוח מיכאני ואינה ממלאה אחרי דרישות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}, לא ימכרנה אדם ולא ישכירנה לשימוש במפעל בישראל ובחזקת סוכן של מוכר או משכיר לא יגרום ולא יביא אדם למכירתה או להשכרתה לשימוש במפעל בישראל.47תקנות לענין מסחר במכונות וציוד
השר רשאי להרחיב את הוראות סעיף 46 על מכונות, מיתקנים או ציוד שאינם ממלאים אחרי דרישות של פקודה זו או של תקנה שהותקנה לפיה, הכל כפי שיפרש בתקנות; תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו למכונות, למיתקנים או לציוד בתהליך מפורש.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס״ה–2005 (ק״ת תשס״ו, 107).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי להרחיב את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} על מכונות, מיתקנים או ציוד שאינם ממלאים אחרי דרישות של פקודה זו או של תקנה שהותקנה לפיה, הכל כפי שיפרש בתקנות; תקנות לפי סעיף זה יכול שיתייחסו למכונות, למיתקנים או לציוד בתהליך מפורש.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס״ה–2005}} (ק״ת תשס״ו, 107).}}48סייג לתחולה
הוראות סימן זה לא יחולו על מכונה שהוחל בבנייתה לפני כ״ז בשבט תש״ו (29 בינואר 1946) ותקנות לפי סעיף 47 לא יחולו על מכונות, מיתקנים או ציוד שהוחל בבנייתם לפני התקנתן.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}} לא יחולו על מכונה שהוחל בבנייתה לפני כ״ז בשבט תש״ו (29 בינואר 1946) ותקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}} לא יחולו על מכונות, מיתקנים או ציוד שהוחל בבנייתם לפני התקנתן.סימן ג׳: בטיחות הגישה והמעבר
49גישה למקום עבודהתיקונים: תשל״ד־2
אמצעי גישה בטוחים לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו אי־פעם יותקנו ויקויימו ככל שהדבר מעשי במידה סבירה; בלי לגרוע מכלליות הוראה זו –
(1)בחדר עבודה יותקנו ויקויימו מעברים נאותים;
(2)המעברים בחדרי העבודה ויתר המעברים והמדרגות בבנין יהיו ללא הפרעה של חמרים, חפצים, ציוד או כלים;
(3)המקום שבו מבצע העובד את עבודתו יותקן ויקויים במצב בטוח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמצעי גישה בטוחים לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו אי־פעם יותקנו ויקויימו ככל שהדבר מעשי במידה סבירה; בלי לגרוע מכלליות הוראה זו –
{{ח:תת|(1)}} בחדר עבודה יותקנו ויקויימו מעברים נאותים;
{{ח:תת|(2)}} המעברים בחדרי העבודה ויתר המעברים והמדרגות בבנין יהיו ללא הפרעה של חמרים, חפצים, ציוד או כלים;
{{ח:תת|(3)}} המקום שבו מבצע העובד את עבודתו יותקן ויקויים במצב בטוח.50הגנה מפני נפילה
היה אדם צריך לעבוד במקום שממנו הוא עלול ליפול יותר משני מטרים, ואין המקום מאפשר אחיזת־רגל בטוחה, ולפי הצורך – אחיזת־יד בטוחה, יותקנו – ככל שהדבר מעשי במידה סבירה – אמצעים לבטיחותו על ידי גידור או באופן אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה אדם צריך לעבוד במקום שממנו הוא עלול ליפול יותר משני מטרים, ואין המקום מאפשר אחיזת־רגל בטוחה, ולפי הצורך – אחיזת־יד בטוחה, יותקנו – ככל שהדבר מעשי במידה סבירה – אמצעים לבטיחותו על ידי גידור או באופן אחר.51מכלים לנוזלים מסוכנים
(א)כל מכל קבוע, בור, עוקה או מבנה ששפתם נמצאת פחות ממטר אחד מעל לקרקע או לדוכן הסמוכים אליהם והם מכילים נוזל כּוֹוֶה, מאַכֵּל או ארסי, יכוסו לבטח או יגודרו לבטח לפחות עד אותו גובה; ואם מחמת מהות הפעולה אין זה מעשי לעשות כן, ייעשה כל האפשר מבחינה מעשית, על ידי כיסוי או גידור או אמצעי אחר, כדי למנוע נפילת אדם לתוך המכל, הבור, העוקה או המבנה.
(ב)המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף זה כל מכל, בור, עוקה או מבנה אם שוכנע שלגביהם דרישות אלה אינן נחוצות או אינן מתאימות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל מכל קבוע, בור, עוקה או מבנה ששפתם נמצאת פחות ממטר אחד מעל לקרקע או לדוכן הסמוכים אליהם והם מכילים נוזל כּוֹוֶה, מאַכֵּל או ארסי, יכוסו לבטח או יגודרו לבטח לפחות עד אותו גובה; ואם מחמת מהות הפעולה אין זה מעשי לעשות כן, ייעשה כל האפשר מבחינה מעשית, על ידי כיסוי או גידור או אמצעי אחר, כדי למנוע נפילת אדם לתוך המכל, הבור, העוקה או המבנה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף זה כל מכל, בור, עוקה או מבנה אם שוכנע שלגביהם דרישות אלה אינן נחוצות או אינן מתאימות.52חלק חוצה־ושב במכונה אוטומטית
היה חלק חוצה־ושב שבמכונה אוטומטית, או כל חומר הנישא עליו, נע בתוך מרחב שאדם עשוי לעבור בו אגב עבודתו או בנסיבות אחרות, לא יניחו שאותו חלק או חומר יגיע בתנועתו חוצה או פנימה עד נקודה המרוחקת פחות מחמישים סנטימטרים ממבנה קבוע שאיננו חלק מהמכונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה חלק חוצה־ושב שבמכונה אוטומטית, או כל חומר הנישא עליו, נע בתוך מרחב שאדם עשוי לעבור בו אגב עבודתו או בנסיבות אחרות, לא יניחו שאותו חלק או חומר יגיע בתנועתו חוצה או פנימה עד נקודה המרוחקת פחות מחמישים סנטימטרים ממבנה קבוע שאיננו חלק מהמכונה.53מכונת טוויה אוטומטית
בקשר למכונת טוויה בעלת מרכב אוטומטי יש לנקוט כל אמצעי מעשי, על ידי הוראות לאדם האחראי על המכונה ובאופן אחר, כדי להבטיח ששום עובד לא יימצא במרחב שבין החלק החוֹצה־ושב של המכונה לבין חלק קבוע של המכונה, אשר אליו נע החלק החַצה בדרכו פנימה, אלא אם נעצרה המכונה כשהחלק החוֹצה נמצא במהלך החוּצה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשר למכונת טוויה בעלת מרכב אוטומטי יש לנקוט כל אמצעי מעשי, על ידי הוראות לאדם האחראי על המכונה ובאופן אחר, כדי להבטיח ששום עובד לא יימצא במרחב שבין החלק החוֹצה־ושב של המכונה לבין חלק קבוע של המכונה, אשר אליו נע החלק החַצה בדרכו פנימה, אלא אם נעצרה המכונה כשהחלק החוֹצה נמצא במהלך החוּצה.סימן ד׳: משטחים, מדרגות וסולמות
54משטחים
כל רצפה, דרגה, מדרגות, מסדרון ומדרכת מעבר יהיו ממבנה טוב ויקויימו כראוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל רצפה, דרגה, מדרגות, מסדרון ומדרכת מעבר יהיו ממבנה טוב ויקויימו כראוי.55מדרגות
(א)למדרגות שהן בבנין או משמשות ליציאה מבנין יותקן ויקויים מעקה של ממש למשען יד.
(ב)במדרגות שהן פתוחות לצד אחד יהיה המעקה כאמור לאותו צד; אם הן פתוחות לשני צדדיהן, או שמחמת המבנה שלהן או מצב המשטח של השלבים או מחמת נסיבות מיוחדות אחרות, עלולות הן במיוחד לגרום לתאונות, יותקן להן ויקויים מעקה כאמור לשני צדדיהן.
(ג)צד פתוח של מדרגות יוגן גם על ידי שיותקן ויקויים פס תחתון או אמצעי יעיל אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} למדרגות שהן בבנין או משמשות ליציאה מבנין יותקן ויקויים מעקה של ממש למשען יד.
{{ח:תת|(ב)}} במדרגות שהן פתוחות לצד אחד יהיה המעקה כאמור לאותו צד; אם הן פתוחות לשני צדדיהן, או שמחמת המבנה שלהן או מצב המשטח של השלבים או מחמת נסיבות מיוחדות אחרות, עלולות הן במיוחד לגרום לתאונות, יותקן להן ויקויים מעקה כאמור לשני צדדיהן.
{{ח:תת|(ג)}} צד פתוח של מדרגות יוגן גם על ידי שיותקן ויקויים פס תחתון או אמצעי יעיל אחר.56פתחים ברצפות
כל פתח שברצפה יגודר לבטח; הוראה זו לא תחול במידה שמחמת מהות הפעולה אין הגידור מעשי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל פתח שברצפה יגודר לבטח; הוראה זו לא תחול במידה שמחמת מהות הפעולה אין הגידור מעשי.57סולמות
כל סולם יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל סולם יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.סימן ה׳: מעליות
58הגדרה
בסימן זה, חוץ מסעיף 65(2), ”תא“ – לרבות דוכן.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}}, חוץ {{ח:פנימי|סעיף 65|מסעיף 65(2)}}, ”תא“ – לרבות דוכן.59מבנה
מעלית תהיה ממבנה מיכאני טוב, מחומר בריא ומחוֹזק מספיק, ותקויים כראוי, יחד עם כל השערים, ההֶתקנים המשולבים ושאר ההתקנים הנדרשים לפי סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעלית תהיה ממבנה מיכאני טוב, מחומר בריא ומחוֹזק מספיק, ותקויים כראוי, יחד עם כל השערים, ההֶתקנים המשולבים ושאר ההתקנים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}}.59אהפעלה ראשונהתיקונים: תשל״ד־2
לא תוכנס לשימוש מעלית חדשה אלא אם נוסתה ונבדקה ביסודיות בידי בודק מוסמך ונתקבל תסקיר ובו מפורש עומס העבודה הבטוח שלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תוכנס לשימוש מעלית חדשה אלא אם נוסתה ונבדקה ביסודיות בידי בודק מוסמך ונתקבל תסקיר ובו מפורש עומס העבודה הבטוח שלה.60בדיקה תקופתיתתיקונים: תשל״ד־2
לא ישתמשו במעלית אלא אם נבדקה בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך תוך ששת החדשים שקדמו לשימוש ונתקבל תסקיר על תוצאות הבדיקה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו הבטיחות בעבודה (מדלים ומעליות) (דין־וחשבון), 1947.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישתמשו במעלית אלא אם נבדקה בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך תוך ששת החדשים שקדמו לשימוש ונתקבל תסקיר על תוצאות הבדיקה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבטיחות בעבודה (מדלים ומעליות) (דין-וחשבון)|צו הבטיחות בעבודה (מדלים ומעליות) (דין־וחשבון), 1947}}.}}60אאיסור הפעלהתיקונים: תשל״ד־2
נמצא על פי תסקיר כאמור בסעיפים 59א או 60 פגם שבגללו אין המעלית ראויה לשימוש, לא תופעל המעלית עד לתיקונו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נמצא על פי תסקיר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59א|בסעיפים 59א}} {{ח:פנימי|סעיף 60|או 60}} פגם שבגללו אין המעלית ראויה לשימוש, לא תופעל המעלית עד לתיקונו.61גידרה ושערים לפיר
פיר מעלית יוגן באופן יעיל על ידי גידרה של ממש, שהותקנו לה שערים ויש בה כדי למנוע אדם בשעה שהשערים סגורים מליפול לתוך הפיר או מלבוא במגע עם כל חלק נע של המעלית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פיר מעלית יוגן באופן יעיל על ידי גידרה של ממש, שהותקנו לה שערים ויש בה כדי למנוע אדם בשעה שהשערים סגורים מליפול לתוך הפיר או מלבוא במגע עם כל חלק נע של המעלית.62סגירת שערים
כל שער כאמור בסעיף 61 יצוייד בהתקנים משולבים יעילים או בהתקנים יעילים אחרים, כדי להבטיח שהשער לא יוכל להיפתח אלא בשעה שהתא הוא ברובד ואי־אפשר יהיה להניע אותו מהרובד אלא אם ייסגר השער.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל שער כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}} יצוייד בהתקנים משולבים יעילים או בהתקנים יעילים אחרים, כדי להבטיח שהשער לא יוכל להיפתח אלא בשעה שהתא הוא ברובד ואי־אפשר יהיה להניע אותו מהרובד אלא אם ייסגר השער.63מניעת הילכדות
מעלית וגידרה כאמור בסעיף 61 ייבנו כך שטובין או אדם הנישאים בתא לא יוכלו הם או כל חלק מהם להילכד בין חלק של המעלית לבין מבנה, או בין משקולת הנגד לבין חלק נע אחר של המעלית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעלית וגידרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}} ייבנו כך שטובין או אדם הנישאים בתא לא יוכלו הם או כל חלק מהם להילכד בין חלק של המעלית לבין מבנה, או בין משקולת הנגד לבין חלק נע אחר של המעלית.64עומס עבודה
על מעלית יסומן באופן בולט עומס העבודה המקסימלי שאפשר לשאת בה לבטח ולא ישאו בה מטען שמשקלו עולה על אותו עומס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מעלית יסומן באופן בולט עומס העבודה המקסימלי שאפשר לשאת בה לבטח ולא ישאו בה מטען שמשקלו עולה על אותו עומס.65מעלית לבני אדם
על מעלית המשמשת לנשיאת בני אדם, בין יחד עם טובין ובין בלעדיהם, יחולו דרישות נוספות אלה:
(1)התקנים אוטומטיים יעילים יותקנו ויקויימו כדי למנוע שהתא יעבור את היעד;
(2)כל תא יצוייד בשער בכל צד שממנו יש גישה לרובד, ולכל שער כאמור יותקנו התקנים יעילים כדי להבטיח שבשעה שאנשים או טובין נמצאים בתא אי אפשר יהיה להעלות או להוריד את התא אלא אם השער סגור, ושהתא יחנה בעת שייפתח השער;
(3)אם התא תלוי בכבל, יהיו לפחות שני כבלים מחוברים בנפרד לתא באופן שכל כבל ואבזריו יהיה בכוחם לשאת את כל משקל התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי של המעלית, והתקנים יעילים יותקנו ויקויימו להחזיק את התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי האמור למקרה שינותקו הכבלים או אבזריהם; בפסקה זו, ”כבלים“ – לרבות שרשרות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית), התשנ״ג–1993 (ק״ת תשנ״ג, 1054), המחילות דרישות נוספות על מעלית לבני אדם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מעלית המשמשת לנשיאת בני אדם, בין יחד עם טובין ובין בלעדיהם, יחולו דרישות נוספות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התקנים אוטומטיים יעילים יותקנו ויקויימו כדי למנוע שהתא יעבור את היעד;
{{ח:תת|(2)}} כל תא יצוייד בשער בכל צד שממנו יש גישה לרובד, ולכל שער כאמור יותקנו התקנים יעילים כדי להבטיח שבשעה שאנשים או טובין נמצאים בתא אי אפשר יהיה להעלות או להוריד את התא אלא אם השער סגור, ושהתא יחנה בעת שייפתח השער;
{{ח:תת|(3)}} אם התא תלוי בכבל, יהיו לפחות שני כבלים מחוברים בנפרד לתא באופן שכל כבל ואבזריו יהיה בכוחם לשאת את כל משקל התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי של המעלית, והתקנים יעילים יותקנו ויקויימו להחזיק את התא יחד עם עומס העבודה המקסימלי האמור למקרה שינותקו הכבלים או אבזריהם; בפסקה זו, ”כבלים“ – לרבות שרשרות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית)|תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית), התשנ״ג–1993}} (ק״ת תשנ״ג, 1054), המחילות דרישות נוספות על מעלית לבני אדם.}}66מעלית ישנהתיקונים: תשמ״א
(א)במעלית שהוחל בבנייתה או בבנייתה מחדש לפני כ״ז בשבט תש״ו (29 בינואר 1946) –
(1)אם מבחינה מעשית סבירה אין לציידה בהתקנים כאמור בסעיף 62, יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 62 ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה ליד הרובד;
(2)אם היא מעלית לבני אדם ואין דרך מעשית סבירה להתקין לה התקנים כאמור בסעיף 65(2), יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות בסעיף 65(2) ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה או ריק;
(3)הוראות סעיף 65(3) לא יחולו.
(ב)תחולתו של סעיף קטן (א) היא עד יום ט׳ בתמוז התשמ״ב (30 ביוני 1982).
(ג)השר ימנה ועדה מקצועית (בסעיף זה – הועדה) שחבריה יהיו מפקח והוא היושב ראש, מהנדס בעל ידע בבניית מעליות ותחזוקתן, ואיש ציבור.
(ד)הועדה רשאית, על־פי בקשה של אחראי לגבי מעלית מכוח סימן א׳ של פרק ט׳, שהוגשה לפחות ששה חדשים לפני המועד האמור בסעיף קטן (ב), להאריך לגבי המעלית את תחולת סעיף קטן (א) מעבר למועד האמור בסעיף קטן (ב), אם אין לדעתה בהמשך התחולה משום סיכון בלתי סביר למשתמשים במעלית; הועדה רשאית ליתן את ההארכה אף לזמן קצוב ולהתנות בתנאים את מתן ההארכה או את המשך תקפה.
(ה)הועדה רשאית, מנימוקים מיוחדים, לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (ד) שהוגשה לאחר המועד האמור.
(ו)השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדה.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במעלית שהוחל בבנייתה או בבנייתה מחדש לפני כ״ז בשבט תש״ו (29 בינואר 1946) –
{{ח:תתת|(1)}} אם מבחינה מעשית סבירה אין לציידה בהתקנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}}, יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62}} ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה ליד הרובד;
{{ח:תתת|(2)}} אם היא מעלית לבני אדם ואין דרך מעשית סבירה להתקין לה התקנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(2)}}, יהא די בסידורים אשר יבטיחו את המטרות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(2)}} ככל שהדבר ניתן מבחינה מעשית סבירה, ובכל אופן יוחזק השער סגור ומהודק זולת אם התא בתנוחה או ריק;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65(3)}} לא יחולו.
{{ח:תת|(ב)}} תחולתו של סעיף קטן (א) היא עד יום ט׳ בתמוז התשמ״ב (30 ביוני 1982).
{{ח:תת|(ג)}} השר ימנה ועדה מקצועית (בסעיף זה – הועדה) שחבריה יהיו מפקח והוא היושב ראש, מהנדס בעל ידע בבניית מעליות ותחזוקתן, ואיש ציבור.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה רשאית, על־פי בקשה של אחראי לגבי מעלית מכוח {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳ של פרק ט׳}}, שהוגשה לפחות ששה חדשים לפני המועד האמור בסעיף קטן (ב), להאריך לגבי המעלית את תחולת סעיף קטן (א) מעבר למועד האמור בסעיף קטן (ב), אם אין לדעתה בהמשך התחולה משום סיכון בלתי סביר למשתמשים במעלית; הועדה רשאית ליתן את ההארכה אף לזמן קצוב ולהתנות בתנאים את מתן ההארכה או את המשך תקפה.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה רשאית, מנימוקים מיוחדים, לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (ד) שהוגשה לאחר המועד האמור.
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדה.67מעלית מתמדת
על מעלית מתמדת לא יחולו הוראות סעיפים 61 עד 66, ובסעיף 60(א) במקום ”ששה חדשים“ קרי ”שנים עשר חדשים“.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מעלית מתמדת לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיפים 61 עד 66}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|ובסעיף 60(א)}} במקום ”ששה חדשים“ קרי ”שנים עשר חדשים“.68מעלית ללא הפעלה מיכאנית
על מעלית שאינה מופעלת בכוח מיכאני לא יחולו הוראות סעיפים 62, 65 ו־66, וכל שער שהותקן לפי סעיף 61 יוחזק סגור ומהודק, זולת כשהתא בתנוחה ליד השער, ובסעיף 60(א) במקום ”ששה חדשים“ קרי ”שנים עשר חדשים“.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מעלית שאינה מופעלת בכוח מיכאני לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}} {{ח:פנימי|סעיף 66|ו־66}}, וכל שער שהותקן לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}} יוחזק סגור ומהודק, זולת כשהתא בתנוחה ליד השער, {{ח:פנימי|סעיף 60|ובסעיף 60(א)}} במקום ”ששה חדשים“ קרי ”שנים עשר חדשים“.69גידור פתח שבקיר
פתח שבקיר, המשמש להעלאה או להורדה של טובין או חמרים, בין בכוח מיכאני ובין באופן אחר, יגודר לבטח ויצוייד במאחזים משני צדיו; הגידור יוחזק במקומו, חוץ משעה שמעלים או מורידים טובין או חמרים, ויקויים כראוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פתח שבקיר, המשמש להעלאה או להורדה של טובין או חמרים, בין בכוח מיכאני ובין באופן אחר, יגודר לבטח ויצוייד במאחזים משני צדיו; הגידור יוחזק במקומו, חוץ משעה שמעלים או מורידים טובין או חמרים, ויקויים כראוי.70פטור
היה המפקח הראשי סבור כי לגבי מיתקן פלוני, או לגבי סוג של המיתקנים האמורים בסימן זה, אין זה מעשי או סביר לקיים הוראה מהוראותיו, רשאי הוא לפטור ממנה בתנאים שייראו לו; פטור לפי סעיף זה לגבי מיתקן פלוני יהיה בתעודה, ולגבי סוג של מיתקנים יפורסם ברשומות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה המפקח הראשי סבור כי לגבי מיתקן פלוני, או לגבי סוג של המיתקנים האמורים {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}}, אין זה מעשי או סביר לקיים הוראה מהוראותיו, רשאי הוא לפטור ממנה בתנאים שייראו לו; פטור לפי סעיף זה לגבי מיתקן פלוני יהיה בתעודה, ולגבי סוג של מיתקנים יפורסם ברשומות.סימן ה׳1: דרגנועים
70אהגדרותתיקונים: תשס״ה
בסימן זה –
”דרגנוע“ – מדרגות ממונעות במערכת סגורה, המיועדות להעלאה או להורדה של בני אדם;
”חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו“ – כל אחד מאלה:
(1)חלק כמשמעותו בסעיף 70ז;
(2)חלק אחר שבודק מוסמך קבע, לגבי דרגנוע מסוים, שבטיחות הדרגנוע תלויה בו;
”עומס עבודה בטוח“ – עומס העבודה המרבי שנקבע בהוראות היצרן, או עומס עבודה מרבי שקבע השר בתקנות;
”שינוי מהותי“ – שינוי במבנה הדרגנוע או במערכת הפיקוד שלו, לרבות הוספה או תיקון של חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו, שכתוצאה ממנו יש סטיה מהתכנון המקורי;
”תיקון מהותי“, לענין חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו – שיפוץ או החלפה של החלק בדרך של השבחה או החלפה של חלקים בלויים או פגומים לרבות ריתוך החלק, ולמעט החלפת חלק בלוי או פגום בחלק זהה חדש;
”תקן“ – תקן ישראלי רשמי או תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953, ובהעדר תקן כאמור, תקן אירופי EN 115 או תקן בין־לאומי אחר שהמפקח הראשי הכריז עליו בהודעה שפורסמה ברשומות ושהופקד לעיון במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק התקנים, התשי״ג–1953 → חוק התקנים
- בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954 → חוק ארגון הפיקוח על העבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרגנוע“ – מדרגות ממונעות במערכת סגורה, המיועדות להעלאה או להורדה של בני אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלק כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 70ז|בסעיף 70ז}};
{{ח:תתת|(2)}} חלק אחר שבודק מוסמך קבע, לגבי דרגנוע מסוים, שבטיחות הדרגנוע תלויה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומס עבודה בטוח“ – עומס העבודה המרבי שנקבע בהוראות היצרן, או עומס עבודה מרבי שקבע השר בתקנות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי מהותי“ – שינוי במבנה הדרגנוע או במערכת הפיקוד שלו, לרבות הוספה או תיקון של חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו, שכתוצאה ממנו יש סטיה מהתכנון המקורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מהותי“, לענין חלק שבטיחות הדרגנוע תלויה בו – שיפוץ או החלפה של החלק בדרך של השבחה או החלפה של חלקים בלויים או פגומים לרבות ריתוך החלק, ולמעט החלפת חלק בלוי או פגום בחלק זהה חדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן“ – תקן ישראלי רשמי או תקן ישראלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}, ובהעדר תקן כאמור, תקן אירופי EN 115 או תקן בין־לאומי אחר שהמפקח הראשי הכריז עליו בהודעה שפורסמה ברשומות ושהופקד לעיון במוסד לבטיחות ולגיהות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}.70בבניית דרגנוע – דרישות תקןתיקונים: תשס״ה
לא ייבנה דרגנוע אלא אם כן הוא תואם דרישות תקן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייבנה דרגנוע אלא אם כן הוא תואם דרישות תקן.70גהפעלה ראשונהתיקונים: תשס״ה
לא יופעל דרגנוע לראשונה אלא אם כן בודק מוסמך אישר את הפעלתו לאחר שבדק את הדרגנוע בדיקה יסודית, ומסר תסקיר לפי הוראות סעיף 119א, שבו מפורש עומס העבודה הבטוח של הדרגנוע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יופעל דרגנוע לראשונה אלא אם כן בודק מוסמך אישר את הפעלתו לאחר שבדק את הדרגנוע בדיקה יסודית, ומסר תסקיר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 119א|סעיף 119א}}, שבו מפורש עומס העבודה הבטוח של הדרגנוע.70דבדיקה תקופתיתתיקונים: תשס״ה
לא יופעל דרגנוע אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית, בידי בודק מוסמך בתוך שנים עשר החודשים שקדמו להפעלה, והוא אישר, בתסקיר שמסר לפי הוראות סעיף 119א, את הפעלתו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יופעל דרגנוע אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית, בידי בודק מוסמך בתוך שנים עשר החודשים שקדמו להפעלה, והוא אישר, בתסקיר שמסר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 119א|סעיף 119א}}, את הפעלתו.70הבדיקה אחרי שינוי מהותי או תיקון מהותיתיקונים: תשס״ה
לא יופעל דרגנוע אשר בוצע בו שינוי מהותי או תיקון מהותי, אלא אם כן נבדק ואושר כאמור בסעיף 70ד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יופעל דרגנוע אשר בוצע בו שינוי מהותי או תיקון מהותי, אלא אם כן נבדק ואושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70ד|בסעיף 70ד}}.70וחובת הצמדת תווית בדרגנועתיקונים: תשס״ה
בודק מוסמך יצמיד בדרגנוע תווית בדבר הבדיקה ומועדה; השר רשאי לקבוע את צורת התווית, הפרטים שייקבעו בה ומיקומה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בודק מוסמך יצמיד בדרגנוע תווית בדבר הבדיקה ומועדה; השר רשאי לקבוע את צורת התווית, הפרטים שייקבעו בה ומיקומה.70זקביעת חלקים שבטיחות הדרגנוע תלויה בהםתיקונים: תשס״ה
המפקח הראשי יקבע חלקים בדרגנוע שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם ויפרסם על כך הודעה ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הראשי יקבע חלקים בדרגנוע שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם ויפרסם על כך הודעה ברשומות.70חתקנותתיקונים: תשס״ה
השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מבנה הדרגנוע, דרכי הבדיקה והאישור של הדרגנוע, דרכי השימוש בדרגנוע ותחזוקתו, והכל בכפוף לתקן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מבנה הדרגנוע, דרכי הבדיקה והאישור של הדרגנוע, דרכי השימוש בדרגנוע ותחזוקתו, והכל בכפוף לתקן.סימן ו׳: שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה
71תחולה והגדרותתיקונים: תשמ״א
(א)הוראות סימן זה יחולו לענין כל שרשרת, חבל, או אבזר הרמה המשמשים להעלאה או להורדה של בני אדם, טובין או חמרים.
(ב)לענין סימן זה –
”אבזר הרמה“ – התקן כלשהו המשמש או הנועד לשמש במישרין או בעקיפין לחיבור עומס להתקן הרמה ואינו מחובר דרך קבע לעומס, לרבות מענב שרשרת, מענב חבל, טבעת, וו, מענב, אונקל, סגיר, סביבול, מנעול סבב, עין הרמה משולשת, חוליה, מלקחות לוח, מלקחות קורה, מלקחות מספריים, כלי קיבור להרמת חמרים או ציוד, דלי מלקחיים, בורג עין, קורת הרמה, מסגרת הרמה וכל התקן דומה המהווה חלק של התקן הרמה או אמצעי תליה, ולרבות תמיכה של התקן הרמה שבו משטח עבודה או במה;
”חבל“ – לרבות כבל.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} יחולו לענין כל שרשרת, חבל, או אבזר הרמה המשמשים להעלאה או להורדה של בני אדם, טובין או חמרים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אבזר הרמה“ – התקן כלשהו המשמש או הנועד לשמש במישרין או בעקיפין לחיבור עומס להתקן הרמה ואינו מחובר דרך קבע לעומס, לרבות מענב שרשרת, מענב חבל, טבעת, וו, מענב, אונקל, סגיר, סביבול, מנעול סבב, עין הרמה משולשת, חוליה, מלקחות לוח, מלקחות קורה, מלקחות מספריים, כלי קיבור להרמת חמרים או ציוד, דלי מלקחיים, בורג עין, קורת הרמה, מסגרת הרמה וכל התקן דומה המהווה חלק של התקן הרמה או אמצעי תליה, ולרבות תמיכה של התקן הרמה שבו משטח עבודה או במה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבל“ – לרבות כבל.72מבנה
אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה אלא אם הם ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוזק מספיק וללא פגם גלוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה אלא אם הם ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוזק מספיק וללא פגם גלוי.73לוח עומסי עבודה
(א)במחסן שבו מחזיקים את השרשרות, החבלים או אבזרי ההרמה ובמקומות בולטים שבמפעל יוצג לוח בו רשום עומס העבודה הבטוח של כל סוג ומידה של שרשרת, חבל או אבזר הרמה שבשימוש, ולגבי מענב רב־ענפי – לוח עומסי העבודה הבטוחים לזוויות השונות של הענפים.
(ב)אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה שאין לגביהם רישום בלוח כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אבזרי הרמה שעומסי העבודה הבטוחים שלהם, כאמור, מסומנים עליהם באופן ברור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במחסן שבו מחזיקים את השרשרות, החבלים או אבזרי ההרמה ובמקומות בולטים שבמפעל יוצג לוח בו רשום עומס העבודה הבטוח של כל סוג ומידה של שרשרת, חבל או אבזר הרמה שבשימוש, ולגבי מענב רב־ענפי – לוח עומסי העבודה הבטוחים לזוויות השונות של הענפים.
{{ח:תת|(ב)}} אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה שאין לגביהם רישום בלוח כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אבזרי הרמה שעומסי העבודה הבטוחים שלהם, כאמור, מסומנים עליהם באופן ברור.74עומס יתר
אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה בשביל מטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח שלהם הרשום או המסומן כאמור בסעיף 73.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה בשביל מטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח שלהם הרשום או המסומן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}.75בדיקות
כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים, או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים, או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע.76שימוש ראשוןתיקונים: תשל״ד־2
השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה – זולת חבלי־סיבים או מענבי־חבל־סיבים – לא יוכנסו לשימוש במפעל אלא אם נוסו ונבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל התסקיר, המפרש את עומס העבודה הבטוח והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה – זולת חבלי־סיבים או מענבי־חבל־סיבים – לא יוכנסו לשימוש במפעל אלא אם נוסו ונבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל התסקיר, המפרש את עומס העבודה הבטוח והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.77ריפוי שרשרות ואבזרים
(א)השרשרות ואבזרי ההרמה, חוץ ממענבי־חבל, ירופו לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, ובשרשרת או מענב שרשרת העשויים ממוט שקטרו 1.25 סנטימטר או פחות מזה, ובשרשרת המשמשת בקשר למתכת מותכת או סיגים מותכים – אחת לששה חדשים; ואולם שרשרת או אבזר הרמה שאינם בשימוש רגיל ירופו רק כאשר הדבר נחוץ.
(ב)אין הוראות סעיף זה חלות על שרשרות ואבזרי הרמה מסוג או מהגדר שהמפקח הראשי פטר אותם, בתעודה שפורסמה ברשומות, משום שאין הם יכולים להיות נתונים לטיפול בחום בלי חשש נזק בגלל המבנה והחומר שלהם, או משום שכבר ניתנו לטיפול מסויים בחום שאיננו ריפוי ושאושר על ידיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השרשרות ואבזרי ההרמה, חוץ ממענבי־חבל, ירופו לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, ובשרשרת או מענב שרשרת העשויים ממוט שקטרו 1.25 סנטימטר או פחות מזה, ובשרשרת המשמשת בקשר למתכת מותכת או סיגים מותכים – אחת לששה חדשים; ואולם שרשרת או אבזר הרמה שאינם בשימוש רגיל ירופו רק כאשר הדבר נחוץ.
{{ח:תת|(ב)}} אין הוראות סעיף זה חלות על שרשרות ואבזרי הרמה מסוג או מהגדר שהמפקח הראשי פטר אותם, בתעודה שפורסמה ברשומות, משום שאין הם יכולים להיות נתונים לטיפול בחום בלי חשש נזק בגלל המבנה והחומר שלהם, או משום שכבר ניתנו לטיפול מסויים בחום שאיננו ריפוי ושאושר על ידיו.78תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ז׳: מכונות הרמה
79הגדרותתיקונים: תשל״ד־2, תשמ״א
בסימן זה –
”מכונת הרמה“ – התקן הרמה, לרבות עגורן, קילון, תלת־רגל, התקן משיכה, מחפר עגורן, מחדיר כלונסאות, כננת, מלגזה, גלגלת, גלגלת שרשרת, גלגלת כבלים, גלגילון, מסוע עילי, מסילת כבל, חבל עילי וכל מכונה אחרת היכולה באמצעות אבזר הרמה להרים עומס, להורידו או להחזיקו תלוי;
”חלקים“, במכונת הרמה – לרבות מנגנון הפעלתה ואבזריה, בין קבועים ובין נעים, והתקני עיגון וקביעה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונת הרמה“ – התקן הרמה, לרבות עגורן, קילון, תלת־רגל, התקן משיכה, מחפר עגורן, מחדיר כלונסאות, כננת, מלגזה, גלגלת, גלגלת שרשרת, גלגלת כבלים, גלגילון, מסוע עילי, מסילת כבל, חבל עילי וכל מכונה אחרת היכולה באמצעות אבזר הרמה להרים עומס, להורידו או להחזיקו תלוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלקים“, במכונת הרמה – לרבות מנגנון הפעלתה ואבזריה, בין קבועים ובין נעים, והתקני עיגון וקביעה.80מבנה וקיום
מכונת הרמה על כל חלקיה תהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזק מספיק וללא פגם גלוי, ותקויים כראוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכונת הרמה על כל חלקיה תהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזק מספיק וללא פגם גלוי, ותקויים כראוי.81בדיקה
מכונת הרמה על כל חלקיה תיבדק ביסודיות, לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, על ידי בודק מוסמך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכונת הרמה על כל חלקיה תיבדק ביסודיות, לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, על ידי בודק מוסמך.82תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}83מסילות
פסים שעליהם נוסע עגורן נע, ומסילה שעליה נע מרכב האונקל של גשר הרמה לטעינה והובלה או של מסוע עילי, יהיו בעלי מידה מתאימה, חוזק מספיק ומשְטח נסיעה חלק, ויהיו מונחים כראוי, נתמכים או נאחזים במידה מספקת ומקויימים כראוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסים שעליהם נוסע עגורן נע, ומסילה שעליה נע מרכב האונקל של גשר הרמה לטעינה והובלה או של מסוע עילי, יהיו בעלי מידה מתאימה, חוזק מספיק ומשְטח נסיעה חלק, ויהיו מונחים כראוי, נתמכים או נאחזים במידה מספקת ומקויימים כראוי.84סימון עומס עבודה
על מכונת הרמה יסומנו ברורות עומסי העבודה הבטוחים שלה, אולם עגורן־זרוע הבנוי באופן שעומס העבודה הבטוח יכול להשתנות על ידי הגבהת הזרוע או הנמכתה, יחובר אליו מַחוֵן אוטומטי של עומסי עבודה בטוחים או לוח בו רשומים עומסי העבודה הבטוחים לכל הטיה של הזרוע או לכל רדיוס של המטען.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מכונת הרמה יסומנו ברורות עומסי העבודה הבטוחים שלה, אולם עגורן־זרוע הבנוי באופן שעומס העבודה הבטוח יכול להשתנות על ידי הגבהת הזרוע או הנמכתה, יחובר אליו מַחוֵן אוטומטי של עומסי עבודה בטוחים או לוח בו רשומים עומסי העבודה הבטוחים לכל הטיה של הזרוע או לכל רדיוס של המטען.85עומס יתר
לא תוטען מכונת הרמה במטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח כפי שסומן או נרשם בהתאם לסעיף 84, אלא לצורך ניסוי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תוטען מכונת הרמה במטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח כפי שסומן או נרשם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 84|לסעיף 84}}, אלא לצורך ניסוי.86שימוש ראשוןתיקונים: תשל״ד־2
מכונת הרמה לא תוכנס לשימוש במפעל אלא אם נוסתה וכל חלקיה נבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל תסקיר, המפרש את עומסי העבודה הבטוחים של מכונת ההרמה והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכונת הרמה לא תוכנס לשימוש במפעל אלא אם נוסתה וכל חלקיה נבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך, ונתקבל תסקיר, המפרש את עומסי העבודה הבטוחים של מכונת ההרמה והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה, והוא נתון לעיון.87עבודה במסילת עגורן עילי
היה אדם עובד או עסוק במסילה של עגורן עילי נע, או בסמוך למסילה כאמור, במקום שבו הוא עלול להיפגע על ידי העגורן, יינקטו אמצעים יעילים כדי להבטיח שהעגורן לא ייכנס לתחום של ששה מטרים מאותו מקום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה אדם עובד או עסוק במסילה של עגורן עילי נע, או בסמוך למסילה כאמור, במקום שבו הוא עלול להיפגע על ידי העגורן, יינקטו אמצעים יעילים כדי להבטיח שהעגורן לא ייכנס לתחום של ששה מטרים מאותו מקום.
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (רצועת עליה), תשי״ד–1954 (ק״ת תשי״ד, 352).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), תשכ״ז–1966 (ק״ת תשכ״ז, 1128).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992 (ק״ת תשנ״ג, 202).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (רצועת עליה)|תקנות הבטיחות בעבודה (רצועת עליה), תשי״ד–1954}} (ק״ת תשי״ד, 352).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח)|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), תשכ״ז–1966}} (ק״ת תשכ״ז, 1128).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992}} (ק״ת תשנ״ג, 202).}}סימן ח׳: אדים מסוכנים
88הגדרה
”מקום מוקף“, לענין סימן זה – חדר, תא, מכל, בור, מעבר לאדים, צינור או חלל מוקף כיוצא באלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום מוקף“, לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן זה}} – חדר, תא, מכל, בור, מעבר לאדים, צינור או חלל מוקף כיוצא באלה.89תחולת הסימן
הוראות סימן זה יחולו אם יש לעשות עבודה בתוך מקום מוקף שבתוכו עלולים להיות אדים מסוכנים כדי כך שיכול שבני אדם לא יעמדו בהם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן זה}} יחולו אם יש לעשות עבודה בתוך מקום מוקף שבתוכו עלולים להיות אדים מסוכנים כדי כך שיכול שבני אדם לא יעמדו בהם.90יציאה ממקום מוקף
כוות־איש תותקן למקום מוקף שאין דרך נאותה אחרת ליציאה ממנו; כוות־איש מלבנית או סגלגלה לא תפחת מארבעים וששה סנטימטרים באורך וארבעים ואחד סנטימטרים ברוחב, וכוות־איש עגולה – מארבעים וששה סנטימטרים בקוטר, ובמכָלית או בציוד נע אחר – מארבעים ואחד סנטימטרים באורך ושלושים וששה סנטימטרים ברוחב, ואם הכווה עגולה – מארבעים ואחד סנטימטרים בקוטר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כוות־איש תותקן למקום מוקף שאין דרך נאותה אחרת ליציאה ממנו; כוות־איש מלבנית או סגלגלה לא תפחת מארבעים וששה סנטימטרים באורך וארבעים ואחד סנטימטרים ברוחב, וכוות־איש עגולה – מארבעים וששה סנטימטרים בקוטר, ובמכָלית או בציוד נע אחר – מארבעים ואחד סנטימטרים באורך ושלושים וששה סנטימטרים ברוחב, ואם הכווה עגולה – מארבעים ואחד סנטימטרים בקוטר.91כניסה למקום מוקף
לא ייכנס אדם למקום מוקף לכל מטרה שהיא אלא אם נתמלאה אחת מדרישות אלה:
(1)האדם הנכנס לבוש מכשיר נשימה מתאים;
(2)ננקטו כל האמצעים המעשיים לסלק אדים העלולים להיות שם ולמנוע חדירת אדים, וכל עוד לא הראה מבחן נאות שאין במקום אדים מסוכנים יהיה האדם הנכנס חגור חגורה שאליה מחובר לבטח חבל שקצהו החפשי מוחזק בידי אדם בחוץ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייכנס אדם למקום מוקף לכל מטרה שהיא אלא אם נתמלאה אחת מדרישות אלה:
{{ח:תת|(1)}} האדם הנכנס לבוש מכשיר נשימה מתאים;
{{ח:תת|(2)}} ננקטו כל האמצעים המעשיים לסלק אדים העלולים להיות שם ולמנוע חדירת אדים, וכל עוד לא הראה מבחן נאות שאין במקום אדים מסוכנים יהיה האדם הנכנס חגור חגורה שאליה מחובר לבטח חבל שקצהו החפשי מוחזק בידי אדם בחוץ.92ציוד לנשימה ולהנשמה
(א)מכשיר נשימה, מכשיר הנשמה, חבלים וחגורות נאותים יוכנו ויקויימו באופן שהגישה אליהם תהיה נוחה ויבוקרו לעתים מזומנות.
(ב)מספר מספיק מקרב העובדים יודרכו ויאומנו בשימוש במכשירים האמורים ובשיטת ההנשמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכשיר נשימה, מכשיר הנשמה, חבלים וחגורות נאותים יוכנו ויקויימו באופן שהגישה אליהם תהיה נוחה ויבוקרו לעתים מזומנות.
{{ח:תת|(ב)}} מספר מספיק מקרב העובדים יודרכו ויאומנו בשימוש במכשירים האמורים ובשיטת ההנשמה.93פטור
המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות סעיפים 90 עד 92, כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילוין אינו נחוץ או אינו מעשי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיפים 90 עד 92}}, כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילוין אינו נחוץ או אינו מעשי.94עבודה בתא אש
לא תותר כל עבודה בתא־אש, בתא־שריפה או במעבר לאדים של דוד עד שיצוננו במידה מספקת, על ידי איוורור או באופן אחר, כדי בטיחותם של העובדים באותה עבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תותר כל עבודה בתא־אש, בתא־שריפה או במעבר לאדים של דוד עד שיצוננו במידה מספקת, על ידי איוורור או באופן אחר, כדי בטיחותם של העובדים באותה עבודה.סימן ט׳: אבק, אדים וחמרים נפיצים ודליקים
95הגדרה
בסימן זה –
”אבק נפיץ“ – אבק שמחמת טבעו וכמותו עלול הוא להתפוצץ אם יִצַּת;
”תהליך המעלה אבק“ – לרבות טחינה או ניפוי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבק נפיץ“ – אבק שמחמת טבעו וכמותו עלול הוא להתפוצץ אם יִצַּת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך המעלה אבק“ – לרבות טחינה או ניפוי.96מניעת התפוצצות
אם בקשר לתהליך המעלה אבק יכול שייפלט אבק נפיץ לתוך חדר עבודה, יינקטו כל האמצעים המעשיים למניעת התפוצצות האבק על ידי שיוקף המיתקן המשמש בתהליך, תימנע או תסולק הצטברות האבק ויורחקו או יוקפו באופן יעיל מקורות ההצתה האפשריים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם בקשר לתהליך המעלה אבק יכול שייפלט אבק נפיץ לתוך חדר עבודה, יינקטו כל האמצעים המעשיים למניעת התפוצצות האבק על ידי שיוקף המיתקן המשמש בתהליך, תימנע או תסולק הצטברות האבק ויורחקו או יוקפו באופן יעיל מקורות ההצתה האפשריים.97משנקים והתקנים אחרים
אם נמצא אבק נפיץ במיתקן המשמש בתהליך המעלה אבק, יינקטו כל האמצעים המעשיים להגביל את היקפה ותוצאותיה של התפוצצות האבק על ידי שיותקנו מַשנֵקים, חייצים ואַוָּרים או התקנים אחרים יעילים כמותם בקשר עם המיתקן האמור, זולת אם המיתקן הוא ממבנה שיכול לעמוד בפני לחץ העלול להיווצר על ידי התפוצצות כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם נמצא אבק נפיץ במיתקן המשמש בתהליך המעלה אבק, יינקטו כל האמצעים המעשיים להגביל את היקפה ותוצאותיה של התפוצצות האבק על ידי שיותקנו מַשנֵקים, חייצים ואַוָּרים או התקנים אחרים יעילים כמותם בקשר עם המיתקן האמור, זולת אם המיתקן הוא ממבנה שיכול לעמוד בפני לחץ העלול להיווצר על ידי התפוצצות כאמור.98אדים נפיצים דליקים
אם חלק ממיתקן – פרט למיתקן שהותקן תחת כיפת השמים – מכיל אדים נפיצים או דליקים בלחץ שמעל ללחץ אטמוספרי, לא ייפתח אותו חלק אלא בהתאם להוראות אלה:
(1)לפני הרפיית אמצעי הידוק של מַחְבֵּר שבין צינור לבין החלק האמור, או של מכסה בכל פתח אל החלק האמור, תופסק באופן יעיל – על ידי שסתום מפסיק או באופן אחר – כל זרימת אדים לתוך החלק או לתוך הצינור;
(2)לפני סילוקו של אמצעי הידוק כאמור, יינקטו כל האמצעים המעשיים להפחית את לחץ האדים בצינור או בחלק כאמור עד ללחץ אטמוספרי;
(3)הורפה או סולק אמצעי הידוק כאמור, יש למנוע חדירתם של אדים נפיצים או דליקים לתוך הצינור או החלק כאמור עד שהודק אמצעי ההידוק או הוחזר למקומו לבטח, הכל לפי המקרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם חלק ממיתקן – פרט למיתקן שהותקן תחת כיפת השמים – מכיל אדים נפיצים או דליקים בלחץ שמעל ללחץ אטמוספרי, לא ייפתח אותו חלק אלא בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} לפני הרפיית אמצעי הידוק של מַחְבֵּר שבין צינור לבין החלק האמור, או של מכסה בכל פתח אל החלק האמור, תופסק באופן יעיל – על ידי שסתום מפסיק או באופן אחר – כל זרימת אדים לתוך החלק או לתוך הצינור;
{{ח:תת|(2)}} לפני סילוקו של אמצעי הידוק כאמור, יינקטו כל האמצעים המעשיים להפחית את לחץ האדים בצינור או בחלק כאמור עד ללחץ אטמוספרי;
{{ח:תת|(3)}} הורפה או סולק אמצעי הידוק כאמור, יש למנוע חדירתם של אדים נפיצים או דליקים לתוך הצינור או החלק כאמור עד שהודק אמצעי ההידוק או הוחזר למקומו לבטח, הכל לפי המקרה.99חומר נפיץ או דליקתיקונים: תשל״ד־2
(א)במיתקן או במכל המכילים או שהכילו חומר נפיץ או דליק או חומצה, או בחפץ הנתמך במכל כאמור או מונח עליו, לא יעשו ריתוך, הלחמה רכה או קשה או חיתוך תוך שימוש בחום, כל עוד לא ננקטו כל האמצעים המעשיים לסילוק החומר וכל אדים העולים ממנו, או לעשות אותם לבלתי נפיצים או לבלתי דליקים.
(ב)מיתקן או מכל שעשו בהם פעולה כאמור, אין להכניס לתוכם שום חומר נפיץ או דליק עד שהמתכת נצטננה במידה מספקת כדי למנוע סכנה שהחומר יִצַּת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במיתקן או במכל המכילים או שהכילו חומר נפיץ או דליק או חומצה, או בחפץ הנתמך במכל כאמור או מונח עליו, לא יעשו ריתוך, הלחמה רכה או קשה או חיתוך תוך שימוש בחום, כל עוד לא ננקטו כל האמצעים המעשיים לסילוק החומר וכל אדים העולים ממנו, או לעשות אותם לבלתי נפיצים או לבלתי דליקים.
{{ח:תת|(ב)}} מיתקן או מכל שעשו בהם פעולה כאמור, אין להכניס לתוכם שום חומר נפיץ או דליק עד שהמתכת נצטננה במידה מספקת כדי למנוע סכנה שהחומר יִצַּת.100פטור
המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות סעיפים 98 ו־99, כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילוין אינו נחוץ או אינו מעשי.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיפים 98}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו־99}}, כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילוין אינו נחוץ או אינו מעשי.סימן י׳: דודי קיטור
100אאישור להתקנהתיקונים: תשל״ד־2
לא יותקן דוד קיטור אלא במקום שניתן לגביו היתר מאת המפקח האזורי, ובכפוף לתנאי ההיתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יותקן דוד קיטור אלא במקום שניתן לגביו היתר מאת המפקח האזורי, ובכפוף לתנאי ההיתר.101מבנה וקיוםתיקונים: תשל״ד־2
(א)כל חלק של דוד קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזֶק מספיק וללא פגם גלוי, הכל בהתאם לכללים המקובלים במקצוע.
(ב)דוד קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל חלק של דוד קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזֶק מספיק וללא פגם גלוי, הכל בהתאם לכללים המקובלים במקצוע.
{{ח:תת|(ב)}} דוד קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי.102התקני בטיחות
(א)דוד קיטור, בין שהוא נפרד ובין שהוא אחד ממערכת דוודים, יחוברו אליו כל אלה:
(1)שסתום בטיחות נאות, נפרד משסתום מפסיק, שיהיה מכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל ללחץ העבודה המותר ויהיה קבוע במישרין על הדוד או סמוך אליו עד כמה שהדבר מעשי; שסתום מנופי לא יראו כשסתום בטיחות נאות אלא אם המשקולת מהודקת אל המנוף במצב הנכון;
(2)שסתום מפסיק נאות בין הדוד וצינור הקיטור;
(3)מד־לחץ־קיטור מדוייק, המציין את לחץ הקיטור בדוד והוא מחובר אל חלל הקיטור, נראה בנקל לעין המסיק ומסומן עליו בצבע בולט לחץ העבודה המותר;
(4)לפחות מראה־מפלס־מים אחד מחומר שקוף או מראה־מפלס־מים מסוג אחר שאושר על ידי המפקח הראשי, ואם הוא בעל צינור זכוכית ולחץ העבודה בדוד עולה כרגיל על שלושה קילוגרמים לסנטימטר מרובע, יצוייד במגן יעיל אשר לא יפריע בקריאתו;
(5)אם הוא אחד משני דוודים או יותר – לוח שעליו מספר מבחין, שניתן לראותו בנקל;
(6)אמצעי המאפשר להצמיד מד־לחץ לניסוי;
(7)אם הדוד אינו מוסק מן החוץ – פקק נתיך מתאים או התקן אזעקה יעיל לשפל־מים.
(ב)בסעיף קטן (א), פסקה (2) לא תחול על חוסך ופסקאות (3) עד (7) לא יחולו על חוסך ועל מַשחֵן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דוד קיטור, בין שהוא נפרד ובין שהוא אחד ממערכת דוודים, יחוברו אליו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שסתום בטיחות נאות, נפרד משסתום מפסיק, שיהיה מכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל ללחץ העבודה המותר ויהיה קבוע במישרין על הדוד או סמוך אליו עד כמה שהדבר מעשי; שסתום מנופי לא יראו כשסתום בטיחות נאות אלא אם המשקולת מהודקת אל המנוף במצב הנכון;
{{ח:תתת|(2)}} שסתום מפסיק נאות בין הדוד וצינור הקיטור;
{{ח:תתת|(3)}} מד־לחץ־קיטור מדוייק, המציין את לחץ הקיטור בדוד והוא מחובר אל חלל הקיטור, נראה בנקל לעין המסיק ומסומן עליו בצבע בולט לחץ העבודה המותר;
{{ח:תתת|(4)}} לפחות מראה־מפלס־מים אחד מחומר שקוף או מראה־מפלס־מים מסוג אחר שאושר על ידי המפקח הראשי, ואם הוא בעל צינור זכוכית ולחץ העבודה בדוד עולה כרגיל על שלושה קילוגרמים לסנטימטר מרובע, יצוייד במגן יעיל אשר לא יפריע בקריאתו;
{{ח:תתת|(5)}} אם הוא אחד משני דוודים או יותר – לוח שעליו מספר מבחין, שניתן לראותו בנקל;
{{ח:תתת|(6)}} אמצעי המאפשר להצמיד מד־לחץ לניסוי;
{{ח:תתת|(7)}} אם הדוד אינו מוסק מן החוץ – פקק נתיך מתאים או התקן אזעקה יעיל לשפל־מים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף קטן (א), פסקה (2) לא תחול על חוסך ופסקאות (3) עד (7) לא יחולו על חוסך ועל מַשחֵן.103כניסת אדם
לא ייכנס אדם לדוד קיטור שהוא אחד ממערכת של שני דוודים או יותר ולא יימצא בו אלא באחת משתי אלה:
(1)כל המבואות, אשר דרכם היו קיטור או מים חמים יכולים להיכנס לדוד מחלק אחר של המערכת, נותקו מאותו חלק;
(2)כל השסתומים והברזים השולטים על כניסת קיטור או מים חמים כאמור בפסקה (1) הם סגורים ונעולים לבטח, ואם יש לדוד צינור הרקה במשותף עם דוד אחר או צינור המוביל לתוך מכל ניקוז משותף, יהיו שסתום ההרקה או ברז ההרקה לכל אחד מדוודים אלה בנויים באופן שיהיו נפתחים רק במפתח שאי אפשר להסירו עד שהשסתום או הברז יהיו סגורים והוא המפתח היחיד בשימוש לאותה מערכת של שסתומי הרקה וברזי הרקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייכנס אדם לדוד קיטור שהוא אחד ממערכת של שני דוודים או יותר ולא יימצא בו אלא באחת משתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} כל המבואות, אשר דרכם היו קיטור או מים חמים יכולים להיכנס לדוד מחלק אחר של המערכת, נותקו מאותו חלק;
{{ח:תת|(2)}} כל השסתומים והברזים השולטים על כניסת קיטור או מים חמים כאמור בפסקה (1) הם סגורים ונעולים לבטח, ואם יש לדוד צינור הרקה במשותף עם דוד אחר או צינור המוביל לתוך מכל ניקוז משותף, יהיו שסתום ההרקה או ברז ההרקה לכל אחד מדוודים אלה בנויים באופן שיהיו נפתחים רק במפתח שאי אפשר להסירו עד שהשסתום או הברז יהיו סגורים והוא המפתח היחיד בשימוש לאותה מערכת של שסתומי הרקה וברזי הרקה.104בדיקהתיקונים: תשל״ד־2
(א)דוד קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, וכן ייעשה אחרי תיקונים מקיפים.
(ב)הבדיקה תיעשה בשני שלבים, והם:
(1)בדיקת הדוד כשהוא קר וחלקיו הפנימיים והחיצוניים הוכנו באופן שנקבע;
(2)בדיקת הדוד כשהוא בלחץ קיטור רגיל, שתיעשה בהזדמנות הראשונה של העלאת קיטור לאחר בדיקת הדוד כשהוא קר, או בהקדם ככל האפשר לאחר מכן, ובודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה ידאג לכך ששסתום הבטיחות יכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל לחץ העבודה המותר; פסקה זו לא תחול על חוסך ועל משחן.
(ג)שני שלבי הבדיקה יכול שייעשו על ידי בודקים שונים, ולענין סעיף זה והסעיפים הבאים של סימן זה הנוגעים לתסקירים על בדיקות יראו את שני השלבים כבדיקות נפרדות.
(ד)
(ה)
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דוד קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך לפחות אחת לארבעה עשר חדשים, וכן ייעשה אחרי תיקונים מקיפים.
{{ח:תת|(ב)}} הבדיקה תיעשה בשני שלבים, והם:
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת הדוד כשהוא קר וחלקיו הפנימיים והחיצוניים הוכנו באופן שנקבע;
{{ח:תתת|(2)}} בדיקת הדוד כשהוא בלחץ קיטור רגיל, שתיעשה בהזדמנות הראשונה של העלאת קיטור לאחר בדיקת הדוד כשהוא קר, או בהקדם ככל האפשר לאחר מכן, ובודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה ידאג לכך ששסתום הבטיחות יכוונן כדי למנוע את הפעלת הדוד בלחץ שמעל לחץ העבודה המותר; פסקה זו לא תחול על חוסך ועל משחן.
{{ח:תת|(ג)}} שני שלבי הבדיקה יכול שייעשו על ידי בודקים שונים, ולענין סעיף זה והסעיפים הבאים של {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן זה}} הנוגעים לתסקירים על בדיקות יראו את שני השלבים כבדיקות נפרדות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}105אישור להפעלהתיקונים: תשל״ד־2
(א)לא יוכנס לשימוש דוד קיטור חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1)נתקבל מאת בודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של הדוד והמציין את טיב הניסויים שנעשו בדוד ובאבזריו;
(2)התסקיר נתון לעיון;
(3)הדוד סומן באופן שאפשר לזהותו כדוד הנדון בתסקיר.
(ב)לא יוכנס לשימוש דוד קיטור משומש אלא אם נבדק לפי סעיף 104 ונערכו תסקירים על תוצאות הבדיקות בהתאם לסעיף 119א.
(ג)לא ישמש דוד קיטור משומש בבניה או בבניה הנדסית שפקודה זו חלה עליהן, אלא אם נבדק ונערכו תסקירים כאמור תוך ארבעה עשר החדשים שקדמו לכך.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יוכנס לשימוש דוד קיטור חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתקבל מאת בודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של הדוד והמציין את טיב הניסויים שנעשו בדוד ובאבזריו;
{{ח:תתת|(2)}} התסקיר נתון לעיון;
{{ח:תתת|(3)}} הדוד סומן באופן שאפשר לזהותו כדוד הנדון בתסקיר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוכנס לשימוש דוד קיטור משומש אלא אם נבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} ונערכו תסקירים על תוצאות הבדיקות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 119א|לסעיף 119א}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישמש דוד קיטור משומש בבניה או בבניה הנדסית שפקודה זו חלה עליהן, אלא אם נבדק ונערכו תסקירים כאמור תוך ארבעה עשר החדשים שקדמו לכך.106תנאי הפעלה
דוד קיטור, שלהבטחת פעולתו הבטוחה נקבעו תנאים בתסקיר על בדיקה לפי סימן זה, לא יופעל אלא בהתאם לאותם תנאים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דוד קיטור, שלהבטחת פעולתו הבטוחה נקבעו תנאים בתסקיר על בדיקה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן זה}}, לא יופעל אלא בהתאם לאותם תנאים.107תקנות
השר רשאי להתקין תקנות – אף בסטיה מהוראות סימן זה – בדבר דרכי הבדיקה של דודי קיטור ומועדיה, אם הבטיחות מחייבת או מצדיקה זאת.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 6
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (מועדי בדיקה לדודי קיטור מיוחדים), תשכ״ד–1964 (ק״ת תשכ״ד, 1151).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקת מיתקני לחץ), תשכ״ז–1967 (ק״ת תשכ״ז, 2966).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות בדוד קיטור), התשמ״ז–1987 (ק״ת תשמ״ז, 220).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ), התשנ״ו–1995 (ק״ת תשנ״ו, 196).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ), התשנ״ו–1995 (ק״ת תשנ״ו, 198).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 851).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות – אף בסטיה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן זה}} – בדבר דרכי הבדיקה של דודי קיטור ומועדיה, אם הבטיחות מחייבת או מצדיקה זאת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מועדי בדיקה לדודי קיטור מיוחדים)|תקנות הבטיחות בעבודה (מועדי בדיקה לדודי קיטור מיוחדים), תשכ״ד–1964}} (ק״ת תשכ״ד, 1151).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקת מיתקני לחץ)|תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקת מיתקני לחץ), תשכ״ז–1967}} (ק״ת תשכ״ז, 2966).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות בדוד קיטור)|תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות בדוד קיטור), התשמ״ז–1987}} (ק״ת תשמ״ז, 220).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ)|תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ), התשנ״ו–1995}} (ק״ת תשנ״ו, 196).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ)|תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ), התשנ״ו–1995}} (ק״ת תשנ״ו, 198).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה)|תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה), התש״ס–2000}} (ק״ת תש״ס, 851).}}סימן י״א: קולטי קיטור
108מבנה וקיום
(א)כל חלק של קולט קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזֶק מספיק וללא פגם גלוי.
(ב)קולט קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל חלק של קולט קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוֹזֶק מספיק וללא פגם גלוי.
{{ח:תת|(ב)}} קולט קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי.109התקני בטיחות
(א)קולט קיטור שאינו בנוי ומקויים באופן שיעמוד בבטיחות בפני לחץ העבודה המותר של דוד הקיטור או בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג בצינור שבין הקולט ומקור אספקה אחר, יצוייד בכל אלה:
(1)שסתום מצמצם נאות או התקן אוטומטי נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה – שסתום מצמצם);
(2)שסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר פליטת קיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר או התקן נאות שיפסיק אוטומטית את אספקת הקיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר;
(3)מד־לחץ־קיטור מדוייק המציין את לחץ הקיטור בקולט;
(4)שסתום מפסיק נאות;
(5)לוח שעליו מספר מבחין שניתן לראותו בנקל, זולת אם משתמשים בקולט קיטור אחד בלבד.
(ב)שסתום הבטיחות והמד־לחץ ייקבעו בקולט הקיטור או בצינור ההספקה שבין הקולט ובין השסתום המצמצם.
(ג)מערכת קולטי קיטור שמספקים להם קיטור דרך צינור יחיד והשסתום המצמצם קבוע בצינור היחיד האמור, יכול שיראו אותה כקולט אחד –
(1)לענין הוראות פסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (א), אם היא חלק ממכונה אחת בלבד;
(2)לענין הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א), אם המדובר במערכת אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קולט קיטור שאינו בנוי ומקויים באופן שיעמוד בבטיחות בפני לחץ העבודה המותר של דוד הקיטור או בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג בצינור שבין הקולט ומקור אספקה אחר, יצוייד בכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שסתום מצמצם נאות או התקן אוטומטי נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה – שסתום מצמצם);
{{ח:תתת|(2)}} שסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר פליטת קיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר או התקן נאות שיפסיק אוטומטית את אספקת הקיטור מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר;
{{ח:תתת|(3)}} מד־לחץ־קיטור מדוייק המציין את לחץ הקיטור בקולט;
{{ח:תתת|(4)}} שסתום מפסיק נאות;
{{ח:תתת|(5)}} לוח שעליו מספר מבחין שניתן לראותו בנקל, זולת אם משתמשים בקולט קיטור אחד בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שסתום הבטיחות והמד־לחץ ייקבעו בקולט הקיטור או בצינור ההספקה שבין הקולט ובין השסתום המצמצם.
{{ח:תת|(ג)}} מערכת קולטי קיטור שמספקים להם קיטור דרך צינור יחיד והשסתום המצמצם קבוע בצינור היחיד האמור, יכול שיראו אותה כקולט אחד –
{{ח:תתת|(1)}} לענין הוראות פסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (א), אם היא חלק ממכונה אחת בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} לענין הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א), אם המדובר במערכת אחרת.110בדיקהתיקונים: תשל״ד־2
קולט קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך, במידה שמבנהו של הקולט מרשה לעשות כן, לפחות אחת לעשרים וששה חדשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קולט קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך, במידה שמבנהו של הקולט מרשה לעשות כן, לפחות אחת לעשרים וששה חדשים.111אישור להפעלהתיקונים: תשל״ד־2
(א)לא יוכנס לשימוש קולט קיטור חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1)נתקבל מבודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של קולט הקיטור והמציין את טיב הניסויים שנעשו בקולט הקיטור ובאבזריו;
(2)התסקיר נתון לעיון;
(3)קולט הקיטור סומן באופן שאפשר לזהותו כקולט הקיטור הנדון בתסקיר.
(ב)לא יוכנס לשימוש קולט קיטור משומש אלא אם נבדק לפי סעיף 110 ונערך תסקיר על תוצאות הבדיקה בהתאם לסעיף 119א.
(ג)לא ישמש קולט קיטור משומש בבניה או בבניה הנדסית שפקודה זו חלה עליהן אלא אם נבדק ונערך תסקיר כאמור תוך עשרים וששה החדשים שקדמו לכך.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יוכנס לשימוש קולט קיטור חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתקבל מבודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של קולט הקיטור והמציין את טיב הניסויים שנעשו בקולט הקיטור ובאבזריו;
{{ח:תתת|(2)}} התסקיר נתון לעיון;
{{ח:תתת|(3)}} קולט הקיטור סומן באופן שאפשר לזהותו כקולט הקיטור הנדון בתסקיר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוכנס לשימוש קולט קיטור משומש אלא אם נבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} ונערך תסקיר על תוצאות הבדיקה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 119א|לסעיף 119א}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישמש קולט קיטור משומש בבניה או בבניה הנדסית שפקודה זו חלה עליהן אלא אם נבדק ונערך תסקיר כאמור תוך עשרים וששה החדשים שקדמו לכך.סימן י״ב: מכלי קיטור
112הבטחת מוצא
מכל קיטור יקויים באופן המבטיח שמוצא הקיטור יהיה פתוח בכל עת ללא הפרעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכל קיטור יקויים באופן המבטיח שמוצא הקיטור יהיה פתוח בכל עת ללא הפרעה.סימן י״ג: קולטי אויר
113מבנה וקיום
קולט אויר על כל אבזריו יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קולט אויר על כל אבזריו יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי.114התקני בטיחות
(א)בקולט אויר ייעשו כל אלה:
(1)יצוייד בשסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר את פליטת האויר מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר;
(2)יצוייד במד־לחץ מדוייק המציין את לחץ האויר בקולט;
(3)יצוייד בהתקן נאות לניקוז נוזלים, זולת אם הוא קולט אויר כמוגדר בפסקאות (3) או (4) של ההגדרה בסעיף 1;
(4)יצוייד בכוות־איש או בכוות־יד נאותות, או באמצעי נאות אחר, המאפשרים ניקוי יסודי של פנים הקולט;
(5)יסומן עליו לחץ העבודה המותר באופן שניתן לראותו ברורות;
(6)היה הקולט מחובר למדחס, יהיה בנוי באופן שיעמוד בבטיחות בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג במדחס או ייקבע עליו שסתום מצמצם נאות או התקן נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה – שסתום מצמצם);
(7)היו בשימוש במפעל יותר מקולט אויר אחד, ישא סימן מבחין שניתן לראותו בנקל.
(ב)לענין הוראות סעיף קטן (א) ביחס לשסתום בטיחות ומד־לחץ, יכול שיראו כקולט אויר אחד מערכת קולטי אויר אשר להם מסופק אויר דרך צינור יחיד, אולם הוראת סעיף קטן זה לא תחול אם יש לקבוע שסתום מצמצם, אלא אם השסתום נקבע בצינור היחיד האמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקולט אויר ייעשו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יצוייד בשסתום בטיחות נאות שיהיה מכוונן כדי לאפשר את פליטת האויר מיד כאשר הלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר;
{{ח:תתת|(2)}} יצוייד במד־לחץ מדוייק המציין את לחץ האויר בקולט;
{{ח:תתת|(3)}} יצוייד בהתקן נאות לניקוז נוזלים, זולת אם הוא קולט אויר כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (3) או (4) של ההגדרה בסעיף 1}};
{{ח:תתת|(4)}} יצוייד בכוות־איש או בכוות־יד נאותות, או באמצעי נאות אחר, המאפשרים ניקוי יסודי של פנים הקולט;
{{ח:תתת|(5)}} יסומן עליו לחץ העבודה המותר באופן שניתן לראותו ברורות;
{{ח:תתת|(6)}} היה הקולט מחובר למדחס, יהיה בנוי באופן שיעמוד בבטיחות בפני הלחץ המקסימלי שניתן להשיג במדחס או ייקבע עליו שסתום מצמצם נאות או התקן נאות אחר שיש בהם כדי למנוע שהלחץ יעבור את לחץ העבודה המותר (להלן בסעיף זה – שסתום מצמצם);
{{ח:תתת|(7)}} היו בשימוש במפעל יותר מקולט אויר אחד, ישא סימן מבחין שניתן לראותו בנקל.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הוראות סעיף קטן (א) ביחס לשסתום בטיחות ומד־לחץ, יכול שיראו כקולט אויר אחד מערכת קולטי אויר אשר להם מסופק אויר דרך צינור יחיד, אולם הוראת סעיף קטן זה לא תחול אם יש לקבוע שסתום מצמצם, אלא אם השסתום נקבע בצינור היחיד האמור.115בדיקהתיקונים: תשל״ד־2
(א)בכפוף לאמור בסעיף זה ובסעיף 116, ינוקה קולט אויר וייבדק ביסודיות לפחות אחת לעשרים וששה חדשים.
(ב)בקולט אויר העשוי במשיכה –
(1)יהא בודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה רשאי לקבוע בתסקיר שהבדיקה הבאה תיעשה תוך תקופה העולה על עשרים וששה חדשים ואינה עולה על ארבע שנים;
(2)היה הקולט בנוי באופן שאי אפשר לבדוק ביסודיות את שטחו הפנימי, ייעשה ניסוי הידרולי מתאים בקולט במקום הבדיקה הפנימית.
(ג)בדיקה וניסוי לפי סימן זה ייעשו על ידי בודק דוודים מוסמך.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 116|ובסעיף 116}}, ינוקה קולט אויר וייבדק ביסודיות לפחות אחת לעשרים וששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} בקולט אויר העשוי במשיכה –
{{ח:תתת|(1)}} יהא בודק הדוודים המוסמך העושה את הבדיקה רשאי לקבוע בתסקיר שהבדיקה הבאה תיעשה תוך תקופה העולה על עשרים וששה חדשים ואינה עולה על ארבע שנים;
{{ח:תתת|(2)}} היה הקולט בנוי באופן שאי אפשר לבדוק ביסודיות את שטחו הפנימי, ייעשה ניסוי הידרולי מתאים בקולט במקום הבדיקה הפנימית.
{{ח:תת|(ג)}} בדיקה וניסוי לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|סימן זה}} ייעשו על ידי בודק דוודים מוסמך.116אישור להפעלהתיקונים: תשל״ד־2
(א)לא יוכנס לשימוש קולט אויר חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1)נתקבל מבודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של קולט האויר והמציין את טיב הניסויים שנעשו בקולט ובאבזריו;
(2)התסקיר נתון לעיון;
(3)קולט האויר סומן באופן שאפשר לזהותו כקולט האויר הנדון בתסקיר.
(ב)בבניה ובבניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו, לא ישתמשו בקולט אויר אלא אם נבדק ונערך תסקיר בהתאם להוראות סימן זה וסעיף 119א תוך עשרים וששה חדשים שקדמו לשימוש או תוך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים שנקבעה לפי סעיף 115(ב)(1).
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יוכנס לשימוש קולט אויר חדש אלא אם נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתקבל מבודק דוודים מוסמך תסקיר המפרש את לחץ העבודה המותר של קולט האויר והמציין את טיב הניסויים שנעשו בקולט ובאבזריו;
{{ח:תתת|(2)}} התסקיר נתון לעיון;
{{ח:תתת|(3)}} קולט האויר סומן באופן שאפשר לזהותו כקולט האויר הנדון בתסקיר.
{{ח:תת|(ב)}} בבניה ובבניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו, לא ישתמשו בקולט אויר אלא אם נבדק ונערך תסקיר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|סימן זה}} {{ח:פנימי|סעיף 119א|וסעיף 119א}} תוך עשרים וששה חדשים שקדמו לשימוש או תוך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115(ב)(1)}}.סימן י״ד: הוראות כלליות לסימנים י׳ עד י״ג
117פטור
המפקח הראשי רשאי בתעודה שתפורסם ברשומות לפטור, לגמרי או בתנאים שיפרט בתעודה, מהוראות סימנים י׳ עד י״ג, כולן או מקצתן, כל סוג או טיפוס של דוד קיטור, קולט קיטור, מכל קיטור או קולט אויר, אם שוכנע שאי אפשר להחיל עליהם באופן סביר את ההוראות האמורות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הראשי רשאי בתעודה שתפורסם ברשומות לפטור, לגמרי או בתנאים שיפרט בתעודה, מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳ עד י״ג}}, כולן או מקצתן, כל סוג או טיפוס של דוד קיטור, קולט קיטור, מכל קיטור או קולט אויר, אם שוכנע שאי אפשר להחיל עליהם באופן סביר את ההוראות האמורות.118סייג לתחולה
סימנים י׳, י״א ו{{ח:הערה|־}}י״ג לא יחולו על דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר –
(1)הנמצאים באניה;
(2)המשמשים במסילת ברזל או בנמל השייכים למדינה או המנוהלים על ידיה או המשמשים בקשר למסילת ברזל או לנמל כאמור.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|י״א}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|ו{{ח:הערה|־}}י״ג}} לא יחולו על דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר –
{{ח:תת|(1)}} הנמצאים באניה;
{{ח:תת|(2)}} המשמשים במסילת ברזל או בנמל השייכים למדינה או המנוהלים על ידיה או המשמשים בקשר למסילת ברזל או לנמל כאמור.119בדיקה על־ידי בודק דוודים ממשלתיתיקונים: תשל״ד־2
אדם הרוצה שבודק דוודים מוסמך שהוא עובד המדינה יבדוק דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר, או יתן תסקיר להכנסה לשימוש ביחס לדוד קיטור, לענין הוראות סימנים י׳, י״א ו{{ח:הערה|־}}י״ג, יפנה למפקח האזורי וישלם את האגרה שנקבעה, והמפקח האזורי יורה לבודק דוודים כאמור לעשות את הבדיקה או את הניסויים הנחוצים למתן התסקיר, הכל לפי הענין.
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו הבטיחות בעבודה (אגרות בדיקה), התשמ״ז–1987.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם הרוצה שבודק דוודים מוסמך שהוא עובד המדינה יבדוק דוד קיטור, קולט קיטור או קולט אויר, או יתן תסקיר להכנסה לשימוש ביחס לדוד קיטור, לענין הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|י״א}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|ו{{ח:הערה|־}}י״ג}}, יפנה למפקח האזורי וישלם את האגרה שנקבעה, והמפקח האזורי יורה לבודק דוודים כאמור לעשות את הבדיקה או את הניסויים הנחוצים למתן התסקיר, הכל לפי הענין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבטיחות בעבודה (אגרות בדיקה)|צו הבטיחות בעבודה (אגרות בדיקה), התשמ״ז–1987}}.}}סימן י״ד1: הוראות כלליות לענין תסקירים
119אתסקיריםתיקונים: תשל״ד־2, תשמ״א, תשס״ה
(א)בודק מוסמך או בודק דוודים מוסמך שעשה בדיקה לענין הוראות סימנים ה׳ עד ז׳ או י׳ עד י״ג לפרק זה ימסור, תוך 14 יום מעשיית הבדיקה, תסקיר על תוצאות בדיקתו לתופש המפעל, והעתקו למפקח העבודה האזורי, ואולם לגבי מפעלים של מערכת הבטחון יועבר העתק התסקיר למפקח עבודה אזורי שאישר לכך שר הבטחון.
(ב)התסקיר יהיה ערוך בטופס שנקבע לסוג הבדיקה ובו יהיו הפרטים שנקבעו, והוא ייחתם בידי מי שעשה את הבדיקה; לענין תסקירים לפי סימנים ו׳ ו־ז׳ יכול שייקבע טופס לתסקיר מאוחד.
(ג)התסקיר יצורף לפנקס המפעל תוך 20 ימים אחרי עשיית הבדיקה.
(ד)השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת התופש או בעל מעלית או דרגנוע להציג תסקיר או חלק ממנו במעלית או בדרגנוע וכן להחזיק עותק ממנו בדרך שתאפשר פיקוח על עשיית הבדיקות במעלית או בדרגנוע ועל ביצוע העבודות הדרושות לפי ממצאי הבדיקות.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בודק מוסמך או בודק דוודים מוסמך שעשה בדיקה לענין הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימנים ה׳ עד ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|או י׳ עד י״ג לפרק זה}} ימסור, תוך 14 יום מעשיית הבדיקה, תסקיר על תוצאות בדיקתו לתופש המפעל, והעתקו למפקח העבודה האזורי, ואולם לגבי מפעלים של מערכת הבטחון יועבר העתק התסקיר למפקח עבודה אזורי שאישר לכך שר הבטחון.
{{ח:תת|(ב)}} התסקיר יהיה ערוך בטופס שנקבע לסוג הבדיקה ובו יהיו הפרטים שנקבעו, והוא ייחתם בידי מי שעשה את הבדיקה; לענין תסקירים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימנים ו׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|ו־ז׳}} יכול שייקבע טופס לתסקיר מאוחד.
{{ח:תת|(ג)}} התסקיר יצורף לפנקס המפעל תוך 20 ימים אחרי עשיית הבדיקה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר חובת התופש או בעל מעלית או דרגנוע להציג תסקיר או חלק ממנו במעלית או בדרגנוע וכן להחזיק עותק ממנו בדרך שתאפשר פיקוח על עשיית הבדיקות במעלית או בדרגנוע ועל ביצוע העבודות הדרושות לפי ממצאי הבדיקות.סימן ט״ו: הסדרי בטיחות לשעת דליקה
120שילוט מימלטים
כל דלת העשויה לשמש מימלט מדליקה או הנותנת גישה למימלט מדליקה, למעט דלת שבשימוש רגיל, תסומן עליה במובחן ובמובלט הודעה על כך, באותיות אדומות בגודל מתאים; ”דלת“, לענין זה – לרבות חלון או מוצא אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל דלת העשויה לשמש מימלט מדליקה או הנותנת גישה למימלט מדליקה, למעט דלת שבשימוש רגיל, תסומן עליה במובחן ובמובלט הודעה על כך, באותיות אדומות בגודל מתאים; ”דלת“, לענין זה – לרבות חלון או מוצא אחר.121גישה למימלטים
כל דבר הנמצא בחדר שבו עובדים בני אדם יסודר וימוקם באופן שיהא לכל העובדים בחדר מעבר חפשי אל מימלט מדליקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל דבר הנמצא בחדר שבו עובדים בני אדם יסודר וימוקם באופן שיהא לכל העובדים בחדר מעבר חפשי אל מימלט מדליקה.122איסור נעילת דלתותתיקונים: תשמ״א
נמצא אדם במפעל או במקום עבודה אף שאינו מפעל, או קיים יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם, לא ייסגרו הדלתות המפורטות להלן באופן שימנע פתיחתן בקלות מבפנים אלא אם יש באותו מקום אפשרות אחרת לצאת בנוחות:
(1)דלתות החדר שבו נמצא האדם;
(2)דלתות המפעל;
(3)דלתות המשמשות לעובדים במפעל מוצא מבנין או מגידרה שבהם נמצא המפעל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נמצא אדם במפעל או במקום עבודה אף שאינו מפעל, או קיים יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם, לא ייסגרו הדלתות המפורטות להלן באופן שימנע פתיחתן בקלות מבפנים אלא אם יש באותו מקום אפשרות אחרת לצאת בנוחות:
{{ח:תת|(1)}} דלתות החדר שבו נמצא האדם;
{{ח:תת|(2)}} דלתות המפעל;
{{ח:תת|(3)}} דלתות המשמשות לעובדים במפעל מוצא מבנין או מגידרה שבהם נמצא המפעל.123כיוון פתיחת דלתות
דלתות אלה ייפתחו החוצה אם אינן דלתות הזזה:
(1)בכל מפעל – הדלתות מחדר שבו עובדים יותר מעשרה בני אדם אל חדר מדרגות או פרוזדור;
(2)במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל אחרי ז׳ בשבט תש״ז (28 בינואר 1947) – גם כל הדלתות האחרות המשמשות לעובדים במפעל מוצא ממנו;
(3)במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל לפני ח׳ בשבט תש״ז (29 בינואר 1947) ועובדים בו יותר מעשרה בני אדם בבנין אחד מעל לקומת הקרקע – גם כל דלת שלרגלי חדר מדרגות המשמשת מוצא מהבנין ואינה פתוחה תמיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דלתות אלה ייפתחו החוצה אם אינן דלתות הזזה:
{{ח:תת|(1)}} בכל מפעל – הדלתות מחדר שבו עובדים יותר מעשרה בני אדם אל חדר מדרגות או פרוזדור;
{{ח:תת|(2)}} במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל אחרי ז׳ בשבט תש״ז (28 בינואר 1947) – גם כל הדלתות האחרות המשמשות לעובדים במפעל מוצא ממנו;
{{ח:תת|(3)}} במפעל שהוחל בבנייתו או בהתאמתו לשימוש כמפעל לפני ח׳ בשבט תש״ז (29 בינואר 1947) ועובדים בו יותר מעשרה בני אדם בבנין אחד מעל לקומת הקרקע – גם כל דלת שלרגלי חדר מדרגות המשמשת מוצא מהבנין ואינה פתוחה תמיד.124פיר מעלית
(א)פיר־מעלית בפנים בנין שהוחל בבנייתו לאחר ז׳ בשבט תש״ז (28 בינואר 1947) יהיה מוקף כליל חמרים עמידים בפני אש וכל אמצעי גישה למעלית יצויידו בדלתות מחמרים עמידים בפני אש, ובלבד שקצהו העליון של הפיר יהיה חסום בחומר הנשבר בקלות על ידי אש או שיותקן בו אַוָּר.
(ב)המפקח הראשי רשאי, בתעודה ובכפוף לתנאים המפורשים בה, לפטור מדרישות סעיף זה, כולן או מקצתן, בכל מקרה שהוא משוכנע כי מילוי דרישה הוא בלתי מתאים או בלתי רצוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פיר־מעלית בפנים בנין שהוחל בבנייתו לאחר ז׳ בשבט תש״ז (28 בינואר 1947) יהיה מוקף כליל חמרים עמידים בפני אש וכל אמצעי גישה למעלית יצויידו בדלתות מחמרים עמידים בפני אש, ובלבד שקצהו העליון של הפיר יהיה חסום בחומר הנשבר בקלות על ידי אש או שיותקן בו אַוָּר.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הראשי רשאי, בתעודה ובכפוף לתנאים המפורשים בה, לפטור מדרישות סעיף זה, כולן או מקצתן, בכל מקרה שהוא משוכנע כי מילוי דרישה הוא בלתי מתאים או בלתי רצוי.125אזעקה
במפעל שעובדים בו יותר מעשרים בני אדם בבנין אחד, או מפעל שבו עובדים בני אדם בבנין שנמצאים בשימוש או מוחסנים בו חמרים דליקים ביותר או נפיצים, ייעשה הסדר יעיל למתן אזעקה, שתישמע היטב בכל הבנין, במקרה של דליקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במפעל שעובדים בו יותר מעשרים בני אדם בבנין אחד, או מפעל שבו עובדים בני אדם בבנין שנמצאים בשימוש או מוחסנים בו חמרים דליקים ביותר או נפיצים, ייעשה הסדר יעיל למתן אזעקה, שתישמע היטב בכל הבנין, במקרה של דליקה.126תרגילי הימלטותתיקונים: תשל״ד־2
צעדים יעילים, לרבות תרגילי הימלטות, הבאים להבטיח שהעובדים יהיו בקיאים במימלטים מדליקה ובשמושם ובסדר הקבוע לשעת דליקה, יינקטו –
(1)במפעל שעובדים בו בבנין אחד יותר מעשרים בני אדם מעל לקומה הראשונה או במקום שהוא יותר מששה מטרים מעל פני הקרקע;
(2)במפעל שבו נמצאים בשימוש או מוחסנים חמרים דליקים ביותר או נפיצים בבנין שבו עובדים בני אדם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צעדים יעילים, לרבות תרגילי הימלטות, הבאים להבטיח שהעובדים יהיו בקיאים במימלטים מדליקה ובשמושם ובסדר הקבוע לשעת דליקה, יינקטו –
{{ח:תת|(1)}} במפעל שעובדים בו בבנין אחד יותר מעשרים בני אדם מעל לקומה הראשונה או במקום שהוא יותר מששה מטרים מעל פני הקרקע;
{{ח:תת|(2)}} במפעל שבו נמצאים בשימוש או מוחסנים חמרים דליקים ביותר או נפיצים בבנין שבו עובדים בני אדם.סימן ט״ז: מימלטים מדליקה
127תקנות
השר רשאי להתקין תקנות בדבר מימלטים מדליקה שיש להתקין למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר מימלטים מדליקה שיש להתקין למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים.128התקנת מימלטים וקיומםתיקונים: תשל״ד־2
יותקנו ויקויימו בכל מפעל מימלטים מדליקה נאותים ומספיקים בהתחשב במספר העובדים, בחמרים ובתהליכי העבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יותקנו ויקויימו בכל מפעל מימלטים מדליקה נאותים ומספיקים בהתחשב במספר העובדים, בחמרים ובתהליכי העבודה.129צו מימלטיםתיקונים: תשל״ד־2
(א)מפקח עבודה אזורי רשאי להורות בצו לתופש מפעל לעשות שינויים במימלטים הקיימים או להוסיף מימלטים; צו כאמור יצורף לפנקס המפעל.
(ב)בצו כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – צו מימלטים) יכול שייקבע –
(1)המספר המקסימלי של העובדים אשר מותר שיהיו במפעל או בחלק פלוני או בחדר בו; פסקה זו לא תחול לגבי מפעלי מערכת הבטחון;
(2)תהליכי העבודה במפעל או בחלק פלוני או בחדר בו והכמות וצורות ההחסנה של חמרים שמותר להחזיק או להחסין בהם; פסקה זו לא תחול לגבי מפעלי מערכת הבטחון;
(3)כל ענין אחר שהביא המפקח האזורי בחשבון בקביעת המימלטים מדליקה במפעל;
(4)התקופה שבה על התופש למלא את דרישות הצו והוראות לתקופת הביניים.
(ג)התופש רשאי לערער על צו מימלטים בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום מסירת הצו לידיו, ועד לפסק הדין הסופי בתובענה לא תיחשב הפרת הצו כעבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה אזורי רשאי להורות בצו לתופש מפעל לעשות שינויים במימלטים הקיימים או להוסיף מימלטים; צו כאמור יצורף לפנקס המפעל.
{{ח:תת|(ב)}} בצו כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – צו מימלטים) יכול שייקבע –
{{ח:תתת|(1)}} המספר המקסימלי של העובדים אשר מותר שיהיו במפעל או בחלק פלוני או בחדר בו; פסקה זו לא תחול לגבי מפעלי מערכת הבטחון;
{{ח:תתת|(2)}} תהליכי העבודה במפעל או בחלק פלוני או בחדר בו והכמות וצורות ההחסנה של חמרים שמותר להחזיק או להחסין בהם; פסקה זו לא תחול לגבי מפעלי מערכת הבטחון;
{{ח:תתת|(3)}} כל ענין אחר שהביא המפקח האזורי בחשבון בקביעת המימלטים מדליקה במפעל;
{{ח:תתת|(4)}} התקופה שבה על התופש למלא את דרישות הצו והוראות לתקופת הביניים.
{{ח:תת|(ג)}} התופש רשאי לערער על צו מימלטים בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום מסירת הצו לידיו, ועד לפסק הדין הסופי בתובענה לא תיחשב הפרת הצו כעבירה.130בקשה לשינוי צו מימלטיםתיקונים: תשל״ד־2
ביקש תופש מפעל כי מפקח העבודה האזורי יבטל או ישנה צו מימלטים, מחמת שינוי שחל בנסיבות מזמן שניתן הצו, וסירב המפקח לעשות כן, רשאי תופש המפעל לערער על הסירוב בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום שנמסרה לו הודעה בכתב על הסירוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביקש תופש מפעל כי מפקח העבודה האזורי יבטל או ישנה צו מימלטים, מחמת שינוי שחל בנסיבות מזמן שניתן הצו, וסירב המפקח לעשות כן, רשאי תופש המפעל לערער על הסירוב בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה תוך 30 יום מיום שנמסרה לו הודעה בכתב על הסירוב.131תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}132תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}133תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}134תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}135תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}פרק ד׳: רווחה לעובדים
סימן א׳: מי שתיה
136מי שתיה
יש להתקין ולקיים, בנקודות נאותות שהגישה אליהן נוחה לכל העובדים, הספקת מים ראויים לשתיה, בכמות מספקת, מצינור ראשי ציבורי או ממקור אחר שאושר בכתב על ידי רופא של לשכת הבריאות המחוזית שהמפעל נמצא בתחומה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יש להתקין ולקיים, בנקודות נאותות שהגישה אליהן נוחה לכל העובדים, הספקת מים ראויים לשתיה, בכמות מספקת, מצינור ראשי ציבורי או ממקור אחר שאושר בכתב על ידי רופא של לשכת הבריאות המחוזית שהמפעל נמצא בתחומה.137מי שתיה מכלים
מי שתיה שאינם מסופקים במערכת צינורות יהיו נתונים בכלים נאותים ויוחלפו לפחות אחת ליום, ויינקטו כל האמצעים המעשיים לשמירת המים והכלים מזיהום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שתיה שאינם מסופקים במערכת צינורות יהיו נתונים בכלים נאותים ויוחלפו לפחות אחת ליום, ויינקטו כל האמצעים המעשיים לשמירת המים והכלים מזיהום.138סימון
נקודות ההספקה של מי השתיה, בין במערכת צינורות ובין בכלים, יסומנו באופן ברור במלים ”מי שתיה“ אם הורה על כך המפקח האזורי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקודות ההספקה של מי השתיה, בין במערכת צינורות ובין בכלים, יסומנו באופן ברור במלים ”מי שתיה“ אם הורה על כך המפקח האזורי.139כוסות
אם אין המים באים בקילוח עולה שנוח לשתות ממנו, יימצאו ליד כל נקודת הספקה כלי שתיה נאותים וסידורים לשטיפתם במי שתיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם אין המים באים בקילוח עולה שנוח לשתות ממנו, יימצאו ליד כל נקודת הספקה כלי שתיה נאותים וסידורים לשטיפתם במי שתיה.סימן ב׳: רחצה
140התקנת סידורי רחצה
יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים סידורי רחצה מספיקים ונאותים, לרבות סבון ומגבות נקיות או אמצעים נאותים אחרים לניקוי או לניגוב; הגישה אליהם תהיה נוחה והם יוחזקו במצב נקי ומסודר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים סידורי רחצה מספיקים ונאותים, לרבות סבון ומגבות נקיות או אמצעים נאותים אחרים לניקוי או לניגוב; הגישה אליהם תהיה נוחה והם יוחזקו במצב נקי ומסודר.141פטור
המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף 140, כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא לדעתו בלתי סבירה מפני שצר המקום במפעל וקיימים סידורי רחצה מספיקים ונאותים אחרים שהגישה אליהם נוחה, או בגלל הקושי להשיג מים במידה מספקת או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}}, כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא לדעתו בלתי סבירה מפני שצר המקום במפעל וקיימים סידורי רחצה מספיקים ונאותים אחרים שהגישה אליהם נוחה, או בגלל הקושי להשיג מים במידה מספקת או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.סימן ג׳: שמירת בגדים
142מלתחה
יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים מלתחה מספיקה ונאותה לבגדים שאין לובשים אותם בשעות העבודה, וסידורים מעשיים סבירים לייבוש בגדים כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים מלתחה מספיקה ונאותה לבגדים שאין לובשים אותם בשעות העבודה, וסידורים מעשיים סבירים לייבוש בגדים כאמור.143פטור
המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף 142, כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא, לדעתו, בלתי סבירה, מפני שצר המקום במפעל או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות {{ח:פנימי|סעיף 142|סעיף 142}}, כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא, לדעתו, בלתי סבירה, מפני שצר המקום במפעל או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.סימן ד׳: מקומות ישיבה
144מושב לפנאי
במפעל יהיו כסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין כדי לאפשר לעובדים כשיש להם במשך העבודה הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במפעל יהיו כסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין כדי לאפשר לעובדים כשיש להם במשך העבודה הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה.145מושב לעבודה
ניתן באופן סביר לבצע חלק מהעבודה בישיבה, יותקן ויקויים בשביל העובד באותה עבודה מושב בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן באופן סביר לבצע חלק מהעבודה בישיבה, יותקן ויקויים בשביל העובד באותה עבודה מושב בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובממדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום.146פטור
המפקח האזורי רשאי לפטור מהתקנת משענת גב, במקום שאין זה מעשי לדעתו לעשות זאת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח האזורי רשאי לפטור מהתקנת משענת גב, במקום שאין זה מעשי לדעתו לעשות זאת.סימן ה׳: עזרה ראשונה
147ארגז לעזרה ראשונה
(א)לכל מאה וחמישים עובדים או חלק ממספר זה יש להתקין ולקיים ארגז לעזרה ראשונה לפי תקן שקבע השר.
(ב)מספר העובדים במפעל, לענין סעיף קטן (א), הוא המספר הגדול ביותר של עובדים בזמן מן הזמנים, ואם היו עובדים במשמרות – מספר העובדים הגדול ביותר הנמצאים בעבודה בזמן מן הזמנים.
(ג)כל ארגז יהיה במצב שהגישה אליו תהיה נוחה, ולא יוחזק בו דבר מלבד חמרים וכלים לעזרה ראשונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לכל מאה וחמישים עובדים או חלק ממספר זה יש להתקין ולקיים ארגז לעזרה ראשונה לפי תקן שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} מספר העובדים במפעל, לענין סעיף קטן (א), הוא המספר הגדול ביותר של עובדים בזמן מן הזמנים, ואם היו עובדים במשמרות – מספר העובדים הגדול ביותר הנמצאים בעבודה בזמן מן הזמנים.
{{ח:תת|(ג)}} כל ארגז יהיה במצב שהגישה אליו תהיה נוחה, ולא יוחזק בו דבר מלבד חמרים וכלים לעזרה ראשונה.148ממונה על ארגז
(א)על כל ארגז לעזרה ראשונה יתמנה אדם אחראי והוא יהיה מצוי בנקל כל שעות העבודה; במפעל שעובדים בו יותר מחמישים איש על הממונה להיות מאומן במתן עזרה ראשונה.
(ב)בכל חדר עבודה תוצג הודעה המפרשת את שמו של הממונה על הארגז שנועד לאותו חדר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על כל ארגז לעזרה ראשונה יתמנה אדם אחראי והוא יהיה מצוי בנקל כל שעות העבודה; במפעל שעובדים בו יותר מחמישים איש על הממונה להיות מאומן במתן עזרה ראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל חדר עבודה תוצג הודעה המפרשת את שמו של הממונה על הארגז שנועד לאותו חדר.149פטור
הותקנה במפעל מרפאה ונעשו סידורים להבטיח בה טיפול תכוף בכל פגיעה שתקרה במפעל, רשאי המפקח הראשי בתעודה לפטור את המפעל מדרישות סימן זה במידה ובתנאים שיפרש בתעודה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הותקנה במפעל מרפאה ונעשו סידורים להבטיח בה טיפול תכוף בכל פגיעה שתקרה במפעל, רשאי המפקח הראשי בתעודה לפטור את המפעל מדרישות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} במידה ובתנאים שיפרש בתעודה.סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים
150תחולת הסימןתיקונים: תשמ״ד
(א)סימן זה יחול על עניני רווחה אלה:
(1)הענינים הנדונים בסימנים א׳ עד ה׳ של פרק זה;
(2)הספקת מושבים בחדרי עבודה והשימוש בהם;
(3)סידורים למתן עזרה ראשונה ולטיפול במרפאה;
(4)הספקת תלבושת מגן;
(5)סידורים להכנת ארוחות, חימומן ואכילתן;
(6)חדרי מנוחה;
(7)סידורים להשגחה על עובדים;
(8)הבטחת סידורים נאותים לשמירה על כשרות מקומות להכנת ארוחות ואכילתן, לפי תביעת עובד או עובדים באותו מקום עבודה.
(ב)השר רשאי בתקנות להוסיף על הענינים שסימן זה חל עליהם ענינים אחרים הנוגעים לרווחתם של עובדים או של סוג מהם.
(ג)סימן זה לא יחול על מפעלים שבהם העובדים היחידים הם בני משפחה אחת הגרים שם.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} יחול על עניני רווחה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הענינים הנדונים {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|בסימנים א׳ עד ה׳ של פרק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} הספקת מושבים בחדרי עבודה והשימוש בהם;
{{ח:תתת|(3)}} סידורים למתן עזרה ראשונה ולטיפול במרפאה;
{{ח:תתת|(4)}} הספקת תלבושת מגן;
{{ח:תתת|(5)}} סידורים להכנת ארוחות, חימומן ואכילתן;
{{ח:תתת|(6)}} חדרי מנוחה;
{{ח:תתת|(7)}} סידורים להשגחה על עובדים;
{{ח:תתת|(8)}} הבטחת סידורים נאותים לשמירה על כשרות מקומות להכנת ארוחות ואכילתן, לפי תביעת עובד או עובדים באותו מקום עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי בתקנות להוסיף על הענינים {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|שסימן זה}} חל עליהם ענינים אחרים הנוגעים לרווחתם של עובדים או של סוג מהם.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} לא יחול על מפעלים שבהם העובדים היחידים הם בני משפחה אחת הגרים שם.151תקנות רווחה
(א)ראה השר כי בגלל התנאים והנסיבות של העבודה, או בגלל מהותם של התהליכים המבוצעים, יש לקבוע הוראות לגבי ענין רווחה לעובדים או לסוג פלוני מהם, רשאי הוא להתקין תקנות המחייבות לנקוט בקשר לאותו ענין צעדים סבירים שיפורשו בתקנות, בין בנוסף להוראות הקודמות של פרק זה, בין במקומן ובין להרחבתן או לשינוין.
(ב)תקנות לפי סימן זה יכול שיותקנו למפעל פלוני או למפעלים מסוג או מהגדר פלוני, ויכול שיטילו חובות על בעלי מפעלים, ולענין השימוש בהסדרים שסודרו – על העובדים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי בגלל התנאים והנסיבות של העבודה, או בגלל מהותם של התהליכים המבוצעים, יש לקבוע הוראות לגבי ענין רווחה לעובדים או לסוג פלוני מהם, רשאי הוא להתקין תקנות המחייבות לנקוט בקשר לאותו ענין צעדים סבירים שיפורשו בתקנות, בין בנוסף להוראות הקודמות של {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, בין במקומן ובין להרחבתן או לשינוין.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} יכול שיותקנו למפעל פלוני או למפעלים מסוג או מהגדר פלוני, ויכול שיטילו חובות על בעלי מפעלים, ולענין השימוש בהסדרים שסודרו – על העובדים.152בקשת עובדים להחלת תקנות
לענין דרישות מסויימות יכול שתקנות לפי סימן זה יהיו מותנות בכך שתוגש בקשה מאת מספר נקוב של עובדים הנוגעים בדבר או מאת חלק נקוב מהם, ובהן תיקבע הדרך שבה יש לברר מה דעתם של העובדים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין דרישות מסויימות יכול שתקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} יהיו מותנות בכך שתוגש בקשה מאת מספר נקוב של עובדים הנוגעים בדבר או מאת חלק נקוב מהם, ובהן תיקבע הדרך שבה יש לברר מה דעתם של העובדים.153שיתוף העובדים בניהול ובהוצאותתיקונים: תשע״ד
(א)במקרה שהעובדים משתתפים בהוצאות לעניני רווחה יכול שתקנות לפי סימן זה יקבעו הוראות לשיתופם בניהול ההסדרים לפי התקנות.
(ב)לא תידרש השתתפות בהוצאות מן העובדים במפעל אלא לשם הספקת טובות הנאה נוספות או מיוחדות שלדעת השר אין זה סביר לדרוש מן המעסיק שיספק אותן לבדו, ואלא אם לפחות שני שלישים של העובדים הנוגעים בדבר שבאותו מפעל הסכימו לכך לאחר שנתבררה דעתם באופן שנקבע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במקרה שהעובדים משתתפים בהוצאות לעניני רווחה יכול שתקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} יקבעו הוראות לשיתופם בניהול ההסדרים לפי התקנות.
{{ח:תת|(ב)}} לא תידרש השתתפות בהוצאות מן העובדים במפעל אלא לשם הספקת טובות הנאה נוספות או מיוחדות שלדעת השר אין זה סביר לדרוש מן המעסיק שיספק אותן לבדו, ואלא אם לפחות שני שלישים של העובדים הנוגעים בדבר שבאותו מפעל הסכימו לכך לאחר שנתבררה דעתם באופן שנקבע.פרק ה׳: הוראות מיוחדות לענין בריאות, בטיחות ורווחה
סימן א׳: אבק ואדים
154סילוק אבק ואדיםתיקונים: תשל״ד־2
(א)אם בקשר לתהליך פלוני נפלטים אבק, אדים או זיהום אחר שמחמת מהותם וכמותם עלולים הם לפגוע בעובדים או להטרידם, או נפלט אבק כלשהו בכמות ניכרת, יינקטו כל האמצעים הדרושים כדי להגן על העובדים מפני נשימת האבק, האדים או הזיהום האחר ולמנוע הצטברותם בחדר עבודה.
(ב)נוסף לאמור בסעיף קטן (א), אם מהות התהליך מאפשר זאת יותקנו ויקויימו התקני פליטה בסמוך ככל האפשר לנקודת ההתהוות של האבק, האדים או הזיהום האחר, למניעת חדירתו לאויר של חדר עבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אם בקשר לתהליך פלוני נפלטים אבק, אדים או זיהום אחר שמחמת מהותם וכמותם עלולים הם לפגוע בעובדים או להטרידם, או נפלט אבק כלשהו בכמות ניכרת, יינקטו כל האמצעים הדרושים כדי להגן על העובדים מפני נשימת האבק, האדים או הזיהום האחר ולמנוע הצטברותם בחדר עבודה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף לאמור בסעיף קטן (א), אם מהות התהליך מאפשר זאת יותקנו ויקויימו התקני פליטה בסמוך ככל האפשר לנקודת ההתהוות של האבק, האדים או הזיהום האחר, למניעת חדירתו לאויר של חדר עבודה.155מנוע שריפה פנימית
לא ישתמשו במנוע שריפה פנימית נייח אלא אם נעשו שתי אלה:
(1)הותקן מוביל גזי פליטה להוצאתם מן המנוע אל האויר החפשי;
(2)המנוע – זולת אם מפעילים אותו לצורך ניסוי – הובדל במחיצות מכל חדר עבודה או מחלק של חדר עבודה, שיש בו עובדים שאינם מטפלים במנוע, הבדלה המונעת חדירת אדים מזיקים ממנו לאוירו של החדר או של החלק כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישתמשו במנוע שריפה פנימית נייח אלא אם נעשו שתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} הותקן מוביל גזי פליטה להוצאתם מן המנוע אל האויר החפשי;
{{ח:תת|(2)}} המנוע – זולת אם מפעילים אותו לצורך ניסוי – הובדל במחיצות מכל חדר עבודה או מחלק של חדר עבודה, שיש בו עובדים שאינם מטפלים במנוע, הבדלה המונעת חדירת אדים מזיקים ממנו לאוירו של החדר או של החלק כאמור.סימן ב׳: הוראות בדבר אכילה ושתיה
156הגדרהתיקונים: תשל״ד־2
”תהליך מסוכן לבריאות“, לענין סימן זה –
(1)שימוש בעופרת, בזרניך או בחומר רעיל אחר;
(2)תהליך או עבודה שבהם נפלטים אבק או אדים העלולים לפגוע באדם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך מסוכן לבריאות“, לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} שימוש בעופרת, בזרניך או בחומר רעיל אחר;
{{ח:תתת|(2)}} תהליך או עבודה שבהם נפלטים אבק או אדים העלולים לפגוע באדם.157חדר שאסור לאכול בותיקונים: תשל״ד־2
(א)חדר שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות לא יורשה אדם להישאר בו במשך ההפסקות הנתונות לו לאכילה או למנוחה, למעט הפסקות הנתונות תוך כדי עבודה רצופה.
(ב)חדר שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות, לא יורשה אדם לאכול, לשתות או לעשן בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חדר שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות לא יורשה אדם להישאר בו במשך ההפסקות הנתונות לו לאכילה או למנוחה, למעט הפסקות הנתונות תוך כדי עבודה רצופה.
{{ח:תת|(ב)}} חדר שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות, לא יורשה אדם לאכול, לשתות או לעשן בו.158מקום לאכילהתיקונים: תשל״ד־2
בכל מפעל שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות יועמד לרשות העובדים מקום מתאים לאכילת ארוחותיהם, ובו שולחנות וכסאות במספר מספיק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל מפעל שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות יועמד לרשות העובדים מקום מתאים לאכילת ארוחותיהם, ובו שולחנות וכסאות במספר מספיק.159תקנות
השר רשאי להרחיב בתקנות את ההוראות של סעיפים 157 ו־158 או מקצתן על חדרים שבהם מבוצע תהליך פלוני אם נראה לו כי, מחמת מהותו של אותו תהליך, יהא הדבר פוגע בבריאות או בלתי רצוי מבחינה אחרת אם יאכלו ארוחות בחדר כאמור או יישארו בו במשך ההפסקות הנתונות לאכילה או למנוחה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי להרחיב בתקנות את ההוראות של {{ח:פנימי|סעיף 157|סעיפים 157}} {{ח:פנימי|סעיף 158|ו־158}} או מקצתן על חדרים שבהם מבוצע תהליך פלוני אם נראה לו כי, מחמת מהותו של אותו תהליך, יהא הדבר פוגע בבריאות או בלתי רצוי מבחינה אחרת אם יאכלו ארוחות בחדר כאמור או יישארו בו במשך ההפסקות הנתונות לאכילה או למנוחה.סימן ג׳: הגנה על עינים
160תקנות להגנה על עינים
השר רשאי לקבוע כי תהליך פלוני גורר סיכון מיוחד של פגיעה בעיניים על ידי חלקיקים או רסיסים הניתזים תוך התהליך, וכי יסופקו משקפי מגן נאותים או סוככים יעילים, בהתאם להוראות שקבע, כדי להגן על עיני העובדים בתהליך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע כי תהליך פלוני גורר סיכון מיוחד של פגיעה בעיניים על ידי חלקיקים או רסיסים הניתזים תוך התהליך, וכי יסופקו משקפי מגן נאותים או סוככים יעילים, בהתאם להוראות שקבע, כדי להגן על עיני העובדים בתהליך.סימן ד׳: ייצור גפרורים
161איסור ייצור בזרחן
לא ישתמש אדם לייצור גפרורים בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישתמש אדם לייצור גפרורים בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב.סימן ה׳: לחות בתהליך טקסטיל
162תחולה
הוראות סימן זה יחולו במפעל שבו מעלים לחות אטמוספרית באופן מלאכותי בהפחת קיטור או באמצעי אחר אגב תהליך שבייצור טקסטיל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} יחולו במפעל שבו מעלים לחות אטמוספרית באופן מלאכותי בהפחת קיטור או באמצעי אחר אגב תהליך שבייצור טקסטיל.163הודעה
לפני שמעלים לראשונה לחות מלאכותית במפעל או עם העלאתה, ימציא תופש המפעל הודעה על כך בכתב למפקח האזורי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפני שמעלים לראשונה לחות מלאכותית במפעל או עם העלאתה, ימציא תופש המפעל הודעה על כך בכתב למפקח האזורי.164הוראות
מפעל שאין לגביו תקנות לפי פקודה זו בדבר לחות, יחולו עליו הוראות התוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעל שאין לגביו תקנות לפי פקודה זו בדבר לחות, יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.סימן ו׳: חדרים שבקומת מרתף
165הגדרה
”חדר שבקומת מרתף“, לענין סימן זה – חדר שבכולו או בחלקו מחצית גבהו מהרצפה עד התקרה, או יותר ממחציתו, היא מתחת לפני המדרכה של הרחוב הגובל את החדר או מתחת לפני הקרקע הגובלת אותו או הקרובה ביותר אליו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חדר שבקומת מרתף“, לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}} – חדר שבכולו או בחלקו מחצית גבהו מהרצפה עד התקרה, או יותר ממחציתו, היא מתחת לפני המדרכה של הרחוב הגובל את החדר או מתחת לפני הקרקע הגובלת אותו או הקרובה ביותר אליו.166חובת אישור לעבודה במרתף
חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה אחרי ד׳ בטבת תשכ״ג (31 בדצמבר 1962), לא תיעשה בו עבודה אלא אם אישר המפקח האזורי בכתב שהחדר מתאים לייעודו מבחינת הבטחון והגיהות בעבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה אחרי ד׳ בטבת תשכ״ג (31 בדצמבר 1962), לא תיעשה בו עבודה אלא אם אישר המפקח האזורי בכתב שהחדר מתאים לייעודו מבחינת הבטחון והגיהות בעבודה.167סמכות לפסול מרתף ישן
(א)חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה לפני ה׳ בטבת תשכ״ג (1 בינואר 1963), לא תיעשה בו עבודה אם המפקח האזורי קבע בתעודה שאינו מתאים למטרתו בגלל המבנה, הגובה, התאורה או האיוורור או מטעמי גיהות או מפני שלא הותקן בו מימלט נאות למקרה של דליקה, זולת אם החדר משמש רק להחסנה או למטרה שהשר הוציא אותה בתקנות מכלל הוראות סעיף זה.
(ב)היה החדר בשימוש למעשה בעת מתן התעודה כאמור, יתלה המפקח את תוקף התעודה לתקופה שיראה אותה סבירה, כדי לאפשר לתופש החדר לעשותו מתאים או להשיג לו תחליף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה לפני ה׳ בטבת תשכ״ג (1 בינואר 1963), לא תיעשה בו עבודה אם המפקח האזורי קבע בתעודה שאינו מתאים למטרתו בגלל המבנה, הגובה, התאורה או האיוורור או מטעמי גיהות או מפני שלא הותקן בו מימלט נאות למקרה של דליקה, זולת אם החדר משמש רק להחסנה או למטרה שהשר הוציא אותה בתקנות מכלל הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} היה החדר בשימוש למעשה בעת מתן התעודה כאמור, יתלה המפקח את תוקף התעודה לתקופה שיראה אותה סבירה, כדי לאפשר לתופש החדר לעשותו מתאים או להשיג לו תחליף.168החלטת בית דין לעבודהתיקונים: תשל״ד־2
נפגע התופש על ידי החלטת המפקח האזורי לפי סעיף 167 לגבי חדר שבשימוש למעשה, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד יום מיום שנודע לו על התעודה, לערער בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה; כל עוד לא ניתן פסק דין סופי לא יראו כאילו הופרה הוראה של סימן זה לגבי החדר הנדון בתובענה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפגע התופש על ידי החלטת המפקח האזורי לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}} לגבי חדר שבשימוש למעשה, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד יום מיום שנודע לו על התעודה, לערער בדרך תובענה לפני בית הדין האזורי לעבודה; כל עוד לא ניתן פסק דין סופי לא יראו כאילו הופרה הוראה של {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}} לגבי החדר הנדון בתובענה.169ביטול תעודה
המפקח האזורי רשאי לבטל אישור לפי סעיף 166 או תעודה לפי סעיף 167, אם לדעתו חלו בחדר שינויים העושים אותו מתאים לייעודו, או לא מתאים לייעודו, הכל לפי הענין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח האזורי רשאי לבטל אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166}} או תעודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, אם לדעתו חלו בחדר שינויים העושים אותו מתאים לייעודו, או לא מתאים לייעודו, הכל לפי הענין.סימן ז׳: מכבסות
170ויסות חום וסילוק קיטור
במכבסה יינקטו אמצעים יעילים, על־ידי מאוורר או באופן אחר, לווסת את מידת החום בכל חדר גיהוץ ולסלק את הקיטור בכל חדר כביסה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במכבסה יינקטו אמצעים יעילים, על־ידי מאוורר או באופן אחר, לווסת את מידת החום בכל חדר גיהוץ ולסלק את הקיטור בכל חדר כביסה.171תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ח׳: משקל משאות
172תקנות בדבר הרמת משקל יתר
(א)השר רשאי להתקין תקנות הקובעות את המשקל המקסימלי של משאות שעובדים במפעלים או במקומות עבודה אחרים ירימו, ישאו או יניעו.
(ב)בתקנות אלה יכול שייקבעו משקלים שונים לנסיבות שונות ויכול שיתייחסו לעובדים בדרך כלל, לסוג פלוני של עובדים או לעובדים בסוג או הגדר פלוני של מפעלים או מקומות עבודה אחרים או בתהליך פלוני.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להתקין תקנות הקובעות את המשקל המקסימלי של משאות שעובדים במפעלים או במקומות עבודה אחרים ירימו, ישאו או יניעו.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות אלה יכול שייקבעו משקלים שונים לנסיבות שונות ויכול שיתייחסו לעובדים בדרך כלל, לסוג פלוני של עובדים או לעובדים בסוג או הגדר פלוני של מפעלים או מקומות עבודה אחרים או בתהליך פלוני.סימן ט׳: תקנות בטיחות, בריאות וגיהות
172אהגדרותתיקונים: תשע״ו־2
בסימן זה –
”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה;
”ביצוע עבודה“ – לרבות ביצוע פעולה מסוג מסוים במסגרת העבודה;
”הרשאה“ – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת נותן הרשאה, הנדרשים לפי פקודה זו לשם –
(1)ביצוע עבודה;
(2)ביצוע תפקיד בדיקה ובקרה;
(3)מתן הכשרה מקצועית;
”הוועדה“ – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
”חוק ארגון הפיקוח על העבודה“ – חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954;
”מחזיק במקום העבודה“ – כל אחד מאלה:
(1)המעסיק;
(2)בעל מקום העבודה או תופש מקום העבודה;
(3)המנהל בפועל את מקום העבודה;
(4)מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה;
(5)המנהל בפועל של תאגיד, אם מקום העבודה הוא בבעלות תאגיד;
”מקום עבודה“ – כל אחד מאלה:
(1)מפעל כמשמעותו בפקודה זו;
(2)מקום עבודה כמשמעותו בסעיף 3 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה;
(3)כל מקום אחר שהוחלו עליו הוראות פקודה זו, כולה או חלקה;
”נותן הרשאה“ – כל אחד מאלה:
(1)השר;
(2)מפקח ראשי;
(3)גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי פקודה זו;
”שירות הפיקוח על העבודה“ – השירות כמשמעותו בסעיף 1 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה;
”תפקיד בדיקה ובקרה“ – תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי סימן זה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954 → חוק ארגון הפיקוח על העבודה
- בסעיף 3 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה → חוק ארגון הפיקוח על העבודה #סעיף 3
- בסעיף 1 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה → חוק ארגון הפיקוח על העבודה #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עבודה“ – לרבות ביצוע פעולה מסוג מסוים במסגרת העבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשאה“ – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת נותן הרשאה, הנדרשים לפי פקודה זו לשם –
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע תפקיד בדיקה ובקרה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן הכשרה מקצועית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ארגון הפיקוח על העבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק במקום העבודה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעסיק;
{{ח:תתת|(2)}} בעל מקום העבודה או תופש מקום העבודה;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל בפועל את מקום העבודה;
{{ח:תתת|(4)}} מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל בפועל של תאגיד, אם מקום העבודה הוא בבעלות תאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום עבודה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מפעל כמשמעותו בפקודה זו;
{{ח:תתת|(2)}} מקום עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה}};
{{ח:תתת|(3)}} כל מקום אחר שהוחלו עליו הוראות פקודה זו, כולה או חלקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן הרשאה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השר;
{{ח:תתת|(2)}} מפקח ראשי;
{{ח:תתת|(3)}} גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי פקודה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות הפיקוח על העבודה“ – השירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד בדיקה ובקרה“ – תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן זה}}.173תקנות לשמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות בעבודהתיקונים: תשמ״ט, תשע״ו־2
(א)השר, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, באישור הוועדה ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י), רשאי להתקין תקנות בדבר בטיחות, בריאות וגיהות במקומות עבודה לשם מניעת החשיפה לגורמי סיכון במקומות אלה או הפחתת החשיפה להם; לענין זה, ”גורמי סיכון“ – מקור, מצב או פעולה שעשויים להזיק ולהביא לפגיעה גופנית או לבריאות לקויה, או לשילוב של אלה, לרבות מיתקן, ציוד, חומר, תהליך, ייצור, קרינה, או מעשה או מחדל הנהוגים או קיימים באותם מקומות.
(ב)בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי השר בין השאר לקבוע –
(1)הוראות לענין הימצאות במקום העבודה;
(2)איסור, הגבלה או תנאים לענין שימוש בחומר, לרבות איסור על מכירתו או מסירתו לשימוש במקום עבודה;
(3)איסור, הגבלה או תנאים לענין ביצוע תהליך.
(ג)תקנות שייוחדו למקומות עבודה שעיקר עיסוקם ייצור של גז כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989, מילויו, החסנתו, הולכתו, הובלתו או שיווקו, יותקנו בהסכמת שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
(ד)תקנות בדבר השימוש בחומר הדברה בחקלאות יותקנו בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הבריאות והשר להגנת הסביבה.
(ה)תקנות בענין גידול בעלי חיים בענפי החקלאות יותקנו בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.
(ו)תקנות בענין קרינה, אסבסט, אבק מזיק וחומרים מסוכנים יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הבריאות.
(ז)תקנות בעניינים שאינם מנויים בסעיפים קטנים (ג) עד (ו), הנוגעות לביצוע עבודה שכרוכה בחשיפה סביבתית של הציבור, יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה.
(ח)תקנות הנוגעות לבריאות עובד יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות; בדיקות רפואיות או מעקב שיש לבצעם לפי הוראות שנקבעו בתקנות כאמור בידי שירות רפואי מוסמך, יבוצעו על ידי אלה, בלבד:
(1)לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות, אם שר הבריאות הסמיכה להיות שירות רפואי מוסמך, בכלל או לעניינים מסוימים;
(2)קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
(3)מוסד רפואי, שהשר, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לענין אותן תקנות.
(ט)תקנות החלות על עובד כאמור בסעיף 8(2) או (3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, יותקנו בהתייעצות עם שר הביטחון, ובלבד שהן נוגעות לפעילות ששר הביטחון הודיע לשר שהיא חיונית והפסקתה, צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה ויש הכרח להבטיח את ביצועה.
(י)תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים:
(1)תקנות שייוחדו לביצוע עבודה במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או ברשות הארצית לכבאות והצלה (בסעיף קטן זה – גופי ביטחון פנים) או לביצוע עבודה במיתקנים מסווגים של גופי ביטחון פנים על ידי אותם גופים;
(2)הוראות בתקנות הנוגעות לפעולות של גופי ביטחון פנים החיוניות לחילוץ או להצלת חיי אדם;
(3)הוראות בתקנות הנוגעות לקבלת מידע מהמרשם הפלילי למתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה.
(יא)לא נמסרה עמדתו בכתב של ארגון העובדים או ארגון מעבידים כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימים מיום שהשר פנה אליו בכתב לקיום התייעצות עמו, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עם אותו ארגון חובת ההתייעצות.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 40
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947 (ע״ר 1947, תוס׳ 2, 846).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה), תשכ״ד–1964 (ק״ת תשכ״ד, 872).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (נוחיות), תשכ״ה–1965 (ק״ת תשכ״ה, 1621).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן), תשכ״ה–1965 (ק״ת תשכ״ה, 1814).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות), תשל״ב–1972 (ק״ת תשל״ב, 1701).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות), תשל״ב–1972 (ק״ת תשל״ב, 1723).
פורסמו תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976.
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות), התשמ״ג–1983 (ק״ת תשמ״ג, 698).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת), התשמ״ד–1983 (ק״ת תשמ״ד, 432).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל־כלוריד), התשמ״ד–1983 (ק״ת תשמ״ד, 426).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן), התשמ״ד–1983 (ק״ת תשמ״ד, 572).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ״ד–1984 (ק״ת תשמ״ד, 723).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ״ד–1984 (ק״ת תשמ״ד, 1752).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן)), התשמ״ה–1985 (ק״ת תשמ״ה, 498).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (כלים לשיקוע פינים בפעולה ישירה), התשמ״ד–1984 (ק״ת תשמ״ד, 1569).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית), התשמ״ה–1985 (ק״ת תשמ״ה, 504).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים), התשמ״ה–1984 (ק״ת תשמ״ה, 415).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ״ו–1986 (ק״ת תשמ״ו, 924).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988 (ק״ת תשמ״ח, 388).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ״ח–1988 (ק״ת תשמ״ח, 445).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות), התשמ״ח–1988 (ק״ת תשמ״ח, 798).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש״ן–1990 (ק״ת תש״ן, 409).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים), התשנ״א–1990 (ק״ת תשנ״א, 230).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ״ג–1992 (ק״ת תשנ״ג, 126).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים), התשנ״ג–1992 (ק״ת תשנ״ג, 192).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים), התשנ״ג–1993 (ק״ת תשנ״ג, 434).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסויימות), התשנ״ג–1993 (ק״ת תשנ״ג, 441).
פורסמו תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ״ד–1994 (ק״ת תשנ״ד, 536).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסויימים), התשנ״ג–1993 (ק״ת תשנ״ג, 450).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית), התשנ״ג–1993 (ק״ת תשנ״ג, 1055).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ), התשנ״ו–1995 (ק״ת תשנ״ו, 196).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ), התשנ״ו–1995 (ק״ת תשנ״ו, 198).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ״ז–1997 (ק״ת תשנ״ז, 1139).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ״ח–1998 (ק״ת תשנ״ח, 560).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 851).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד), התשס״א–2001 (ק״ת תשס״א, 928).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות), התשס״א–2001 (ק״ת תשס״א, 946).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס״ה–2005 (ק״ת תשס״ו, 107).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007 (ק״ת תשס״ז, 756).
פורסמו תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע״א–2011 (ק״ת תשע״א, 1318).
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989 → חוק הגז (בטיחות ורישוי)
- בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
- בסעיף 8(2) או (3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, באישור הוועדה ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י), רשאי להתקין תקנות בדבר בטיחות, בריאות וגיהות במקומות עבודה לשם מניעת החשיפה לגורמי סיכון במקומות אלה או הפחתת החשיפה להם; לענין זה, ”גורמי סיכון“ – מקור, מצב או פעולה שעשויים להזיק ולהביא לפגיעה גופנית או לבריאות לקויה, או לשילוב של אלה, לרבות מיתקן, ציוד, חומר, תהליך, ייצור, קרינה, או מעשה או מחדל הנהוגים או קיימים באותם מקומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים)|כללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947}} (ע״ר 1947, תוס׳ 2, 846).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה), תשכ״ד–1964}} (ק״ת תשכ״ד, 872).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (נוחיות)|תקנות הבטיחות בעבודה (נוחיות), תשכ״ה–1965}} (ק״ת תשכ״ה, 1621).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן)|תקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן), תשכ״ה–1965}} (ק״ת תשכ״ה, 1814).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות)|תקנות הבטיחות בעבודה (טרקטורים בחקלאות), תשל״ב–1972}} (ק״ת תשל״ב, 1701).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)|תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות), תשל״ב–1972}} (ק״ת תשל״ב, 1723).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות)|תקנות הבטיחות בעבודה (הרמת בני אדם במלגזות), התשמ״ג–1983}} (ק״ת תשמ״ג, 698).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בעופרת), התשמ״ד–1983}} (ק״ת תשמ״ד, 432).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל-כלוריד)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל־כלוריד), התשמ״ד–1983}} (ק״ת תשמ״ד, 426).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בבנזן), התשמ״ד–1983}} (ק״ת תשמ״ד, 572).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ״ד–1984}} (ק״ת תשמ״ד, 723).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ״ד–1984}} (ק״ת תשמ״ד, 1752).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן))|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בזרניך (ארסן)), התשמ״ה–1985}} (ק״ת תשמ״ה, 498).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (כלים לשיקוע פינים בפעולה ישירה)|תקנות הבטיחות בעבודה (כלים לשיקוע פינים בפעולה ישירה), התשמ״ד–1984}} (ק״ת תשמ״ד, 1569).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בכספית), התשמ״ה–1985}} (ק״ת תשמ״ה, 504).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים)|תקנות הבטיחות בעבודה (איסור עבודה בחומרים מסרטנים מסוימים), התשמ״ה–1984}} (ק״ת תשמ״ה, 415).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ״ו–1986}} (ק״ת תשמ״ו, 924).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}} (ק״ת תשמ״ח, 388).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), התשמ״ח–1988}} (ק״ת תשמ״ח, 445).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות)|תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות במכונות חקלאיות), התשמ״ח–1988}} (ק״ת תשמ״ח, 798).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל)|תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש״ן–1990}} (ק״ת תש״ן, 409).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים הלוגניים מסויימים), התשנ״א–1990}} (ק״ת תשנ״א, 230).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ״ג–1992}} (ק״ת תשנ״ג, 126).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחנים אורגניים וקרבמטים), התשנ״ג–1992}} (ק״ת תשנ״ג, 192).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים באיזוציאנאטים), התשנ״ג–1993}} (ק״ת תשנ״ג, 434).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסויימות)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים במתכות מסויימות), התשנ״ג–1993}} (ק״ת תשנ״ג, 441).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש)|תקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ״ד–1994}} (ק״ת תשנ״ד, 536).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסויימים)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בממיסים פחמיימניים ארומטיים מסויימים), התשנ״ג–1993}} (ק״ת תשנ״ג, 450).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית)|תקנות הבטיחות בעבודה (התקנת דלת בתא מעלית), התשנ״ג–1993}} (ק״ת תשנ״ג, 1055).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ)|תקנות הבטיחות בעבודה (התקני בטיחות במיתקן לחץ), התשנ״ו–1995}} (ק״ת תשנ״ו, 196).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ)|תקנות הבטיחות בעבודה (בדיקה בלחץ הידרוסטטי של מיתקן לחץ), התשנ״ו–1995}} (ק״ת תשנ״ו, 198).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי)|תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ״ז–1997}} (ק״ת תשנ״ז, 1139).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ״ח–1998}} (ק״ת תשנ״ח, 560).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה)|תקנות הבטיחות בעבודה (מפעיל דוד קיטור ודוד הסקה), התש״ס–2000}} (ק״ת תש״ס, 851).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד)|תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות, מיתקנים וציוד), התשס״א–2001}} (ק״ת תשס״א, 928).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות)|תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות), התשס״א–2001}} (ק״ת תשס״א, 946).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובטיחות העוסקים בקרינת לייזר), התשס״ה–2005}} (ק״ת תשס״ו, 107).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}} (ק״ת תשס״ז, 756).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים)|תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע״א–2011}} (ק״ת תשע״א, 1318).}}
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי השר בין השאר לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לענין הימצאות במקום העבודה;
{{ח:תתת|(2)}} איסור, הגבלה או תנאים לענין שימוש בחומר, לרבות איסור על מכירתו או מסירתו לשימוש במקום עבודה;
{{ח:תתת|(3)}} איסור, הגבלה או תנאים לענין ביצוע תהליך.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות שייוחדו למקומות עבודה שעיקר עיסוקם ייצור של גז כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}}, מילויו, החסנתו, הולכתו, הובלתו או שיווקו, יותקנו בהסכמת שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות בדבר השימוש בחומר הדברה בחקלאות יותקנו בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הבריאות והשר להגנת הסביבה.
{{ח:תת|(ה)}} תקנות בענין גידול בעלי חיים בענפי החקלאות יותקנו בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.
{{ח:תת|(ו)}} תקנות בענין קרינה, אסבסט, אבק מזיק וחומרים מסוכנים יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הבריאות.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות בעניינים שאינם מנויים בסעיפים קטנים (ג) עד (ו), הנוגעות לביצוע עבודה שכרוכה בחשיפה סביבתית של הציבור, יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה.
{{ח:תת|(ח)}} תקנות הנוגעות לבריאות עובד יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות; בדיקות רפואיות או מעקב שיש לבצעם לפי הוראות שנקבעו בתקנות כאמור בידי שירות רפואי מוסמך, יבוצעו על ידי אלה, בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות, אם שר הבריאות הסמיכה להיות שירות רפואי מוסמך, בכלל או לעניינים מסוימים;
{{ח:תתת|(2)}} קופת חולים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד רפואי, שהשר, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לענין אותן תקנות.
{{ח:תת|(ט)}} תקנות החלות על עובד כאמור {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 8|בסעיף 8(2) או (3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, יותקנו בהתייעצות עם שר הביטחון, ובלבד שהן נוגעות לפעילות ששר הביטחון הודיע לשר שהיא חיונית והפסקתה, צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה ויש הכרח להבטיח את ביצועה.
{{ח:תת|(י)}} תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים:
{{ח:תתת|(1)}} תקנות שייוחדו לביצוע עבודה במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או ברשות הארצית לכבאות והצלה (בסעיף קטן זה – גופי ביטחון פנים) או לביצוע עבודה במיתקנים מסווגים של גופי ביטחון פנים על ידי אותם גופים;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות בתקנות הנוגעות לפעולות של גופי ביטחון פנים החיוניות לחילוץ או להצלת חיי אדם;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות בתקנות הנוגעות לקבלת מידע מהמרשם הפלילי למתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה.
{{ח:תת|(יא)}} לא נמסרה עמדתו בכתב של ארגון העובדים או ארגון מעבידים כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימים מיום שהשר פנה אליו בכתב לקיום התייעצות עמו, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עם אותו ארגון חובת ההתייעצות.173אתנאים לביצוע עבודה, לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה ולמתן הרשאהתיקונים: תשע״ו־2
בתקנות לפי סעיף 173, רשאי השר לקבוע איסור, הגבלה או תנאים לביצוע עבודה או לקבוע תנאים לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה או למתן הרשאה, כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)לעניין מתן הרשאה לביצוע עבודה ולעניין ביצוע עבודה או ביצוע תפקיד בדיקה ובקרה שאינם טעונים הרשאה – תנאים כמפורט להלן:
(א)השכלה, ניסיון, הכשרה מקצועית, התמחות או השתלמות, תנאי הקבלה אליהן ועמידה בבחינות מקצועיות;
(ב)מגבלה רפואית או מצב רפואי המונעים את ביצוע העבודה או התפקיד או המסכנים את העובד או אחרים;
(ג)בהסכמת שר המשפטים –
(1)מגבלה מחמת גיל מזערי המונעת את ביצוע העבודה או התפקיד או המסכנת את העובד או אחרים;
(2)כל תנאי אחר הדרוש לשם הבטחת מקצועיותו של מבצע העבודה או התפקיד או לשם שמירה על הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה;
(2)לעניין מתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה – תנאים כמפורט להלן:
(א)לגבי מבקש הרשאה שהוא יחיד –
(1)תנאים כמפורט בפסקה (1);
(2)העדר ניגוד עניינים הקשור לביצוע התפקיד;
(3)יכולת העמדה של אמצעים לרבות מבנה, מיתקנים, חומרים וכוח אדם הדרושים לביצוע התפקיד;
(4)העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל הרשאה לביצוע התפקיד;
(5)העדר החלטה מינהלית שניתנה לפי כל דין בשל הפרת הוראה הקשורה לבטיחות בעבודה;
(ב)לגבי מבקש הרשאה שהוא תאגיד – רישומו כתאגיד בישראל ותנאים בעניינים כמפורט בפסקה (1)(א) ו־(ג)(2) ובפסקת משנה (א)(2) עד (5), שיתקיימו בנושאי המשרה בתאגיד או בתאגיד, לפי העניין; בפסקת משנה זו, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום ההרשאה;
(3)לעניין מתן הרשאה למתן הכשרה מקצועית – תנאים כמפורט להלן:
(א)לגבי מבקש הרשאה שהוא יחיד –
(1)תנאים בעניינים כמפורט בפסקה (1) ובפסקה (2)(א);
(2)תנאים לעניין דרכי ההכשרה שתינתן, לרבות הכשרה עיונית, קורסי ההכשרה, היקפם, תוכני הלימוד והבחינות שייערכו בסיומם;
(ב)לגבי מבקש הרשאה שהוא תאגיד –
(1)תנאים בעניינים כמפורט בפסקה (2)(ב);
(2)תנאים בעניינים כמפורט בפסקת משנה (א)(2).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173}}, רשאי השר לקבוע איסור, הגבלה או תנאים לביצוע עבודה או לקבוע תנאים לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה או למתן הרשאה, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} לעניין מתן הרשאה לביצוע עבודה ולעניין ביצוע עבודה או ביצוע תפקיד בדיקה ובקרה שאינם טעונים הרשאה – תנאים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} השכלה, ניסיון, הכשרה מקצועית, התמחות או השתלמות, תנאי הקבלה אליהן ועמידה בבחינות מקצועיות;
{{ח:תתת|(ב)}} מגבלה רפואית או מצב רפואי המונעים את ביצוע העבודה או התפקיד או המסכנים את העובד או אחרים;
{{ח:תתת|(ג)}} בהסכמת שר המשפטים –
{{ח:תתתת|(1)}} מגבלה מחמת גיל מזערי המונעת את ביצוע העבודה או התפקיד או המסכנת את העובד או אחרים;
{{ח:תתתת|(2)}} כל תנאי אחר הדרוש לשם הבטחת מקצועיותו של מבצע העבודה או התפקיד או לשם שמירה על הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה;
{{ח:תת|(2)}} לעניין מתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה – תנאים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מבקש הרשאה שהוא יחיד –
{{ח:תתתת|(1)}} תנאים כמפורט בפסקה (1);
{{ח:תתתת|(2)}} העדר ניגוד עניינים הקשור לביצוע התפקיד;
{{ח:תתתת|(3)}} יכולת העמדה של אמצעים לרבות מבנה, מיתקנים, חומרים וכוח אדם הדרושים לביצוע התפקיד;
{{ח:תתתת|(4)}} העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל הרשאה לביצוע התפקיד;
{{ח:תתתת|(5)}} העדר החלטה מינהלית שניתנה לפי כל דין בשל הפרת הוראה הקשורה לבטיחות בעבודה;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מבקש הרשאה שהוא תאגיד – רישומו כתאגיד בישראל ותנאים בעניינים כמפורט בפסקה (1)(א) ו־(ג)(2) ובפסקת משנה (א)(2) עד (5), שיתקיימו בנושאי המשרה בתאגיד או בתאגיד, לפי העניין; בפסקת משנה זו, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום ההרשאה;
{{ח:תת|(3)}} לעניין מתן הרשאה למתן הכשרה מקצועית – תנאים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לגבי מבקש הרשאה שהוא יחיד –
{{ח:תתתת|(1)}} תנאים בעניינים כמפורט בפסקה (1) ובפסקה (2)(א);
{{ח:תתתת|(2)}} תנאים לעניין דרכי ההכשרה שתינתן, לרבות הכשרה עיונית, קורסי ההכשרה, היקפם, תוכני הלימוד והבחינות שייערכו בסיומם;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי מבקש הרשאה שהוא תאגיד –
{{ח:תתתת|(1)}} תנאים בעניינים כמפורט בפסקה (2)(ב);
{{ח:תתתת|(2)}} תנאים בעניינים כמפורט בפסקת משנה (א)(2).173בחובות, הגבלות ותנאים החלים על מחזיק במקום העבודה, מבצע עבודה, מבצע תפקיד בדיקה ובקרה או בעל הרשאהתיקונים: תשע״ו־2
(א)השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מחזיק במקום העבודה, על מבצע עבודה, על מבצע תפקיד בדיקה ובקרה או על בעל הרשאה, לשם ביצוע העבודה או ביצוע התפקיד, לפי העניין, ובמהלך העבודה או התפקיד כאמור, לשם הבטחת מקצועיותם של המנויים בסעיף זה ושמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע מחיר מרבי או מזערי שרשאי בעל הרשאה לגבות בעד שירות שהוא נותן במסגרת תפקידו.
(ב)השר או מפקח ראשי רשאי להוסיף בהרשאה חובות, הגבלות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן (א), שיחולו על בעל אותה הרשאה, לשם הבטחת מקצועיותו ושמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה.
(ג)ראה השר או מפקח ראשי כי יש חשש ממשי לבטיחות, לבריאות או לגיהות, שלא היה ידוע לו בעת שנקבעו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), ועקב כך יש להחיל בהקדם חובות, הגבלות או תנאים כאמור בסעיף קטן (ב) על בעלי הרשאה מסוג מסוים, רשאי הוא להורות על החלת חובות, הגבלות או תנאים כאמור בהוראה שתפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט.
(2)הודעה על כוונה להורות על החלה כאמור בפסקה (1) תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט שלושים ימים לפחות לפני פרסום ההוראה כאמור בפסקה (1).
(3)הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות.
(4)על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות החשש לבטיחות, לבריאות או לגיהות, או לחומרת החשש, רשאי השר או מפקח ראשי שלא לפרסם הודעה כאמור בפסקה (2), ורשאי הוא לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו הוראות הבטיחות בעבודה (חובת עגורנאי מוסמך לשאת תעודה מזהה וזיהויו), התשע״ט–2019.
פורסמו הוראות הבטיחות בעבודה (הגבלות על שימוש, קנייה ומכירה של זיקוקין דינור במהלך מלחמת חרבות ברזל), התשפ״ה–2024.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על מחזיק במקום העבודה, על מבצע עבודה, על מבצע תפקיד בדיקה ובקרה או על בעל הרשאה, לשם ביצוע העבודה או ביצוע התפקיד, לפי העניין, ובמהלך העבודה או התפקיד כאמור, לשם הבטחת מקצועיותם של המנויים בסעיף זה ושמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע מחיר מרבי או מזערי שרשאי בעל הרשאה לגבות בעד שירות שהוא נותן במסגרת תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} השר או מפקח ראשי רשאי להוסיף בהרשאה חובות, הגבלות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן (א), שיחולו על בעל אותה הרשאה, לשם הבטחת מקצועיותו ושמירת הבטיחות, הבריאות והגיהות במקום העבודה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ראה השר או מפקח ראשי כי יש חשש ממשי לבטיחות, לבריאות או לגיהות, שלא היה ידוע לו בעת שנקבעו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), ועקב כך יש להחיל בהקדם חובות, הגבלות או תנאים כאמור בסעיף קטן (ב) על בעלי הרשאה מסוג מסוים, רשאי הוא להורות על החלת חובות, הגבלות או תנאים כאמור בהוראה שתפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על כוונה להורות על החלה כאמור בפסקה (1) תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט שלושים ימים לפחות לפני פרסום ההוראה כאמור בפסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), בנסיבות חריגות הנוגעות למיידיות החשש לבטיחות, לבריאות או לגיהות, או לחומרת החשש, רשאי השר או מפקח ראשי שלא לפרסם הודעה כאמור בפסקה (2), ורשאי הוא לקבוע בהוראות שיפורסמו באתר האינטרנט כי הן ייכנסו לתוקף במועד הפרסום באתר כאמור, ובלבד שהפרסום ברשומות יבוצע בהקדם האפשרי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבטיחות בעבודה (חובת עגורנאי מוסמך לשאת תעודה מזהה וזיהויו)|הוראות הבטיחות בעבודה (חובת עגורנאי מוסמך לשאת תעודה מזהה וזיהויו), התשע״ט–2019}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הבטיחות בעבודה (הגבלות על שימוש, קנייה ומכירה של זיקוקין דינור במהלך מלחמת חרבות ברזל)|הוראות הבטיחות בעבודה (הגבלות על שימוש, קנייה ומכירה של זיקוקין דינור במהלך מלחמת חרבות ברזל), התשפ״ה–2024}}.}}173גביטול הרשאה, אי־חידושה, הגבלתה או התלייתהתיקונים: תשע״ו־2
(א)סבר נותן הרשאה כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לסרב לחדש הרשאה שנתן, לבטלה, להגבילה, להתנותה בתנאים או להתלותה לתקופה שלא תעלה על שנה אלא אם כן ראה שחומרת ההפרה או נסיבותיה מחייבות התליה לתקופה ארוכה יותר, או להורות למחזיק במקום העבודה להפסיק את עבודתו של בעל ההרשאה:
(1)ההרשאה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
(2)חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההרשאה;
(3)בעל ההרשאה הפר חובה, הגבלה או תנאי מהתנאים שנקבעו לפי סעיף 173ב או הוראה מההוראות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר, הקשורה לבטיחות בעבודה.
(ב)סבר נותן ההרשאה כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל ההרשאה לתקנו ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; הורה נותן ההרשאה כאמור, יאפשר המחזיק במקום העבודה את התיקון; חלפה התקופה שקבע נותן ההרשאה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל ההרשאה הזדמנות לטעון את טענותיו, לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)סבר נותן ההרשאה כי קיימת סכנה מיידית לבטיחות הציבור בהמשך פעילותו של בעל ההרשאה, רשאי הוא להורות על התליית ההרשאה לתקופה שלא תעלה על 14 ימי עבודה, עוד בטרם קבלת החלטה לפי סעיף זה.
(ד)החליט נותן ההרשאה לנקוט אמצעים כאמור בסעיף זה, ישלח לבעל ההרשאה הודעה מנומקת על כך בכתב.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סבר נותן הרשאה כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לסרב לחדש הרשאה שנתן, לבטלה, להגבילה, להתנותה בתנאים או להתלותה לתקופה שלא תעלה על שנה אלא אם כן ראה שחומרת ההפרה או נסיבותיה מחייבות התליה לתקופה ארוכה יותר, או להורות למחזיק במקום העבודה להפסיק את עבודתו של בעל ההרשאה:
{{ח:תתת|(1)}} ההרשאה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההרשאה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל ההרשאה הפר חובה, הגבלה או תנאי מהתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 173ב|סעיף 173ב}} או הוראה מההוראות לפי פקודה זו או לפי כל דין אחר, הקשורה לבטיחות בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} סבר נותן ההרשאה כי הפגם כאמור בסעיף קטן (א) ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל ההרשאה לתקנו ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; הורה נותן ההרשאה כאמור, יאפשר המחזיק במקום העבודה את התיקון; חלפה התקופה שקבע נותן ההרשאה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל ההרשאה הזדמנות לטעון את טענותיו, לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} סבר נותן ההרשאה כי קיימת סכנה מיידית לבטיחות הציבור בהמשך פעילותו של בעל ההרשאה, רשאי הוא להורות על התליית ההרשאה לתקופה שלא תעלה על 14 ימי עבודה, עוד בטרם קבלת החלטה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט נותן ההרשאה לנקוט אמצעים כאמור בסעיף זה, ישלח לבעל ההרשאה הודעה מנומקת על כך בכתב.173דדחיית החלטה לעניין מתן הרשאה או חידושה בשל פתיחה בחקירהתיקונים: תשע״ו־2
(א)נקבע בתקנות לפי סעיף 173א, כתנאי למתן הרשאה, העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי להיות בעל הרשאה, ונפתחה חקירה לפי דין נגד מבקש הרשאה או בעל הרשאה בקשר לעבירה כאמור, רשאי נותן ההרשאה לדחות את החלטתו לעניין מתן ההרשאה או חידושה, לפי העניין, עד לקבלת החלטה לעניין הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חומרת העבירה.
(ב)החליט נותן ההרשאה לדחות את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א), ישלח לבעל ההרשאה הודעה מנומקת על כך בכתב.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 173א|סעיף 173א}}, כתנאי למתן הרשאה, העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי להיות בעל הרשאה, ונפתחה חקירה לפי דין נגד מבקש הרשאה או בעל הרשאה בקשר לעבירה כאמור, רשאי נותן ההרשאה לדחות את החלטתו לעניין מתן ההרשאה או חידושה, לפי העניין, עד לקבלת החלטה לעניין הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חומרת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט נותן ההרשאה לדחות את החלטתו כאמור בסעיף קטן (א), ישלח לבעל ההרשאה הודעה מנומקת על כך בכתב.173העיון חוזרתיקונים: תשע״ו־2
הרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של נותן הרשאה לפי סעיף 173ג או 173ד, רשאי לבקש עיון חוזר בהחלטה, אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד ההחלטה הקודמת, בתוך 30 ימים מגילוי העובדות החדשות או שינוי הנסיבות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטתו של נותן הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 173ג|סעיף 173ג}} {{ח:פנימי|סעיף 173ד|או 173ד}}, רשאי לבקש עיון חוזר בהחלטה, אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות ממועד ההחלטה הקודמת, בתוך 30 ימים מגילוי העובדות החדשות או שינוי הנסיבות.173והשגהתיקונים: תשע״ו־2
(א)מי שניתנה בעניינו החלטה לפי הוראות סימן זה בידי מי שמנוי בפסקה (3) להגדרה ”נותן הרשאה“, רשאי להשיג עליה בכתב, בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
(ב)הסמכות לדון בהשגה ולהחליט בה תהיה –
(1)לעניין החלטה כאמור של מי שנמנה עם שירות הפיקוח על העבודה – למפקח ראשי;
(2)לעניין החלטה כאמור של מי שאינו מנוי בפסקה (1) – למי שהשר קבע כי השגה על החלטה של גורם כאמור תידון לפניו, ככל שקבע.
(ג)החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך שישים ימים מיום הגשתה.
(ד)אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך שלושים ימים מיום הגשת הבקשה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שניתנה בעניינו החלטה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן זה}} בידי מי שמנוי בפסקה (3) להגדרה ”נותן הרשאה“, רשאי להשיג עליה בכתב, בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכות לדון בהשגה ולהחליט בה תהיה –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין החלטה כאמור של מי שנמנה עם שירות הפיקוח על העבודה – למפקח ראשי;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין החלטה כאמור של מי שאינו מנוי בפסקה (1) – למי שהשר קבע כי השגה על החלטה של גורם כאמור תידון לפניו, ככל שקבע.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בהשגה לפי סעיף זה תינתן בתוך שישים ימים מיום הגשתה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ההחלטה שלגביה הוגשה או לגרוע מתוקפה, ואולם מגיש ההשגה רשאי לבקש בהשגתו את עיכוב ביצוע ההחלטה; התבקש עיכוב כאמור, תינתן החלטה בעניין העיכוב בתוך שלושים ימים מיום הגשת הבקשה.173זערעורתיקונים: תשע״ו־2
הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נותן הרשאה לפי הוראות סימן זה, לרבות החלטה בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף 173ה או בהשגה כאמור בסעיף 173ו, רשאי לערער עליה לפני בית הדין האזורי לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969, בתוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו; בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטת נותן ההרשאה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969 → חוק בית הדין לעבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נותן הרשאה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן זה}}, לרבות החלטה בבקשה לעיון חוזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173ה|בסעיף 173ה}} או בהשגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173ו|בסעיף 173ו}}, רשאי לערער עליה לפני בית הדין האזורי לעבודה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, בתוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו; בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטת נותן ההרשאה.173חפרסוםתיקונים: תשע״ו־2
(א)מפקח ראשי רשאי לפרסם באתר האינטרנט את שמו של בעל הרשאה, מספר רישיונו ומענו, ולבקשת בעל ההרשאה – גם את פרטי ההתקשרות שימסור בעל ההרשאה.
(ב)בוטלה הרשאה כאמור בסעיף 173ג, יוסרו פרטיו של בעל ההרשאה מהרשימה כאמור בסעיף קטן (א), ואם הותלתה ההרשאה – יוסרו פרטיו של בעל ההרשאה לתקופת ההתליה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפקח ראשי רשאי לפרסם באתר האינטרנט את שמו של בעל הרשאה, מספר רישיונו ומענו, ולבקשת בעל ההרשאה – גם את פרטי ההתקשרות שימסור בעל ההרשאה.
{{ח:תת|(ב)}} בוטלה הרשאה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173ג|בסעיף 173ג}}, יוסרו פרטיו של בעל ההרשאה מהרשימה כאמור בסעיף קטן (א), ואם הותלתה ההרשאה – יוסרו פרטיו של בעל ההרשאה לתקופת ההתליה.173טהחלת דינים על בעל הרשאהתיקונים: תשע״ו־2
בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין מי שקיבל הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה כדין עובד הציבור לעניין חוקים אלה:
(1)חוק העונשין, התשל״ז–1977 – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור;
(2)חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
- חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979 → חוק שירות הציבור (מתנות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין מי שקיבל הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה כדין עובד הציבור לעניין חוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}.174מקום עבודה בחזקת מפעל
מקום עבודה שחלות עליו תקנות שהותקנו לפי סימן זה, רואים אותו כמפעל לענין סעיף 200, אם הוטלה חובת ניהול פנקס או רישומים אחרים, ולענין סעיפים 201 עד 204 ו־212 ופרק ט׳.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקום עבודה שחלות עליו תקנות שהותקנו לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן זה}}, רואים אותו כמפעל לענין {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}}, אם הוטלה חובת ניהול פנקס או רישומים אחרים, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיפים 201 עד 204}} {{ח:פנימי|סעיף 212|ו־212}} {{ח:פנימי|פרק ט|ופרק ט׳}}.פרק ו׳: תחולות והרחבות מיוחדות
סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד
175אחריות בעל הבניןתיקונים: תשס״ה
(א)הושכר חלק מבנין כמפעל נפרד יחולו הוראות סעיף זה.
(ב)ההוראות המנויות להלן יחולו על כל חלק מהבנין המשמש לצרכי המפעל אבל אינו כלול בו, ובעל הבנין יהיה אחראי להפרתן:
(1)הוראות פרק ב׳, סימן א׳: נקיון וצביעה;
(2)הוראות פרק ב׳, סימן ג׳, לענין תאורה;
(3)הוראות פרק ג׳, סימן א׳, לענין מניעים ראשיים וממסרת, סימן ד׳: משטחים, מדרגות וסולמות, סימן ה׳: מעליות, וסימן ה׳1: דרגנועים;
(4)הוראות פרק ג׳, סימנים י׳ ו{{ח:הערה|־}}י״ד, לענין דודי קיטור.
(ג)בעל הבנין יהיה אחראי ביחס למפעל, במקום התופש, לכל הפרה של הוראות אלה:
(1)הוראות פרק ב׳, סימן ה׳: נוחויות, אלא שלענין נקיונן יהיה הוא אחראי רק כאשר השימוש בהן משותף לשוכרים אחדים;
(2)הוראות פרק ג׳, סימן ה׳: מעליות, סימן ה׳1: דרגנועים וסימנים י׳ ו{{ח:הערה|־}}י״ד, לענין דודי קיטור, הכל במידה שהן מתייחסות לענינים שבשליטתו של בעל הבנין;
(3)הוראות פרק ג׳, סימן ט״ו: הסדרי בטיחות לשעת דליקה, וסימן ט״ז: מימלטים מדליקה, הכל במידה שהן מתייחסות לענינים שבשליטתו של בעל הבנין, ולענינים אלה יראו את המפעל כאילו הוא כולל כל חלק מהבנין המשמש לצרכיו.
↺ פנימיות: 22
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הושכר חלק מבנין כמפעל נפרד יחולו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות המנויות להלן יחולו על כל חלק מהבנין המשמש לצרכי המפעל אבל אינו כלול בו, ובעל הבנין יהיה אחראי להפרתן:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: נקיון וצביעה}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}}, לענין תאורה;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳}}, לענין מניעים ראשיים וממסרת, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: משטחים, מדרגות וסולמות}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מעליות}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|וסימן ה׳1: דרגנועים}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, לענין דודי קיטור.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הבנין יהיה אחראי ביחס למפעל, במקום התופש, לכל הפרה של הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: נוחויות}}, אלא שלענין נקיונן יהיה הוא אחראי רק כאשר השימוש בהן משותף לשוכרים אחדים;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מעליות}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|סימן ה׳1: דרגנועים}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|וסימנים י׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, לענין דודי קיטור, הכל במידה שהן מתייחסות לענינים שבשליטתו של בעל הבנין;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן טו|סימן ט״ו: הסדרי בטיחות לשעת דליקה}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן טז|וסימן ט״ז: מימלטים מדליקה}}, הכל במידה שהן מתייחסות לענינים שבשליטתו של בעל הבנין, ולענינים אלה יראו את המפעל כאילו הוא כולל כל חלק מהבנין המשמש לצרכיו.סימן ב׳: חצרים לשכירות כוח
176תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}177תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}178תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}סימן ג׳: תחנות חשמל
179הגדרות
בסימן זה –
”חשמל“ – אנרגיה חשמלית;
”ייצור חשמל או בקרתו“ – תהליך או פעולה של ייצור חשמל, השׁנָאתו או המרתו, או מיתוג חשמל, בקרתו או ויסותו בדרך אחרת;
”הספקה“ – הספקת חשמל דרך עסק, תעשיה או מסחר, או לצרכי בנין ציבורי או מוסד ציבורי, או הספקת חשמל לצרכי עסק של תחבורה, או לרחובות או מקומות ציבוריים אחרים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשמל“ – אנרגיה חשמלית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור חשמל או בקרתו“ – תהליך או פעולה של ייצור חשמל, השׁנָאתו או המרתו, או מיתוג חשמל, בקרתו או ויסותו בדרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הספקה“ – הספקת חשמל דרך עסק, תעשיה או מסחר, או לצרכי בנין ציבורי או מוסד ציבורי, או הספקת חשמל לצרכי עסק של תחבורה, או לרחובות או מקומות ציבוריים אחרים.180תחולת הפקודה על תחנות חשמל וקווי חשמלתיקונים: תשמ״א, תשע״ד
(א)חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה וכרגיל עובדים בהם בני אדם יחולו עליהם כל הוראות פקודה זו כאילו היו מפעל וכאילו מעסיקו של העובד בהם בייצור חשמל או בקרתו, או בקשר לכך, היה תופשו של מפעל.
(ב)חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה וכרגיל אין בני אדם עובדים בהם, אולם הם מרווחים עד כדי שאדם יכול להיכנס לתוכם כשמותקנים בהם המכונות, המיתקנים או הציוד – יחולו עליהם ההוראות המנויות להלן כאילו היו מפעל וכאילו מעסיקו של העובד בהם בייצור חשמל או בקרתו, או בקשר לכך, היה תופשו של מפעל:
(1)הוראות פרק א׳, סימן א׳: פרשנות;
(2)הוראות פרק ה׳, סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות;
(3)הוראות פרק ח׳: ביצוע;
(4)הוראות פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים.
(ג)דין קווי חשמל של רשת חשמל ארצית כדין חצרים כאמור בסעיף קטן (ב).
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה וכרגיל עובדים בהם בני אדם יחולו עליהם כל הוראות פקודה זו כאילו היו מפעל וכאילו מעסיקו של העובד בהם בייצור חשמל או בקרתו, או בקשר לכך, היה תופשו של מפעל.
{{ח:תת|(ב)}} חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה וכרגיל אין בני אדם עובדים בהם, אולם הם מרווחים עד כדי שאדם יכול להיכנס לתוכם כשמותקנים בהם המכונות, המיתקנים או הציוד – יחולו עליהם ההוראות המנויות להלן כאילו היו מפעל וכאילו מעסיקו של העובד בהם בייצור חשמל או בקרתו, או בקשר לכך, היה תופשו של מפעל:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.
{{ח:תת|(ג)}} דין קווי חשמל של רשת חשמל ארצית כדין חצרים כאמור בסעיף קטן (ב).181הרחבת התחולה בתקנותתיקונים: תשע״ד
השר רשאי בתקנות להחיל כל הוראה מן ההוראות המנויות בסעיף 180(ב) על מכונות, מיתקנים או ציוד, המשמשים, במקום שאינו בגדר החצרים המפורטים בסעיף 180, בייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה, כאילו היו מכונות, מיתקנים או ציוד במפעל וכאילו היה מעסיקו של כל עובד בקשר לשימוש כאמור תופש של מפעל.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי בתקנות להחיל כל הוראה מן ההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180(ב)}} על מכונות, מיתקנים או ציוד, המשמשים, במקום שאינו בגדר החצרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}, בייצור חשמל או בקרתו לשם הספקה, כאילו היו מכונות, מיתקנים או ציוד במפעל וכאילו היה מעסיקו של כל עובד בקשר לשימוש כאמור תופש של מפעל.182סייג לתחולה
סעיף 180 לא יחול, אלא במידה שהורה על כך השר בתקנות, על חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לתכלית הישירה של הפעלת מנוע חשמלי או כל מכשיר הצורך חשמל לתאורה, לחימום, לשידור או לקליטה של הודעות או תשדורות או למטרות אחרות כיוצא באלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 180|סעיף 180}} לא יחול, אלא במידה שהורה על כך השר בתקנות, על חצרים שבהם מבוצע ייצור חשמל או בקרתו לתכלית הישירה של הפעלת מנוע חשמלי או כל מכשיר הצורך חשמל לתאורה, לחימום, לשידור או לקליטה של הודעות או תשדורות או למטרות אחרות כיוצא באלה.183שמירת התחולהתיקונים: תשל״ד־2
לענין הגדרת מפעל בסימן א׳ של פרק א׳ לא יראו חשמל כמצרך, אולם זולת זאת לא ישפיע האמור בסימן זה על תחולת פקודה זו על מפעל כמשמעותו בהגדרה האמורה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין הגדרת מפעל {{ח:פנימי|פרק א סימן א|בסימן א׳ של פרק א׳}} לא יראו חשמל כמצרך, אולם זולת זאת לא ישפיע האמור {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|בסימן זה}} על תחולת פקודה זו על מפעל כמשמעותו בהגדרה האמורה.סימן ג׳1: סדנאות במוסדות חינוך
183אתחולת הפקודה על סדנאות במוסדות חינוךתיקונים: תשל״ד־2
(א)הוראות פקודה זו המפורטות להלן יחולו, בתיאומים הדרושים לפי הענין, על סדנאות בבתי ספר ובמוסדות לחינוך או להכשרה חקלאיים, ימיים או מקצועיים כאילו היו מפעל:
(1)הוראות פרק א׳: פרשנות ותחולה;
(2)הוראות פרק ב׳: בריאות;
(3)הוראות פרק ג׳: בטיחות;
(4)הוראות פרק ד׳: רווחה לעובדים;
(5)הוראות פרק ה׳, סימן א׳: אבק ואדים, סימן ב׳: הוראות בדבר אכילה ושתיה, סימן ג׳: הגנה על עיניים, וסימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות;
(6)הוראות פרק ח׳: ביצוע;
(7)הוראות פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים.
(ב)שר העבודה יקבע, בצו באישור ועדת העבודה של הכנסת, בדרך כלל או לסוגי סדנאות או מוסדות, את מועד תחילתן של הוראות סעיף קטן (א).
↺ פנימיות: 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות פקודה זו המפורטות להלן יחולו, בתיאומים הדרושים לפי הענין, על סדנאות בבתי ספר ובמוסדות לחינוך או להכשרה חקלאיים, ימיים או מקצועיים כאילו היו מפעל:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות ותחולה}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בריאות}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: בטיחות}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: רווחה לעובדים}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: אבק ואדים}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: הוראות בדבר אכילה ושתיה}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: הגנה על עיניים}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|וסימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(7)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה יקבע, בצו באישור ועדת העבודה של הכנסת, בדרך כלל או לסוגי סדנאות או מוסדות, את מועד תחילתן של הוראות סעיף קטן (א).סימן ד׳: מוסדות
184תחולת הפקודה במוסד צדקה וכו׳
(א)חצרים שהם חלק ממוסד של צדקה או ממוסד לתיקון עבריינים, ומבוצעת בהם עבודת כפיים בעשיית מצרכים שאינם מיועדים לשימוש המוסד או עבודה הכרוכה בכך, אך אין החצרים מפעל, יחולו בכל זאת הוראות פקודה זו על חצרים אלה כאילו היו מפעל והאדם שיש לו שליטה על המוסד היה תופשו.
(ב)”עשיית מצרכים“, לענין סעיף זה – לרבות שינוים, תיקונם, עיטורם, גימורם, רחיצתם, ניקוים או הכשרתם למכירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חצרים שהם חלק ממוסד של צדקה או ממוסד לתיקון עבריינים, ומבוצעת בהם עבודת כפיים בעשיית מצרכים שאינם מיועדים לשימוש המוסד או עבודה הכרוכה בכך, אך אין החצרים מפעל, יחולו בכל זאת הוראות פקודה זו על חצרים אלה כאילו היו מפעל והאדם שיש לו שליטה על המוסד היה תופשו.
{{ח:תת|(ב)}} ”עשיית מצרכים“, לענין סעיף זה – לרבות שינוים, תיקונם, עיטורם, גימורם, רחיצתם, ניקוים או הכשרתם למכירה.סימן ה׳: נמלים
185תחולת הפקודה בשטח נמל
(א)רציף, מיגשה או מִספן, לרבות קו פסים או שלוחה שלו המשמשים בקשר אליהם ולצרכיהם, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היו מפעל וכאילו האדם שלמעשה משתמש או תופש בהם או בחצרים שבתוכם או המהווים חלק מהם היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (2) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
(ב)ואלה ההוראות החלות כאמור:
(1)הוראות פרק א׳, סימן א׳: פרשנות;
(2)הוראות פרק ג׳, סימנים י׳ ו{{ח:הערה|־}}י״ד, לענין דודי קיטור;
(3)הוראות פרק ד׳, סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים;
(4)הוראות פרק ה׳, סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות;
(5)הוראות פרק ו׳, סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
(6)הוראות פרק ז׳, סימן ב׳: תקצירים ותעודות, וסימן ג׳: פנקס המפעל, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
(7)הוראות פרק ז׳, סימן ד׳: חובותיהם של עובדים, וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר;
(8)הוראות פרק ח׳: ביצוע;
(9)הוראות פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים.
↺ פנימיות: 19
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רציף, מיגשה או מִספן, לרבות קו פסים או שלוחה שלו המשמשים בקשר אליהם ולצרכיהם, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היו מפעל וכאילו האדם שלמעשה משתמש או תופש בהם או בחצרים שבתוכם או המהווים חלק מהם היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (2) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה ההוראות החלות כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, לענין דודי קיטור;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד}}, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תקצירים ותעודות}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|וסימן ג׳: פנקס המפעל}}, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
{{ח:תתת|(7)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: חובותיהם של עובדים}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר}};
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(9)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.186תחולת הפקודה על טעינת אניות, פריקתן וציודן בפחם
(א)תהליכי טעינת אניה, פריקתה וציודה בפחם, בכל נמל, מספן או תעלה, וכן מכונות, מיתקנים או ציוד המשמשים באותם תהליכים, לרבות כבש או סולם המשמשים לאדם העובד בתהליכים האמורים, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו בוצעו התהליכים במפעל, כאילו המכונות, המיתקנים או הציוד כאמור היו במפעל וכאילו האדם המבצע את התהליכים היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (1) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
(ב)ואלה ההוראות החלות כאמור:
(1)הוראות פרק ג׳, סימנים י׳ ו{{ח:הערה|־}}י״ד, לענין דודי קיטור, פרט לדוד קיטור הנמצא באניה והוא רכושו של בעל האניה;
(2)הוראות פרק ה׳, סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות;
(3)הוראות פרק ז׳, סימן ב׳: תקצירים ותעודות, וסימן ג׳: פנקס המפעל, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
(4)הוראות פרק ז׳, סימן ד׳: חובותיהם של עובדים, וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר;
(5)הוראות פרק ח׳: ביצוע;
(6)הוראות פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים.
↺ פנימיות: 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תהליכי טעינת אניה, פריקתה וציודה בפחם, בכל נמל, מספן או תעלה, וכן מכונות, מיתקנים או ציוד המשמשים באותם תהליכים, לרבות כבש או סולם המשמשים לאדם העובד בתהליכים האמורים, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו בוצעו התהליכים במפעל, כאילו המכונות, המיתקנים או הציוד כאמור היו במפעל וכאילו האדם המבצע את התהליכים היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (1) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה ההוראות החלות כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, לענין דודי קיטור, פרט לדוד קיטור הנמצא באניה והוא רכושו של בעל האניה;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תקצירים ותעודות}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|וסימן ג׳: פנקס המפעל}}, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: חובותיהם של עובדים}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.סימן ו׳: מחסנים
187תחולת הפקודה על מחסניםתיקונים: תשל״ד
(א)מחסן שאינו חלק ממפעל ואשר בו או לצרכיו משתמשים בכוח מיכאני, וכן מחסן השייך לבעל רציף, מיגשה, או מספן או לנאמנים או לממונים עליהם, יחולו עליו ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היה מפעל וכאילו האדם שלמעשה משתמש או תופש בו או בחצרים המהווים חלק ממנו היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (3) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
(ב)ואלה ההוראות החלות כאמור:
(1)הוראות פרק א׳, סימן א׳: פרשנות;
(2)הוראות פרק ג׳, סימן א׳: מכונות בדרך כלל, סימן ב׳: מבנה של מכונות ומסחר בהן, סימן ד׳: משטחים, מדרגות וסולמות, סימן ו׳: שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה, וסימן ז׳: מכונות הרמה;
(3)הוראות פרק ג׳, סימנים י׳ ו{{ח:הערה|־}}י״ד, לענין דודי קיטור;
(4)הוראות פרק ד׳, סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים;
(5)הוראות פרק ה׳, סימן א׳: תקנות בטיחות ובריאות;
(6)הוראות פרק ו׳, סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
(7)הוראות פרק ז׳, סימן ב׳: תקצירים ותעודות, וסימן ג׳: פנקס המפעל, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
(8)הוראות פרק ז׳, סימן ד׳: חובותיהם של עובדים, וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר;
(9)הוראות פרק ח׳: ביצוע;
(10)הוראות פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים.
↺ פנימיות: 25
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מחסן שאינו חלק ממפעל ואשר בו או לצרכיו משתמשים בכוח מיכאני, וכן מחסן השייך לבעל רציף, מיגשה, או מספן או לנאמנים או לממונים עליהם, יחולו עליו ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב) כאילו היה מפעל וכאילו האדם שלמעשה משתמש או תופש בו או בחצרים המהווים חלק ממנו היה תופשו של מפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקה (3) יהיה בעל דוד הקיטור, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה ההוראות החלות כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מכונות בדרך כלל}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מבנה של מכונות ומסחר בהן}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: משטחים, מדרגות וסולמות}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|וסימן ז׳: מכונות הרמה}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, לענין דודי קיטור;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד}}, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
{{ח:תתת|(7)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תקצירים ותעודות}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|וסימן ג׳: פנקס המפעל}}, הכל בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: חובותיהם של עובדים}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר}};
{{ח:תתת|(9)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(10)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.סימן ז׳: אניות
188הגדרה
”בניית אניה, קיומה ותיקונה“, בסימן זה – כל עבודה –
(1)בבניית אניה, בנייתה מחדש, תיקונה, כילולה מחדש, צביעתה וגימורה;
(2)בפירוק אניה;
(3)בהסרת אבנית של דוד קיטור באניה או בקילופו או בניקויו של דוד כאמור, לרבות תאי שריפה ותאי עשן של הדוד;
(4)בניקוי של מכלים לשמן דלק או של שיפוליים שבאניה;
(5)בניקוי מכלים או מחסנים באניה שהשתמשו בהם לאחרונה להובלת נפט גלמי או דלק נוזל אחר מכל סוג שהוא או כל חומר שנקבע כחומר מסוכן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניית אניה, קיומה ותיקונה“, {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|בסימן זה}} – כל עבודה –
{{ח:תתת|(1)}} בבניית אניה, בנייתה מחדש, תיקונה, כילולה מחדש, צביעתה וגימורה;
{{ח:תתת|(2)}} בפירוק אניה;
{{ח:תתת|(3)}} בהסרת אבנית של דוד קיטור באניה או בקילופו או בניקויו של דוד כאמור, לרבות תאי שריפה ותאי עשן של הדוד;
{{ח:תתת|(4)}} בניקוי של מכלים לשמן דלק או של שיפוליים שבאניה;
{{ח:תתת|(5)}} בניקוי מכלים או מחסנים באניה שהשתמשו בהם לאחרונה להובלת נפט גלמי או דלק נוזל אחר מכל סוג שהוא או כל חומר שנקבע כחומר מסוכן.189תחולת הפקודה על בניה ותיקון של אניות
(א)בניית אניה, קיומה ותיקונה, המבוצעים בנמל או במספן, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב), ולענין ההוראות האמורות יראו את האניה כמפעל ואת הנוטל עליו את הפעולה כאמור יראו כתופשו של מפעל.
(ב)ואלה ההוראות החלות כאמור:
(1)הוראות פרק א׳, סימן א׳: פרשנות;
(2)הוראות פרק ד׳, סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים;
(3)הוראות פרק ה׳, סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות;
(4)הוראות פרק ז׳, סימן ג׳: פנקס המפעל, סימן ד׳: חובותיהם של עובדים, וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר;
(5)הוראות פרק ח׳: ביצוע;
(6)הוראות פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים.
↺ פנימיות: 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בניית אניה, קיומה ותיקונה, המבוצעים בנמל או במספן, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב), ולענין ההוראות האמורות יראו את האניה כמפעל ואת הנוטל עליו את הפעולה כאמור יראו כתופשו של מפעל.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה ההוראות החלות כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: פנקס המפעל}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: חובותיהם של עובדים}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.190סייג לתחולה
שום דבר האמור בפקודה זו לא יחול על בניית אניה, קיומה ותיקונה המבוצעים על ידי רב חובל או צוות של אניה או המבוצעים באניה כשהיא בהפלגת מבחן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שום דבר האמור בפקודה זו לא יחול על בניית אניה, קיומה ותיקונה המבוצעים על ידי רב חובל או צוות של אניה או המבוצעים באניה כשהיא בהפלגת מבחן.סימן ח׳: בניה ובניה הנדסית
191תחולת הפקודה על בניה ובניה הנדסיתתיקונים: תשמ״א
(א)בניה ובניה הנדסית המבוצעות דרך משלח־יד או עסק או לצורך עסק תעשייתי או מסחרי, לרבות השימוש בקו פסים או שלוחה שלו לבניה או לבניה הנדסית ולצרכיהן, וכן בניה שאינה תיקון או קיום בלבד אף אם אינה דרך משלח־יד או עסק – יחולו עליהן ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב), בהתאמות ובשינויים שנקבעו, כאילו המקום שבו בוצעו הפעולות האמורות הוא מפעל וכאילו מי שנטל עליו את ביצוען (להלן – המבצע) הוא תופשו של מפעל.
(ב)ואלה ההוראות החלות כאמור:
(1)הוראות פרק א׳, סימן א׳: פרשנות;
(2)הוראות פרק ב׳, סימן ה׳: נוחויות;
(3)הוראות פרק ג׳, סימן ו׳: שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה, וסימן ז׳: מכונות הרמה;
(3א)הוראות פרק ג׳, סימנים י׳, י״א, י״ג ו־י״ד, לענין מיתקני לחץ;
(4)הוראות פרק ד׳, סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים;
(5)הוראות פרק ה׳, סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות;
(6)הוראות פרק ז׳, סימן ב׳: תקצירים ותעודות, סימן ג׳: פנקס המפעל, סימן ד׳: חובותיהם של עובדים, וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר;
(7)הוראות פרק ח׳: ביצוע;
(8)הוראות פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים.
↺ פנימיות: 23
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בניה ובניה הנדסית המבוצעות דרך משלח־יד או עסק או לצורך עסק תעשייתי או מסחרי, לרבות השימוש בקו פסים או שלוחה שלו לבניה או לבניה הנדסית ולצרכיהן, וכן בניה שאינה תיקון או קיום בלבד אף אם אינה דרך משלח־יד או עסק – יחולו עליהן ההוראות המנויות בסעיף קטן (ב), בהתאמות ובשינויים שנקבעו, כאילו המקום שבו בוצעו הפעולות האמורות הוא מפעל וכאילו מי שנטל עליו את ביצוען (להלן – המבצע) הוא תופשו של מפעל.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה ההוראות החלות כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: נוחויות}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: שרשרות, חבלים ואבזרי הרמה}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|וסימן ז׳: מכונות הרמה}};
{{ח:תתת|(3א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו־י״ד}}, לענין מיתקני לחץ;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: תקנות לענין רווחה לעובדים}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: תקנות בטיחות ובריאות}};
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תקצירים ותעודות}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: פנקס המפעל}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: חובותיהם של עובדים}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|וסימן ה׳: איסור ניכויים משכר}};
{{ח:תתת|(7)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.192הודעה למפקח
(א)המבצע בניה או בניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו ימציא למפקח האזורי לא יאוחר משבעה ימים לאחר התחלתן הודעה בכתב המציינת את הפרטים הבאים:
(1)שם המבצע ומען הדואר שלו;
(2)מקומה ומהותה של הבניה או הבניה ההנדסית;
(3)אם ישתמשו במנועים, ואם כן – באיזה סוג;
(4)פרטים אחרים שנקבעו.
(ב)חובת ההודעה האמורה לא תחול כאשר יש למבצע יסוד סביר להניח שהבניה או הבניה ההנדסית תושלם תוך פחות מששה שבועות.
(ג)המבצע בניה או בניה הנדסית במקום שכבר נעשית בו אותה שעה פעולה כאמור לא יידרש להמציא הודעה נוספת אם כבר ניתנה הודעה על הפעולה הנעשית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבצע בניה או בניה הנדסית שעליהן חלה פקודה זו ימציא למפקח האזורי לא יאוחר משבעה ימים לאחר התחלתן הודעה בכתב המציינת את הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} שם המבצע ומען הדואר שלו;
{{ח:תתת|(2)}} מקומה ומהותה של הבניה או הבניה ההנדסית;
{{ח:תתת|(3)}} אם ישתמשו במנועים, ואם כן – באיזה סוג;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים אחרים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} חובת ההודעה האמורה לא תחול כאשר יש למבצע יסוד סביר להניח שהבניה או הבניה ההנדסית תושלם תוך פחות מששה שבועות.
{{ח:תת|(ג)}} המבצע בניה או בניה הנדסית במקום שכבר נעשית בו אותה שעה פעולה כאמור לא יידרש להמציא הודעה נוספת אם כבר ניתנה הודעה על הפעולה הנעשית.193סייג לתקנות בטיחות בבנייה הנדסית
(א)תקנות לפי סעיף 191(ב)(5) אין כוחן יפה לפגוע –
(1)בעיצובו של מבנה הנדסי;
(2)בשימוש בשיטת ביצוע לבניה הנדסית שנקבעה על ידי מהנדס, ובלבד שהשיטה אינה מנוגדת לבטיחות המבנה או לבטיחות העובדים.
(ב)”נקבע על ידי מהנדס“, בסעיף זה – נקבע על ידי המהנדס היועץ או המהנדס הממונה על הבניה ההנדסית, במיפרט, בתכניות חתומות או בהוראות בכתב.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 191|סעיף 191(ב)(5)}} אין כוחן יפה לפגוע –
{{ח:תתת|(1)}} בעיצובו של מבנה הנדסי;
{{ח:תתת|(2)}} בשימוש בשיטת ביצוע לבניה הנדסית שנקבעה על ידי מהנדס, ובלבד שהשיטה אינה מנוגדת לבטיחות המבנה או לבטיחות העובדים.
{{ח:תת|(ב)}} ”נקבע על ידי מהנדס“, בסעיף זה – נקבע על ידי המהנדס היועץ או המהנדס הממונה על הבניה ההנדסית, במיפרט, בתכניות חתומות או בהוראות בכתב.סימן ט׳: מעלית, דרגנוע או מיתקן לחץ
194תחולת הפקודה על מעליות, דרגנועים ומיתקני לחץ בחצרים שאינם מפעלתיקונים: תשס״ה
(א)חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית, בדרגנוע או במיתקן לחץ, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף־קטן (ב) כאילו היו מפעל וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה תופש המפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקאות (3) ו־(4) יהיה בעל המעלית, הדרגנוע או מיתקן־הלחץ, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן במידה שהן מתייחסות לדברים שבשליטתו.
(ב)ואלה ההוראות החלות כאמור:
(1)הוראות פרק א׳, סימן א׳: פרשנות;
(2)הוראות פרק ג׳, סימן א׳: מכונות בדרך כלל, וסימן ב׳: מבנה של מכונות ומסחר בהן;
(3)הוראות פרק ג׳, סימן ה׳: מעליות וסימן ה׳1: דרגנועים;
(4)הוראות פרק ג׳, סימנים י׳, י״א, י״ג ו{{ח:הערה|־}}י״ד, לענין מיתקני לחץ;
(5)הוראות פרק ו׳, סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
(6)הוראות פרק ז׳, סימן ג׳: פנקס המפעל, וסימן ד׳: חובותיהם של עובדים;
(7)הוראות פרק ח׳: ביצוע;
(8)הוראות פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים.
↺ פנימיות: 20
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית, בדרגנוע או במיתקן לחץ, יחולו עליהם ההוראות המנויות בסעיף־קטן (ב) כאילו היו מפעל וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה תופש המפעל, אולם לענין ההוראות האמורות בפסקאות (3) ו־(4) יהיה בעל המעלית, הדרגנוע או מיתקן־הלחץ, ולא התופש כאמור, אחראי להפרתן במידה שהן מתייחסות לדברים שבשליטתו.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה ההוראות החלות כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}, {{ח:פנימי|פרק א סימן א|סימן א׳: פרשנות}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מכונות בדרך כלל}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|וסימן ב׳: מבנה של מכונות ומסחר בהן}};
{{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: מעליות}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה1|וסימן ה׳1: דרגנועים}};
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימנים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן יד|ו{{ח:הערה|־}}י״ד}}, לענין מיתקני לחץ;
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: חלק מבנין שהוא מפעל נפרד}}, בכפוף לשינויים שעשה השר בתקנות;
{{ח:תתת|(6)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: פנקס המפעל}}, {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|וסימן ד׳: חובותיהם של עובדים}};
{{ח:תתת|(7)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביצוע}};
{{ח:תתת|(8)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים}}.פרק ז׳: שונות
סימן א׳: פתיחת מפעל
195הודעה על פתיחת מפעל או תפישתו
(א)לא יתחיל אדם לתפוש חצרים כמפעל ולא יתחיל להשתמש בחצרים כמפעל אלא אם נמסרה, לפחות עשרה ימים מראש, הודעה בכתב למפקח האזורי או אם התיר המפקח בכתב לתפוש או להשתמש כאמור לפני תום עשרת הימים.
(ב)הועבר המפעל אל האדם מידי אחר ולא חל שינוי במהות פעולתו, רשאי האדם להתחיל לתפוש אותו לפני תום עשרה ימים למסירת ההודעה או אף לפני מסירת הודעה, ובלבד שתימסר תוך חודש לאחר ההעברה.
(ג)הודעה לפי סעיף זה תציין את שם התופש, מען המפעל, מהות המפעל וכל פרט נוסף שנקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יתחיל אדם לתפוש חצרים כמפעל ולא יתחיל להשתמש בחצרים כמפעל אלא אם נמסרה, לפחות עשרה ימים מראש, הודעה בכתב למפקח האזורי או אם התיר המפקח בכתב לתפוש או להשתמש כאמור לפני תום עשרת הימים.
{{ח:תת|(ב)}} הועבר המפעל אל האדם מידי אחר ולא חל שינוי במהות פעולתו, רשאי האדם להתחיל לתפוש אותו לפני תום עשרה ימים למסירת ההודעה או אף לפני מסירת הודעה, ובלבד שתימסר תוך חודש לאחר ההעברה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה לפי סעיף זה תציין את שם התופש, מען המפעל, מהות המפעל וכל פרט נוסף שנקבע.סימן ב׳: תקצירים ותעודות
196הצגת תקצירים ותעודות
(א)בכניסות הראשיות של מפעל, שדרכן נכנסים עובדים, יהיו מוצגות התעודות המנויות להלן, ואם נקבע טופס לתעודה – יוצג הטופס:
(1)תקציר פקודה זו שנקבע;
(2)הודעה על מען לשכתו של המפקח האזורי;
(3)כל הודעה או תעודה שפקודה זו מחייבת להציג במפעל.
(ב)מפקח רשאי להורות שתעודה מן התעודות האמורות תוצג באותם המקומות במפעל שהוא יורה עליהם בין בנוסף להצגה בכניסות הראשיות ובין במקומה.
(ג)במפעל יוצגו תקציר שנקבע של כל התקנות החלות אותה שעה במפעל, או עותק מודפס של התקנות.
(ד)כל התעודות ועותקי התקנות האמורים – מקומם, אותיותיהם ושפתם, עברית או ערבית, יהיו כך שהעובדים במפעל יוכלו לקרוא אותם בקלות.
(ה)לגבי בניה ובניה הנדסית יראו את ההוראות המחייבות להציג במפעל תקציר של פקודה זו או של תקנות או עותק מודפס של תקנות, כפי שנקבע, כאילו נתמלאו, אם התקציר או התקנות האמורים מוצגים בכל חצר, סדנה ומשרד של המבצע, שבהם מבקרים העובדים אצלו באותן פעולות, ובמצב שיוכלו לקרוא אותם בקלות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו הבטיחות בעבודה (תמצית הפקודה), תשכ״א–1961, לפיו תמצית הפקודה שפורסמה בירחון העבודה והביטוח הלאומי, חוברת מספר 2–3, חדשים שבט–אדר תש״ך (פברואר–מרס 1960), עמ׳ 27, היא התמצית לצורך סעיף זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכניסות הראשיות של מפעל, שדרכן נכנסים עובדים, יהיו מוצגות התעודות המנויות להלן, ואם נקבע טופס לתעודה – יוצג הטופס:
{{ח:תתת|(1)}} תקציר פקודה זו שנקבע;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבטיחות בעבודה (תמצית הפקודה)|צו הבטיחות בעבודה (תמצית הפקודה), תשכ״א–1961}}, לפיו תמצית הפקודה שפורסמה בירחון העבודה והביטוח הלאומי, חוברת מספר 2–3, חדשים שבט–אדר תש״ך (פברואר–מרס 1960), עמ׳ 27, היא התמצית לצורך סעיף זה.}}
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על מען לשכתו של המפקח האזורי;
{{ח:תתת|(3)}} כל הודעה או תעודה שפקודה זו מחייבת להציג במפעל.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח רשאי להורות שתעודה מן התעודות האמורות תוצג באותם המקומות במפעל שהוא יורה עליהם בין בנוסף להצגה בכניסות הראשיות ובין במקומה.
{{ח:תת|(ג)}} במפעל יוצגו תקציר שנקבע של כל התקנות החלות אותה שעה במפעל, או עותק מודפס של התקנות.
{{ח:תת|(ד)}} כל התעודות ועותקי התקנות האמורים – מקומם, אותיותיהם ושפתם, עברית או ערבית, יהיו כך שהעובדים במפעל יוכלו לקרוא אותם בקלות.
{{ח:תת|(ה)}} לגבי בניה ובניה הנדסית יראו את ההוראות המחייבות להציג במפעל תקציר של פקודה זו או של תקנות או עותק מודפס של תקנות, כפי שנקבע, כאילו נתמלאו, אם התקציר או התקנות האמורים מוצגים בכל חצר, סדנה ומשרד של המבצע, שבהם מבקרים העובדים אצלו באותן פעולות, ובמצב שיוכלו לקרוא אותם בקלות.197מסירת עותק התקנות
תופש המפעל יתן עותק מודפס של כל התקנות החלות אותה שעה במפעל לכל אדם שהן נוגעות לו, אם ביקש זאת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תופש המפעל יתן עותק מודפס של כל התקנות החלות אותה שעה במפעל לכל אדם שהן נוגעות לו, אם ביקש זאת.סימן ג׳: פנקס המפעל
198פנקס המפעל
(א)למפעל ינוהל פנקס בטופס שנקבע, בעברית או בערבית, וייעשו בו אלה:
(1)יירשמו הפרטים שנקבעו בנוגע לסיוד וצביעה במפעל;
(2)יירשמו הפרטים שנקבעו בנוגע לכל תאונה או מחלת מקצוע שאירעו במפעל ויש חובה להודיע עליהן למפקח האזורי בהתאם לפקודת התאונות ומחלות המקצוע (הודעה), 1945;
(3)יירשמו פרטים המראים כל פטור שניתן למפעל ותופש המפעל פועל בהסתמך עליו;
(4)יצורפו התסקירים והתעודות שיש לצרפם אליו לפי הוראה אחרת של פקודה זו ויירשמו הפרטים שלפי הוראה כאמור יש לרשום אותם בו;
(5)ענינים אחרים שנקבעו.
(ב)פנקס המפעל יוחזק בתוך המפעל או במקום מחוץ למפעל שאושר לכך על ידי המפקח האזורי, ולענין בניה ובניה הנדסית מותר להחזיקו במשרדו של המבצע.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו הבטיחות בעבודה (פנקס כללי), תש״ך–1959.
הצג הפניות חיצוניות
- לפקודת התאונות ומחלות המקצוע (הודעה), 1945 → פקודת התאונות ומחלות המקצוע (הודעה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} למפעל ינוהל פנקס בטופס שנקבע, בעברית או בערבית, וייעשו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יירשמו הפרטים שנקבעו בנוגע לסיוד וצביעה במפעל;
{{ח:תתת|(2)}} יירשמו הפרטים שנקבעו בנוגע לכל תאונה או מחלת מקצוע שאירעו במפעל ויש חובה להודיע עליהן למפקח האזורי בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת התאונות ומחלות המקצוע (הודעה)|לפקודת התאונות ומחלות המקצוע (הודעה), 1945}};
{{ח:תתת|(3)}} יירשמו פרטים המראים כל פטור שניתן למפעל ותופש המפעל פועל בהסתמך עליו;
{{ח:תתת|(4)}} יצורפו התסקירים והתעודות שיש לצרפם אליו לפי הוראה אחרת של פקודה זו ויירשמו הפרטים שלפי הוראה כאמור יש לרשום אותם בו;
{{ח:תתת|(5)}} ענינים אחרים שנקבעו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הבטיחות בעבודה (פנקס כללי)|צו הבטיחות בעבודה (פנקס כללי), תש״ך–1959}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} פנקס המפעל יוחזק בתוך המפעל או במקום מחוץ למפעל שאושר לכך על ידי המפקח האזורי, ולענין בניה ובניה הנדסית מותר להחזיקו במשרדו של המבצע.199פנקס מפעל למקומות הנחשבים כמפעלתיקונים: תשס״ה
(א)לענין רציף, מיגשה, מספן, מחסן, בניה ובניה הנדסית, כל אדם שרואים אותו כתופש של מפעל חייב לנהל פנקס מפעל ביחס לעובדים אצלו ולענין הוראות פקודה זו שעליו למלא לפי סעיפים 185, 187 או 191.
(ב)חצרים שבהם נמצאים בשימוש מעלית, דרגנוע או מיתקן לחץ, כל אדם המשתמש בהם או תופש אותם למעשה חייב לנהל פנקס מפעל לענין הוראות פקודה זו שעליו למלא לפי סעיף 194.
(ג)פנקס מפעל המנוהל בהתאם לסעיף זה יירשמו בו פרטים ויצורפו אליו תסקירים מן האמורים בסעיף 198 השייכים לענין ושצויינו בהוראות שבגוף הפנקס.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין רציף, מיגשה, מספן, מחסן, בניה ובניה הנדסית, כל אדם שרואים אותו כתופש של מפעל חייב לנהל פנקס מפעל ביחס לעובדים אצלו ולענין הוראות פקודה זו שעליו למלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 185|סעיפים 185}}, {{ח:פנימי|סעיף 187|187}} {{ח:פנימי|סעיף 191|או 191}}.
{{ח:תת|(ב)}} חצרים שבהם נמצאים בשימוש מעלית, דרגנוע או מיתקן לחץ, כל אדם המשתמש בהם או תופש אותם למעשה חייב לנהל פנקס מפעל לענין הוראות פקודה זו שעליו למלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 194|סעיף 194}}.
{{ח:תת|(ג)}} פנקס מפעל המנוהל בהתאם לסעיף זה יירשמו בו פרטים ויצורפו אליו תסקירים מן האמורים {{ח:פנימי|סעיף 198|בסעיף 198}} השייכים לענין ושצויינו בהוראות שבגוף הפנקס.200שמירת פנקסים ורשומות
פנקס המפעל וכל פנקס או רשומה אחרים המנוהלים לפי פקודה זו יש לשמרם ולהחזיקם פתוחים לעיון מפקח במשך שנתיים לפחות, או תקופה אחרת שנקבעה לסוג או להגדר פלוני של פנקס או רשומה, מיום הרישום האחרון בהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פנקס המפעל וכל פנקס או רשומה אחרים המנוהלים לפי פקודה זו יש לשמרם ולהחזיקם פתוחים לעיון מפקח במשך שנתיים לפחות, או תקופה אחרת שנקבעה לסוג או להגדר פלוני של פנקס או רשומה, מיום הרישום האחרון בהם.סימן ג׳1: אישורים לעניין מיתקני גז טבעי לצריכה
200אאישורים לעניין מיתקני גז טבעי לצריכהתיקונים: תשע״ו
תופש מפעל המחזיק במיתקן גז טבעי שהוראות פרק ב׳1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989 חלות עליו, ישמור את האישורים הנדרשים כתנאי לשימוש בגז טבעי במיתקן בהתאם להוראות פרק ב׳1 האמור, ויציג אותם למפקח או לבודק מוסמך, לפי דרישתם.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ב׳1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989 → חוק הגז (בטיחות ורישוי) #פרק ב1
- פרק ב׳1 האמור → חוק הגז (בטיחות ורישוי) #פרק ב1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תופש מפעל המחזיק במיתקן גז טבעי שהוראות {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}} חלות עליו, ישמור את האישורים הנדרשים כתנאי לשימוש בגז טבעי במיתקן בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)#פרק ב1|פרק ב׳1 האמור}}, ויציג אותם למפקח או לבודק מוסמך, לפי דרישתם.סימן ד׳: חובותיהם של עובדים
201תחולה
הוראות סימן זה יחייבו כל עובד במפעל או במקום אחר שעליו חלות הוראות פקודה זו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן זה}} יחייבו כל עובד במפעל או במקום אחר שעליו חלות הוראות פקודה זו.202איסור מעשה העלול לסכן
עובד לא יעשה במזיד ובלי סיבה סבירה דבר העלול לסכן את עצמו או את זולתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובד לא יעשה במזיד ובלי סיבה סבירה דבר העלול לסכן את עצמו או את זולתו.203איסור לפגוע בהתקנים
עובד לא יפגע ולא ישתמש לרעה במזיד בכל אמצעי, התקן, נוחות או דבר אחר שסופקו או הותקנו לפי פקודה זו להבטחת בריאותם, בטיחותם או רווחתם של העובדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובד לא יפגע ולא ישתמש לרעה במזיד בכל אמצעי, התקן, נוחות או דבר אחר שסופקו או הותקנו לפי פקודה זו להבטחת בריאותם, בטיחותם או רווחתם של העובדים.204חובה להשתמש בהתקנים
סופק או הותקן לשימושו של עובד, לפי פקודה זו, אמצעי או התקן להבטחת בריאותו או בטיחותו, חובה עליו להשתמש בהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סופק או הותקן לשימושו של עובד, לפי פקודה זו, אמצעי או התקן להבטחת בריאותו או בטיחותו, חובה עליו להשתמש בהם.סימן ה׳: איסור ניכויים משכר
205איסור ניכויים משכר
דבר שתופש מפעל חייב לעשותו, לספקו או להתקינו לפי פקודה זו, לא ינכה בשל כך מתשלום שהתחייב לשלם לעובד ולא יקבל מעובד תשלום בשל כך ולא יניח לאדם העובד אצלו לקבל מעובד תשלום כאמור, אלא אם יש לפי פקודה זו הוראה מפורשת אחרת בענין זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דבר שתופש מפעל חייב לעשותו, לספקו או להתקינו לפי פקודה זו, לא ינכה בשל כך מתשלום שהתחייב לשלם לעובד ולא יקבל מעובד תשלום בשל כך ולא יניח לאדם העובד אצלו לקבל מעובד תשלום כאמור, אלא אם יש לפי פקודה זו הוראה מפורשת אחרת בענין זה.סימן ו׳: מצרכים שייבואם אסור
206גפרורים בזרחן
אסור לייבא גפרורים שנעשו בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אסור לייבא גפרורים שנעשו בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב.207מצרכים מחמרים האסורים בשימוש
נאסר בתקנות לפי פקודה זו שימוש בחומר פלוני או ביצוע תהליך פלוני, רשאי השר לאסור בתקנות את ייבואם של מצרכים שהחומר או התהליך שימש בייצורם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נאסר בתקנות לפי פקודה זו שימוש בחומר פלוני או ביצוע תהליך פלוני, רשאי השר לאסור בתקנות את ייבואם של מצרכים שהחומר או התהליך שימש בייצורם.208מסחר במצרך שייבואו אסור
לא ימכור אדם, לא יציע ולא יציג למכירה ולא יחזיק לשם מכירה מצרך שייבואו נאסר בסימן זה או לפיו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ימכור אדם, לא יציע ולא יציג למכירה ולא יחזיק לשם מכירה מצרך שייבואו נאסר {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|בסימן זה}} או לפיו.פרק ח׳: ביצוע
209סמכויות מפקח
למפקח יהיו הסמכויות המנויות להלן וכל סמכות אחרת הדרושות לביצוע פקודה זו:
(1)להיכנס ולעשות בקורת ובדיקות ביום או בלילה, במפעל או בכל חלק ממנו, אם יש לו סיבה סבירה להניח שאדם עובד בהם;
(2)להיכנס ולעשות בקורת ובדיקות ביום –
(א)בכל מקום שיש לו סיבה סבירה להניח שהוא מפעל;
(ב)בכל חלק של בנין שמפעל נמצא בו, אם יש לו סיבה סבירה להניח ששם נמצאים בשימוש או מוחסנים חמרים דליקים ביותר או נפיצים;
(3)להביא עמו שוטר, אם יש לו סיבה סבירה לחשוש להפרעה רצינית בביצוע תפקידו;
(4)לדרוש להציג לפניו פנקסים, הודעות ותעודות המנוהלים או מוחזקים לפי פקודה זו, לעיין בהם, לבדקם ולהעתיק מהם;
(5)לעשות חקירה ובדיקה ככל הדרוש כדי לוודא אם נתמלאו הוראות פקודה זו לגבי מפעל ולגבי כל העובד בו;
(6)לדרוש מכל אדם שהוא מוצא במפעל את הידיעות שיש בידו ליתן בדבר זהותו של תופש המפעל;
(7)לחקור, לענינים שלפי פקודה זו, בין לבדו ובין בפני אדם אחר, כפי שיראה לנכון, כל אדם שהוא מוצא במפעל או אדם שיש לו סיבה סבירה להניח שהוא עובד במפעל או שהיה עובד בו תוך שלושת החדשים שקדמו לחקירה, ולדרוש ממנו להיחקר כאמור ולחתום על הצהרה בדבר אמיתות הדברים שעליהם הוא נחקר; אולם לא יידרש אדם לפי הוראה זו להשיב על שאלה או לתת עדות העלולה להפלילו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} למפקח יהיו הסמכויות המנויות להלן וכל סמכות אחרת הדרושות לביצוע פקודה זו:
{{ח:תת|(1)}} להיכנס ולעשות בקורת ובדיקות ביום או בלילה, במפעל או בכל חלק ממנו, אם יש לו סיבה סבירה להניח שאדם עובד בהם;
{{ח:תת|(2)}} להיכנס ולעשות בקורת ובדיקות ביום –
{{ח:תתת|(א)}} בכל מקום שיש לו סיבה סבירה להניח שהוא מפעל;
{{ח:תתת|(ב)}} בכל חלק של בנין שמפעל נמצא בו, אם יש לו סיבה סבירה להניח ששם נמצאים בשימוש או מוחסנים חמרים דליקים ביותר או נפיצים;
{{ח:תת|(3)}} להביא עמו שוטר, אם יש לו סיבה סבירה לחשוש להפרעה רצינית בביצוע תפקידו;
{{ח:תת|(4)}} לדרוש להציג לפניו פנקסים, הודעות ותעודות המנוהלים או מוחזקים לפי פקודה זו, לעיין בהם, לבדקם ולהעתיק מהם;
{{ח:תת|(5)}} לעשות חקירה ובדיקה ככל הדרוש כדי לוודא אם נתמלאו הוראות פקודה זו לגבי מפעל ולגבי כל העובד בו;
{{ח:תת|(6)}} לדרוש מכל אדם שהוא מוצא במפעל את הידיעות שיש בידו ליתן בדבר זהותו של תופש המפעל;
{{ח:תת|(7)}} לחקור, לענינים שלפי פקודה זו, בין לבדו ובין בפני אדם אחר, כפי שיראה לנכון, כל אדם שהוא מוצא במפעל או אדם שיש לו סיבה סבירה להניח שהוא עובד במפעל או שהיה עובד בו תוך שלושת החדשים שקדמו לחקירה, ולדרוש ממנו להיחקר כאמור ולחתום על הצהרה בדבר אמיתות הדברים שעליהם הוא נחקר; אולם לא יידרש אדם לפי הוראה זו להשיב על שאלה או לתת עדות העלולה להפלילו.210סמכות לענינים רפואייםתיקונים: תשל״ד־2
(א)מפקח שהוא רופא רשאי לבצע בדיקות רפואיות הדרושות לענין תפקידיו לפי פקודה זו.
(ב)כל מפקח רשאי להביא עמו למפעל רופא לשם ייעוץ בענינים רפואיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפקח שהוא רופא רשאי לבצע בדיקות רפואיות הדרושות לענין תפקידיו לפי פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} כל מפקח רשאי להביא עמו למפעל רופא לשם ייעוץ בענינים רפואיים.211נטילת דוגמאות לאנליזהתיקונים: תשל״ד־2
(א)מפקח רשאי בכל עת ליטול לאנליזה דוגמאות מספיקות של החמרים המפורשים להלן, ובלבד שהודיע על כך תחילה לתופש המפעל או – אם אין להשיגו בנקל – למנהל עבודה או לאדם אחראי אחר במפעל (להלן בסעיף זה – התופש או שלוחו):
(1)חומר שבשימוש או המיועד לשימוש במפעל, המעלה על דעתו חשד של הפרת תקנה לפי פרק ה׳ או העלול לדעתו לגרום חבלת גוף לעובדים;
(2)חומר שבשימוש בייצור גפרורים או שעורבב לשימוש כאמור.
(ב)בשעת נטילת דוגמה רשאי התופש או שלוחו, לאחר שהמציא את ההתקנים הנחוצים, לדרוש מהמפקח שיחלק את הדוגמה לשלוש מנות, יסמן ויחתום או יקשור במהודק כל אחת מהן לפי מהותה, ויעשה בהן כך:
(1)ימסור מנה אחת לתופש או לשלוחו;
(2)ישמור מנה אחת להשוואה בעתיד;
(3)יגיש מנה אחת לעושה האנליזה.
(ג)אנליזה לפי סעיף זה תיעשה בידי מי ששר העבודה הסמיך אותו לכך, אולם לגבי מפעל שבמערכת הבטחון היא תיעשה בידי אדם שאישר לכך שר הבטחון או בידי מי שאותו אדם הסמיכו לכך.
(ד)תעודה הנחזית כתעודה שניתנה על ידי מי שהוסמך או אושר לפי סעיף קטן (ג) בדבר תוצאת אנליזה לפי סעיף זה, תהיה קבילה בכל משפט לפי פקודה זו לראיה על הדברים האמורים בה, אולם כל צד רשאי לדרוש שמי שעשה את האנליזה ייקרא להעיד.
(ה)לא יפרסם אדם את תוצאותיה של אנליזה שנעשתה לפי סעיף זה, ולא יגלה אותן לאדם שאינו מוסמך לקבלן.
(ו)מפקח רשאי ליטול דוגמה של חומר גלמי, או של חומר או חפץ מעובדים, לאחר שהודיע על כך לתופש או לשולחו, וכן רשאי הוא לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה או תהליך עבודה; אולם שר הבטחון או אדם שאישר לכך רשאי לאסור נטילת דוגמה או צילום כאמור אם ראו מניעה לכך מטעמי בטחון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי בכל עת ליטול לאנליזה דוגמאות מספיקות של החמרים המפורשים להלן, ובלבד שהודיע על כך תחילה לתופש המפעל או – אם אין להשיגו בנקל – למנהל עבודה או לאדם אחראי אחר במפעל (להלן בסעיף זה – התופש או שלוחו):
{{ח:תתת|(1)}} חומר שבשימוש או המיועד לשימוש במפעל, המעלה על דעתו חשד של הפרת תקנה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או העלול לדעתו לגרום חבלת גוף לעובדים;
{{ח:תתת|(2)}} חומר שבשימוש בייצור גפרורים או שעורבב לשימוש כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בשעת נטילת דוגמה רשאי התופש או שלוחו, לאחר שהמציא את ההתקנים הנחוצים, לדרוש מהמפקח שיחלק את הדוגמה לשלוש מנות, יסמן ויחתום או יקשור במהודק כל אחת מהן לפי מהותה, ויעשה בהן כך:
{{ח:תתת|(1)}} ימסור מנה אחת לתופש או לשלוחו;
{{ח:תתת|(2)}} ישמור מנה אחת להשוואה בעתיד;
{{ח:תתת|(3)}} יגיש מנה אחת לעושה האנליזה.
{{ח:תת|(ג)}} אנליזה לפי סעיף זה תיעשה בידי מי ששר העבודה הסמיך אותו לכך, אולם לגבי מפעל שבמערכת הבטחון היא תיעשה בידי אדם שאישר לכך שר הבטחון או בידי מי שאותו אדם הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ד)}} תעודה הנחזית כתעודה שניתנה על ידי מי שהוסמך או אושר לפי סעיף קטן (ג) בדבר תוצאת אנליזה לפי סעיף זה, תהיה קבילה בכל משפט לפי פקודה זו לראיה על הדברים האמורים בה, אולם כל צד רשאי לדרוש שמי שעשה את האנליזה ייקרא להעיד.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפרסם אדם את תוצאותיה של אנליזה שנעשתה לפי סעיף זה, ולא יגלה אותן לאדם שאינו מוסמך לקבלן.
{{ח:תת|(ו)}} מפקח רשאי ליטול דוגמה של חומר גלמי, או של חומר או חפץ מעובדים, לאחר שהודיע על כך לתופש או לשולחו, וכן רשאי הוא לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה או תהליך עבודה; אולם שר הבטחון או אדם שאישר לכך רשאי לאסור נטילת דוגמה או צילום כאמור אם ראו מניעה לכך מטעמי בטחון.212החובה להמציא אמצעים לבקורת
תופש מפעל, שלוחיו ועובדיו יספקו את האמצעים שדרש מפקח כנחוצים לאפשר כניסה, בקורת, בדיקה, חקירה, נטילת דוגמאות או פעולה אחרת לשם שימוש בסמכויותיו לפי פקודה זו לגבי אותו מפעל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תופש מפעל, שלוחיו ועובדיו יספקו את האמצעים שדרש מפקח כנחוצים לאפשר כניסה, בקורת, בדיקה, חקירה, נטילת דוגמאות או פעולה אחרת לשם שימוש בסמכויותיו לפי פקודה זו לגבי אותו מפעל.213החובה להמציא נסח מפנקס המפעל
תופשו של מפעל ישלח למפקח נסחים מפנקס המפעל כפי שדרש המפקח לביצוע תפקידיו לפי פקודה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תופשו של מפעל ישלח למפקח נסחים מפנקס המפעל כפי שדרש המפקח לביצוע תפקידיו לפי פקודה זו.214תעודת מינוי של מפקח
לכל מפקח תינתן תעודת מינוי ובשעת ביקורו במפעל או במקום שחלה עליו הוראה מהוראות פקודה זו יראה את תעודת המינוי, אם נדרש לכך, לתופש המפעל או לאדם אחר שיש לו תפקיד ניהולי אחראי במפעל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לכל מפקח תינתן תעודת מינוי ובשעת ביקורו במפעל או במקום שחלה עליו הוראה מהוראות פקודה זו יראה את תעודת המינוי, אם נדרש לכך, לתופש המפעל או לאדם אחר שיש לו תפקיד ניהולי אחראי במפעל.215מתן תעודות
תעודה לפי פקודה זו או לענינה, שניתנה מאת השר, המפקח הראשי או מפקח אזורי, יכול שתינתן לזמן מוגבל או ללא הגבלת זמן, והרשות שנתנה אותה רשאית לשנותה או לבטלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תעודה לפי פקודה זו או לענינה, שניתנה מאת השר, המפקח הראשי או מפקח אזורי, יכול שתינתן לזמן מוגבל או ללא הגבלת זמן, והרשות שנתנה אותה רשאית לשנותה או לבטלה.216התקנת תקנות
תקנה לפי פקודה זו יכול שתהיה לזמן מוגבל או ללא הגבלת זמן ויכול שתהיה בכפוף לתנאים כפי שהמתקין יראה לנכון, ויכול שתכלול הוראות משלימות והוראות גרר ככל שייראה דרוש לביצועה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנה לפי פקודה זו יכול שתהיה לזמן מוגבל או ללא הגבלת זמן ויכול שתהיה בכפוף לתנאים כפי שהמתקין יראה לנכון, ויכול שתכלול הוראות משלימות והוראות גרר ככל שייראה דרוש לביצועה.217המצאת תעודות ומשלוחן
(א)תעודה שיש חובה או רשות להמציאה לפי פקודה זו יכול שתומצא –
(1)לאדם פלוני – במסירתה לידו, או בהשארתה במקום מגוריו או בשליחתה לשם בדואר;
(2)לפירמה שעליה חלה פקודת השותפויות – במסירתה לשותף של הפירמה, או בהשארתה במשרד הפירמה או בשליחתה לשם בדואר;
(3)לבעל או לתופש של מפעל, אף אם היו חברה שחלה עליה פקודת החברות או אגודה שיתופית שחלה עליה פקודת האגודות השיתופיות – בדרך כאמור בפסקאות (1) או (2), או במסירת התעודה או העתק נכון ממנה לאדם במפעל שגילו, לפי הנראה, איננו למטה משש עשרה.
(ב)תעודה שיש להמציאה לתופש של מפעל יכול שימענו אותה אל ”תופש המפעל“, לפי המען המתאים למסירה למפעל בדואר, בלי שם או תיאור נוספים.
(ג)הוראות סעיף זה יחולו, בתיאומים המחוייבים, על תעודה שלפי פקודה זו יש חובה או רשות לשלחה לאדם, לפירמה, לבעל או לתופש.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת השותפויות → פקודת השותפויות
- פקודת החברות → חוק החברות
- פקודת האגודות השיתופיות → פקודת האגודות השיתופיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תעודה שיש חובה או רשות להמציאה לפי פקודה זו יכול שתומצא –
{{ח:תתת|(1)}} לאדם פלוני – במסירתה לידו, או בהשארתה במקום מגוריו או בשליחתה לשם בדואר;
{{ח:תתת|(2)}} לפירמה שעליה חלה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות}} – במסירתה לשותף של הפירמה, או בהשארתה במשרד הפירמה או בשליחתה לשם בדואר;
{{ח:תתת|(3)}} לבעל או לתופש של מפעל, אף אם היו חברה שחלה עליה {{ח:חיצוני|חוק החברות|פקודת החברות}} או אגודה שיתופית שחלה עליה {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}} – בדרך כאמור בפסקאות (1) או (2), או במסירת התעודה או העתק נכון ממנה לאדם במפעל שגילו, לפי הנראה, איננו למטה משש עשרה.
{{ח:תת|(ב)}} תעודה שיש להמציאה לתופש של מפעל יכול שימענו אותה אל ”תופש המפעל“, לפי המען המתאים למסירה למפעל בדואר, בלי שם או תיאור נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו, בתיאומים המחוייבים, על תעודה שלפי פקודה זו יש חובה או רשות לשלחה לאדם, לפירמה, לבעל או לתופש.218המצאת הודעות לאדם שבמקום התופש
אם לפי פקודה זו נקבע אדם כאחראי במקום התופש או הבעל של מפעל, תהא החובה או הרשות, לפי הענין, להמציא לו כל הודעה שיש חובה או רשות בפקודה זו או לפיה להמציא אותה לתופש או לבעל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם לפי פקודה זו נקבע אדם כאחראי במקום התופש או הבעל של מפעל, תהא החובה או הרשות, לפי הענין, להמציא לו כל הודעה שיש חובה או רשות בפקודה זו או לפיה להמציא אותה לתופש או לבעל.פרק ט׳: עבירות, עונשין והליכים משפטיים
סימן א׳: האחראים
219עבירות התופש או הבעל
(א)על כל הפרה, במפעל או בקשר למפעל, של הוראות פקודה זו או תקנה לפיה, יהיה תופש המפעל – או בעל המפעל, אם האחריות להפרה מוטלת עליו בפקודה זו או לפיה – אשם בעבירה, בכפוף לנאמר להלן.
(ב)תופש מפעל הפועל בהסתמך על פטור מיוחד שניתן בפקודה זו או לפיה ואינו מקיים את התנאים המצורפים לפטור, יראו אותו כמפר הוראות פקודה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על כל הפרה, במפעל או בקשר למפעל, של הוראות פקודה זו או תקנה לפיה, יהיה תופש המפעל – או בעל המפעל, אם האחריות להפרה מוטלת עליו בפקודה זו או לפיה – אשם בעבירה, בכפוף לנאמר להלן.
{{ח:תת|(ב)}} תופש מפעל הפועל בהסתמך על פטור מיוחד שניתן בפקודה זו או לפיה ואינו מקיים את התנאים המצורפים לפטור, יראו אותו כמפר הוראות פקודה זו.220בעל מכונה במקום התופש
היתה במפעל מכונה המונעת בכוח מיכאני שבעלה או שוכרה איננו תופש המפעל, יראו את הבעל או השוכר כאילו היה תופש המפעל לענין עבירה לפי פקודה זו שנעברה לגבי אדם שהוא עובד של הבעל או של השוכר או מקבל מהם גמול והוא עסוק ליד מכונה כאמור או בקרבתה או בקשר אליה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתה במפעל מכונה המונעת בכוח מיכאני שבעלה או שוכרה איננו תופש המפעל, יראו את הבעל או השוכר כאילו היה תופש המפעל לענין עבירה לפי פקודה זו שנעברה לגבי אדם שהוא עובד של הבעל או של השוכר או מקבל מהם גמול והוא עסוק ליד מכונה כאמור או בקרבתה או בקשר אליה.221העבריין למעשה
אם מעשה או מחדל שתופש מפעל או בעלו אחראי להם לפי פקודה זו הם לאמיתו של דבר מעשה או מחדל של שלוח, עובד, פועל או אדם אחר, יהיה דינו כדין התופש או הבעל, הכל לפי הענין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם מעשה או מחדל שתופש מפעל או בעלו אחראי להם לפי פקודה זו הם לאמיתו של דבר מעשה או מחדל של שלוח, עובד, פועל או אדם אחר, יהיה דינו כדין התופש או הבעל, הכל לפי הענין.222אחריות מנהל תאגיד או שותףתיקונים: תשמ״ב
חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם אחר שעברו אחת העבירות לפי פקודה זו, רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר בני אדם, ואפשר להביאו לדין כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ונקט אמצעים סבירים למניעת העבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חברה, אגודה שיתופית או כל חבר בני אדם אחר שעברו אחת העבירות לפי פקודה זו, רואים כאחראי לעבירה גם כל מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר בני אדם, ואפשר להביאו לדין כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ונקט אמצעים סבירים למניעת העבירה.223עבירות עובדים ואחרים
עובד שהפר את הוראות פרק ז׳, סימן ד׳, או כל אדם שהפר תקנה לפי פקודה זו המטילה עליו במפורש חובה פלונית – הוא יהיה אשם בעבירה, ותופש המפעל או בעל המפעל לא יהיו אשמים בה אלא אם הוכח שלא נקטו אמצעים סבירים למניעת ההפרה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובד שהפר את הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|פרק ז׳, סימן ד׳}}, או כל אדם שהפר תקנה לפי פקודה זו המטילה עליו במפורש חובה פלונית – הוא יהיה אשם בעבירה, ותופש המפעל או בעל המפעל לא יהיו אשמים בה אלא אם הוכח שלא נקטו אמצעים סבירים למניעת ההפרה.224הפרה נפרדת לגבי כל עובדתיקונים: תשל״ד־2
עבדו בני אדם במפעל שלא בהתאם להוראות פקודה זו או תקנה לפיה, יראו את הדבר כאילו היתה הפרת הוראה לגבי כל עובד לחוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבדו בני אדם במפעל שלא בהתאם להוראות פקודה זו או תקנה לפיה, יראו את הדבר כאילו היתה הפרת הוראה לגבי כל עובד לחוד.סימן ב׳: עבירות ועונשין
225עונש כשלא נקבע במפורשתיקונים: תשל״ד־2, תשמ״א
בכפוף לנאמר להלן בפקודה זו, העובר עבירה לפי פקודה זו שלא נקבע לה עונש במפורש, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 10,000 שקלים, ומאסר נוסף ארבעה עשר ימים או קנס נוסף 600 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה, ובעבירה שהיתה עשויה לגרום מוות או חבלת גוף, דינו – מאסר שנה או קנס 20,000 שקלים, ומאסר נוסף ארבעה עשר ימים או קנס נוסף 600 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי דין אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכפוף לנאמר להלן בפקודה זו, העובר עבירה לפי פקודה זו שלא נקבע לה עונש במפורש, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 10,000 שקלים, ומאסר נוסף ארבעה עשר ימים או קנס נוסף 600 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה, ובעבירה שהיתה עשויה לגרום מוות או חבלת גוף, דינו – מאסר שנה או קנס 20,000 שקלים, ומאסר נוסף ארבעה עשר ימים או קנס נוסף 600 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות לפי דין אחר.226צו לתיקוניםתיקונים: תשל״ד־2
(א)הורשע תופש מפעל או בעל מפעל בשל עבירה לפי פקודה זו שאינה עבירה לפי סעיפים 235 או 236, רשאי בית המשפט, בנוסף להטלת העונש או במקומה, לצוות עליו לנקוט אמצעים שיפורטו בצו, תוך הזמן שפורש בו, לתיקון הענינים אשר לגביהם אירעה ההפרה, ורשאי הוא, לפי בקשה, להאריך את הזמן.
(ב)ניתן הצו, לא יהיה התופש או הבעל אחראי לפי פקודה זו להמשכת ההפרה בתוך הזמן שפירש בית המשפט.
(ג)תופש או בעל שלא ביצע צו לתיקונים תוך הזמן שפורש או הוארך כאמור, דינו – קנס 500 לירות או מאסר שבעה ימים בעד כל יום שבו נמשכת הפרת הצו אחרי הזמן שפורש או הוארך כאמור.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורשע תופש מפעל או בעל מפעל בשל עבירה לפי פקודה זו שאינה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 235|סעיפים 235}} {{ח:פנימי|סעיף 236|או 236}}, רשאי בית המשפט, בנוסף להטלת העונש או במקומה, לצוות עליו לנקוט אמצעים שיפורטו בצו, תוך הזמן שפורש בו, לתיקון הענינים אשר לגביהם אירעה ההפרה, ורשאי הוא, לפי בקשה, להאריך את הזמן.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן הצו, לא יהיה התופש או הבעל אחראי לפי פקודה זו להמשכת ההפרה בתוך הזמן שפירש בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} תופש או בעל שלא ביצע צו לתיקונים תוך הזמן שפורש או הוארך כאמור, דינו – קנס 500 לירות או מאסר שבעה ימים בעד כל יום שבו נמשכת הפרת הצו אחרי הזמן שפורש או הוארך כאמור.227מסחר אסורתיקונים: תשל״ד־2
המפר את הוראות סעיף 46 או הוראות תקנות לפי סעיף 47, דינו – קנס 10,000 לירות או מאסר ששה חדשים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} או הוראות תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}}, דינו – קנס 10,000 לירות או מאסר ששה חדשים.228אי־משלוח תסקיר למפקח אזוריתיקונים: תשל״ד־2
בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שלא שלח עותק של תסקיר למפקח האזורי בנסיבות שבהן נדרש לעשות כן לפי סעיף 119א יאשם בעבירה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שלא שלח עותק של תסקיר למפקח האזורי בנסיבות שבהן נדרש לעשות כן לפי {{ח:פנימי|סעיף 119א|סעיף 119א}} יאשם בעבירה.229עריכת בדיקה או תסקיר שלא כראויתיקונים: תשל״ד־2
בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שעשה בדיקה שלא ביסודיות הנדרשת לפי הוראות פרק ג׳ או שערך תסקיר לקוי בפרט חיוני, דינו – קנס 2,000 לירות או מאסר שלושה חדשים, ואם ערך תסקיר כוזב ביודעין, דינו – קנס 10,000 לירות או מאסר שנה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שעשה בדיקה שלא ביסודיות הנדרשת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או שערך תסקיר לקוי בפרט חיוני, דינו – קנס 2,000 לירות או מאסר שלושה חדשים, ואם ערך תסקיר כוזב ביודעין, דינו – קנס 10,000 לירות או מאסר שנה.230שימוש במפעל ללא מימלטים מדליקה או בניגוד לצו מימלטיםתיקונים: תשל״ד־2
השתמשו במפעל שאין לו מימלטים נאותים ומספיקים מדליקה, או השתמשו במפעל או בחלק ממפעל בניגוד לצו מימלטים, דין התופש – קנס 5,000 לירות או מאסר שלושה חדשים, וקנס נוסף 300 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השתמשו במפעל שאין לו מימלטים נאותים ומספיקים מדליקה, או השתמשו במפעל או בחלק ממפעל בניגוד לצו מימלטים, דין התופש – קנס 5,000 לירות או מאסר שלושה חדשים, וקנס נוסף 300 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה.231תפישת מפעל בלא הודעהתיקונים: תשל״ד־2
המפר את הוראות סעיף 195, דינו – קנס 1,500 לירות וקנס נוסף 150 לירות בעד כל יום שבו נמשכת העבירה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 195|סעיף 195}}, דינו – קנס 1,500 לירות וקנס נוסף 150 לירות בעד כל יום שבו נמשכת העבירה.232פגיעה בתעודה מוצגתתיקונים: תשל״ד־2
המוריד או המקלקל תקציר, הודעה, טופס תקנות או כל תעודה אחרת שהוצגה לפי פקודה זו או הפוגע בהם, דינו – קנס 500 לירות או חודש מאסר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוריד או המקלקל תקציר, הודעה, טופס תקנות או כל תעודה אחרת שהוצגה לפי פקודה זו או הפוגע בהם, דינו – קנס 500 לירות או חודש מאסר.233מסחר במצרך שייבואו אסור
המפר את הוראות סעיף 208 יאשם בעבירה וכל מצרך שנעברה בו העבירה והוא ברשותו יחולט; מצרך שחולט כאמור יושמד או יטופל בו בדרך אחרת כפי שבית המשפט יראה לנכון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} יאשם בעבירה וכל מצרך שנעברה בו העבירה והוא ברשותו יחולט; מצרך שחולט כאמור יושמד או יטופל בו בדרך אחרת כפי שבית המשפט יראה לנכון.234גילוי תוצאות אנליזהתיקונים: תשל״ד־2
המפר את הוראות סעיף 211(ה), דינו – קנס 5,000 לירות או מאסר שלושה חדשים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211(ה)}}, דינו – קנס 5,000 לירות או מאסר שלושה חדשים.235הפרעה למפקחתיקונים: תשל״ד־2, תשמ״א
(א)העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים, ובכל הרשעה נוספת לפי סעיף זה תוך שנתיים מן ההרשעה האחרונה בשל אותה עבירה, דינו – מאסר ששה חדשים:
(1)מפריע למפקח או מעכב אותו מהשתמש כראוי בסמכות שהוענקה לו בפקודה זו או לפיה;
(2)מסרב להשיב או משיב תשובה כוזבת, בחקירה שהותרה בפקודה זו או לפיה;
(3)אינו מציג פנקס או תעודה שנדרש להציגם בפקודה זו או לפיה;
(4)מסתיר או מונע, או מנסה להסתיר או למנוע, אדם מהתייצב לפני מפקח או מהיחקר על ידיו.
(ב)נעברה במפעל עבירה לפי סעיף קטן (א) על ידי אדם שאיננו תופש המפעל, גם התופש יהיה אשם בה, אלא אם הוכיח שלא ידע על העבירה או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים, ובכל הרשעה נוספת לפי סעיף זה תוך שנתיים מן ההרשעה האחרונה בשל אותה עבירה, דינו – מאסר ששה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מפריע למפקח או מעכב אותו מהשתמש כראוי בסמכות שהוענקה לו בפקודה זו או לפיה;
{{ח:תתת|(2)}} מסרב להשיב או משיב תשובה כוזבת, בחקירה שהותרה בפקודה זו או לפיה;
{{ח:תתת|(3)}} אינו מציג פנקס או תעודה שנדרש להציגם בפקודה זו או לפיה;
{{ח:תתת|(4)}} מסתיר או מונע, או מנסה להסתיר או למנוע, אדם מהתייצב לפני מפקח או מהיחקר על ידיו.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה במפעל עבירה לפי סעיף קטן (א) על ידי אדם שאיננו תופש המפעל, גם התופש יהיה אשם בה, אלא אם הוכיח שלא ידע על העבירה או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנעה.236זיוף ומרמהתיקונים: תשל״ד־2
(א)העושה אחת מאלה, דינו, בלי לפגוע בכל הוראה ענשית אחרת – קנס 10,000 לירות או מאסר שישה חדשים:
(1)מזייף תעודה הדרושה בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענינן;
(2)נותן תעודה כאמור או חותם עליה בידעו שהיא כוזבת בפרט חשוב;
(3)מפיץ ביודעין תעודה כאמור כשהיא מזוייפת או כוזבת כאמור, או משתמש בה;
(4)מפיץ ביודעין תעודה כאמור כאילו היא חלה על אדם פלוני כשאינה חלה כן, או משתמש בה כאמור;
(5)מתחזה כאדם הנזכר בתעודה כאמור;
(6)מתיימר בכוזב להיות מפקח;
(7)מעלים עין במזיד מאחת העבירות המנויות בפסקאות (1) עד (6);
(8)רושם במזיד רישום כוזב בפנקס, בהודעה או בתעודה שניהולם, הצגתם, המצאתם או שליחתם דרושים בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענינן;
(9)מצהיר או חותם במזיד הצהרה כוזבת שנדרש ליתן בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענין;
(10)משתמש ביודעין ברישום כוזב או בהצהרה כוזבת כאמור.
(ב)בסעיף זה, ”תעודה“ – לרבות תסקיר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו, בלי לפגוע בכל הוראה ענשית אחרת – קנס 10,000 לירות או מאסר שישה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מזייף תעודה הדרושה בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענינן;
{{ח:תתת|(2)}} נותן תעודה כאמור או חותם עליה בידעו שהיא כוזבת בפרט חשוב;
{{ח:תתת|(3)}} מפיץ ביודעין תעודה כאמור כשהיא מזוייפת או כוזבת כאמור, או משתמש בה;
{{ח:תתת|(4)}} מפיץ ביודעין תעודה כאמור כאילו היא חלה על אדם פלוני כשאינה חלה כן, או משתמש בה כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} מתחזה כאדם הנזכר בתעודה כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} מתיימר בכוזב להיות מפקח;
{{ח:תתת|(7)}} מעלים עין במזיד מאחת העבירות המנויות בפסקאות (1) עד (6);
{{ח:תתת|(8)}} רושם במזיד רישום כוזב בפנקס, בהודעה או בתעודה שניהולם, הצגתם, המצאתם או שליחתם דרושים בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענינן;
{{ח:תתת|(9)}} מצהיר או חותם במזיד הצהרה כוזבת שנדרש ליתן בפקודה זו או בתקנה לפיה או לענין;
{{ח:תתת|(10)}} משתמש ביודעין ברישום כוזב או בהצהרה כוזבת כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”תעודה“ – לרבות תסקיר.237הוראות בדבר עבירות נמשכות
(א)נעברה עבירה לפי פקודה זו על ידי שלא נעשתה בדיקה, לא נרשם או צורף תסקיר או לא נעשתה פעולה אחרת, בשעה או תוך הזמן שפורשו בפקודה זו או בתקנה לפיה, יראו את העבירה כנמשכת כל עוד לא נעשתה הפעולה כאמור.
(ב)כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי לענין עבירה נמשכת על הוראה מהוראות פקודה זו –
(1)התחלה חדשה של העבירה כאמור, לאחר הפסקתה, היא עבירה חדשה;
(2)מותר להגיש תביעה ולהרשיע ולהעניש את הנאשם מזמן לזמן על כל חלק של התקופה שבה נמשכת העבירה, ובלבד שלא הורשע ולא נענש על חלק זה של התקופה קודם לכן בשל אותה עבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נעברה עבירה לפי פקודה זו על ידי שלא נעשתה בדיקה, לא נרשם או צורף תסקיר או לא נעשתה פעולה אחרת, בשעה או תוך הזמן שפורשו בפקודה זו או בתקנה לפיה, יראו את העבירה כנמשכת כל עוד לא נעשתה הפעולה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי לענין עבירה נמשכת על הוראה מהוראות פקודה זו –
{{ח:תתת|(1)}} התחלה חדשה של העבירה כאמור, לאחר הפסקתה, היא עבירה חדשה;
{{ח:תתת|(2)}} מותר להגיש תביעה ולהרשיע ולהעניש את הנאשם מזמן לזמן על כל חלק של התקופה שבה נמשכת העבירה, ובלבד שלא הורשע ולא נענש על חלק זה של התקופה קודם לכן בשל אותה עבירה.סימן ג׳: הליכים משפטיים
238צורת האישום
באישום לפי פקודה זו די לטעון שהמפעל הוא מפעל כמשמעותו בפקודה זו ולציין את שמו של הנחזה כתופש המפעל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באישום לפי פקודה זו די לטעון שהמפעל הוא מפעל כמשמעותו בפקודה זו ולציין את שמו של הנחזה כתופש המפעל.239המצאה ומשלוח של הזמנה לדין וצו בית המשפט
הוראות סעיף 217 יחולו על ההמצאה והמשלוח של הזמנה לדין ושל צו בית המשפט שיש חובה או רשות להמציאם או לשלחם לפי פקודה זו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 217|סעיף 217}} יחולו על ההמצאה והמשלוח של הזמנה לדין ושל צו בית המשפט שיש חובה או רשות להמציאם או לשלחם לפי פקודה זו.240הליכים כלפי אדם שבמקום התופש
אם לפי פקודה זו נקבע אדם כאחראי במקום התופש או הבעל של מפעל, יחולו הוראות סעיף 218 על ההמצאה של הזמנה לדין או צו בית המשפט אליו ועל נקיטת הליך כלפיו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם לפי פקודה זו נקבע אדם כאחראי במקום התופש או הבעל של מפעל, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 218|סעיף 218}} על ההמצאה של הזמנה לדין או צו בית המשפט אליו ועל נקיטת הליך כלפיו.241רישום בפנקס כראיה
אם בפקודה זו או לפיה נדרש רישום בפנקס המפעל או בפנקס אחר או ברשומה אחרת – יהא הרישום שנעשה על ידי תופשו של מפעל או מטעמו קביל כראיה נגדו על העובדות שצויינו בו; והעובדה שלא נעשה רישום שנדרש כאמור, בדבר קיום הוראה מהוראות פקודה זו או תקנה לפיה, תשמש ראיה שאותה הוראה לא קויימה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם בפקודה זו או לפיה נדרש רישום בפנקס המפעל או בפנקס אחר או ברשומה אחרת – יהא הרישום שנעשה על ידי תופשו של מפעל או מטעמו קביל כראיה נגדו על העובדות שצויינו בו; והעובדה שלא נעשה רישום שנדרש כאמור, בדבר קיום הוראה מהוראות פקודה זו או תקנה לפיה, תשמש ראיה שאותה הוראה לא קויימה.242אדם במפעל ייראה כעובד בו
(א)אדם הנמצא במפעל שעה שנעשית עבודה או כשהמכונות בתנועה – למעט זמן הפסקות לארוחות או למנוחה – יראו אותו לענין פקודה זו כמי שעובד אותה שעה במפעל כל עוד לא הוכח היפוכו.
(ב)סעיף זה לא יחול על מפעל אשר בו העובדים היחידים הם בני משפחה אחת הגרים שם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם הנמצא במפעל שעה שנעשית עבודה או כשהמכונות בתנועה – למעט זמן הפסקות לארוחות או למנוחה – יראו אותו לענין פקודה זו כמי שעובד אותה שעה במפעל כל עוד לא הוכח היפוכו.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול על מפעל אשר בו העובדים היחידים הם בני משפחה אחת הגרים שם.243אישום העבריין למעשה ודינו
(א)תופש מפעל או בעל מפעל שהואשם בעבירה לפי פקודה זו זכאי לדרוש שאדם אחר, שאותו הוא מאשים כעבריין למעשה, יובא לפני בית המשפט בזמן שנקבע לשמיעת אישומו, ובלבד שיעשה שתי אלה:
(1)יגיש אישום כדין נגד האדם האחר;
(2)יתן לתובע הודעה מוקדמת לא פחות משלושה ימים על כוונתו לעשות כן.
(ב)התובע יהיה זכאי לחקור חקירה שכנגד את התופש או הבעל אם הוא מוסר עדות, או כל עד שהזמין לתמיכת האישום שהגיש, ולהביא ראיות מפריכות.
(ג)אם לאחר שהוכח ביצוע העבירה הוכיח התופש או הבעל להנחת דעתו של בית המשפט שתי אלה:
(1)הוא שקד כראוי על הפעלת ההוראות של פקודה זו ושל כל תקנה לפיה השייכת לענין;
(2)אדם אחר כאמור בסעיף קטן (א) ביצע את העבירה הנדונה בלי הסכמה, העלמת עין או מחדל זדוני מצד התופש או הבעל, –
התופש והבעל לא יהיו אשמים בעבירה, אלא אותו אדם יורשע בה, ובית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לחייבו בתשלום ההוצאות הכרוכות במשפט.
(ד)אם בשעת גילוי עבירה הובררו להנחת דעתו של מפקח ארבע אלה:
(1)התופש או הבעל של המפעל שקד כראוי על הפעלת ההוראות של פקודה זו ושל כל תקנה לפיה השייכת לענין;
(2)מי הוא האדם שעבר את העבירה;
(3)העבירה נעברה בלי הסכמה, העלמת עין או מחדל זדוני של התופש או הבעל;
(4)העבירה נעברה תוך הפרת הוראותיו של התופש או הבעל, –
ייתבע לדין האדם שלפי דעת המפקח הוא העבריין למעשה, בלי שייתבע התופש או הבעל תחילה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תופש מפעל או בעל מפעל שהואשם בעבירה לפי פקודה זו זכאי לדרוש שאדם אחר, שאותו הוא מאשים כעבריין למעשה, יובא לפני בית המשפט בזמן שנקבע לשמיעת אישומו, ובלבד שיעשה שתי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יגיש אישום כדין נגד האדם האחר;
{{ח:תתת|(2)}} יתן לתובע הודעה מוקדמת לא פחות משלושה ימים על כוונתו לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} התובע יהיה זכאי לחקור חקירה שכנגד את התופש או הבעל אם הוא מוסר עדות, או כל עד שהזמין לתמיכת האישום שהגיש, ולהביא ראיות מפריכות.
{{ח:תת|(ג)}} אם לאחר שהוכח ביצוע העבירה הוכיח התופש או הבעל להנחת דעתו של בית המשפט שתי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא שקד כראוי על הפעלת ההוראות של פקודה זו ושל כל תקנה לפיה השייכת לענין;
{{ח:תתת|(2)}} אדם אחר כאמור בסעיף קטן (א) ביצע את העבירה הנדונה בלי הסכמה, העלמת עין או מחדל זדוני מצד התופש או הבעל, –
{{ח:תת}} התופש והבעל לא יהיו אשמים בעבירה, אלא אותו אדם יורשע בה, ובית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לחייבו בתשלום ההוצאות הכרוכות במשפט.
{{ח:תת|(ד)}} אם בשעת גילוי עבירה הובררו להנחת דעתו של מפקח ארבע אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התופש או הבעל של המפעל שקד כראוי על הפעלת ההוראות של פקודה זו ושל כל תקנה לפיה השייכת לענין;
{{ח:תתת|(2)}} מי הוא האדם שעבר את העבירה;
{{ח:תתת|(3)}} העבירה נעברה בלי הסכמה, העלמת עין או מחדל זדוני של התופש או הבעל;
{{ח:תתת|(4)}} העבירה נעברה תוך הפרת הוראותיו של התופש או הבעל, –
{{ח:תת}} ייתבע לדין האדם שלפי דעת המפקח הוא העבריין למעשה, בלי שייתבע התופש או הבעל תחילה.244תיקונים: תשל״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}245תביעה לשינוי הסכם או לחלוקת הוצאות בין בעל לתופש
(א)חצרים שהושכרו כולם או מקצתם כמפעל, ושינויי מבנה או שינויים אחרים דרושים בהם למילוי הוראה של פקודה זו או של תקנה או דרישה לפיה, רשאי הבעל או התופש לפנות לבית המשפט המחוזי ולטעון, לפי הענין, טענה מטענות אלה:
(1)כי לרגל הסכם שביניהם נמנע ממנו לבצע את השינויים;
(2)כי יש לחייב את שכנגדו בהוצאות הכרוכות בשינויים, כולן או מקצתן.
(ב)בית המשפט, לאחר ששמע את בעלי הדין ואת העדים שירצו להזמין, רשאי ליתן, כפי שיראה צודק וישר בנסיבות המקרה –
(1)לענין טענה לפי סעיף קטן (א)(1) – צו המבטל או המשנה את תנאי ההסכם;
(2)לענין טענה לפי סעיף קטן (א)(2) – צו בדבר ההוצאות או חלוקתן, בהתחשב עם תנאי הסכם שביניהם, ולחלופין, לפי בקשת אחד מהם, לשים קץ לשכירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חצרים שהושכרו כולם או מקצתם כמפעל, ושינויי מבנה או שינויים אחרים דרושים בהם למילוי הוראה של פקודה זו או של תקנה או דרישה לפיה, רשאי הבעל או התופש לפנות לבית המשפט המחוזי ולטעון, לפי הענין, טענה מטענות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי לרגל הסכם שביניהם נמנע ממנו לבצע את השינויים;
{{ח:תתת|(2)}} כי יש לחייב את שכנגדו בהוצאות הכרוכות בשינויים, כולן או מקצתן.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט, לאחר ששמע את בעלי הדין ואת העדים שירצו להזמין, רשאי ליתן, כפי שיראה צודק וישר בנסיבות המקרה –
{{ח:תתת|(1)}} לענין טענה לפי סעיף קטן (א)(1) – צו המבטל או המשנה את תנאי ההסכם;
{{ח:תתת|(2)}} לענין טענה לפי סעיף קטן (א)(2) – צו בדבר ההוצאות או חלוקתן, בהתחשב עם תנאי הסכם שביניהם, ולחלופין, לפי בקשת אחד מהם, לשים קץ לשכירות.פרק י׳: כללי
246שמירת דינים
הוראות פקודה זו באות להוסיף על הוראותיו של כל חוק אחר ולא להחליפן או לגרוע מהן, זולת אם יש הוראה אחרת מפורשת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות פקודה זו באות להוסיף על הוראותיו של כל חוק אחר ולא להחליפן או לגרוע מהן, זולת אם יש הוראה אחרת מפורשת.247ביצוע
השר ממונה על ביצוע פקודה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע פקודה זו.247אאגרותתיקונים: תשע״ו־2
השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע –
(1)אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה כהגדרתה בסעיף 172א ולחידושה;
(2)אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;
(3)אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי שירות הפיקוח על העבודה כהגדרתו בסעיף 172א.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 172א|בסעיף 172א}} ולחידושה;
{{ח:תת|(2)}} אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;
{{ח:תת|(3)}} אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי שירות הפיקוח על העבודה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 172א|בסעיף 172א}}.248תחילה
תחילתו של נוסח חדש זה ביום א׳ בניסן תשל״א (27 במרס 1971).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח חדש זה ביום א׳ בניסן תשל״א (27 במרס 1971).התוספת
הוראות בדבר לחות בתהליכי טכסטיל
סימן א׳: ציוד
1שני מדי־לחות
בחדר שבו מעלים לחות מלאכותית יותקנו ויקויימו שני מדי־לחות הממלאים את הדרישות שקבע השר בצו בדבר מבנם וקיומם: אחד ייקבע במרכזו של החדר ואחד בצדו או במקום ובמצב שמפקח הורה עליו או אישר אותו, ובלבד שיהיו נראים ברורות לעובדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחדר שבו מעלים לחות מלאכותית יותקנו ויקויימו שני מדי־לחות הממלאים את הדרישות שקבע השר בצו בדבר מבנם וקיומם: אחד ייקבע במרכזו של החדר ואחד בצדו או במקום ובמצב שמפקח הורה עליו או אישר אותו, ובלבד שיהיו נראים ברורות לעובדים.2פטור
המפקח הראשי רשאי בתעודה להורות לגבי מפעל או חדר שבו, כי די בהתקנתו וקיומו של מד־לחות אחד במקום שנים והוא ייקבע במקום ובמצב שיורה עליו מפקח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הראשי רשאי בתעודה להורות לגבי מפעל או חדר שבו, כי די בהתקנתו וקיומו של מד־לחות אחד במקום שנים והוא ייקבע במקום ובמצב שיורה עליו מפקח.3לוח לחות וטופס לרישום
סמוך לכל מד־לחות יהיו תלויים טופס שנקבע לרישום המקראים ולוח לחות כזה: >
| '''לוח לחות''' |
| (1) מקראי המדחום בעל הגולה היבשה, מעלות צלסיוס | (2) מקראי המדחום בעל הגולה המורטבת, מעלות צלסיוס | (1) מקראי המדחום בעל הגולה היבשה, מעלות צלסיוס | (2) מקראי המדחום בעל הגולה המורטבת, מעלות צלסיוס |
| 10 | 8.9 | 20.5 | 19.4 |
| 10.5 | 9.4 | 21 | 19.9 |
| 11 | 9.9 | 21.5 | 20.3 |
| 11.5 | 10.4 | 22 | 20.7 |
| 12 | 10.9 | 22.5 | 21 |
| 12.5 | 11.4 | 23 | 21.4 |
| 13 | 11.9 | 23.5 | 21.7 |
| 13.5 | 12.4 | 24 | 22.1 |
| 14 | 12.9 | 24.5 | 22.4 |
| 14.5 | 13.4 | 25 | 22.8 |
| 15 | 13.9 | 25.5 | 23.1 |
| 15.5 | 14.4 | 26 | 23.5 |
| 16 | 14.9 | 26.5 | 23.8 |
| 16.5 | 15.4 | 27 | 24.2 |
| 17 | 15.9 | 27.5 | 24.6 |
| 17.5 | 16.4 | 28 | 24.9 |
| 18 | 16.9 | 28.5 | 25.3 |
| 18.5 | 17.4 | 29 | 25.6 |
| 19 | 17.9 | 29.5 | 26 |
| 19.5 | 18.4 | 30 | 26.3 |
| 20 | 18.9 | | |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סמוך לכל מד־לחות יהיו תלויים טופס שנקבע לרישום המקראים ולוח לחות כזה:
<table>
<tr><th colspan="4">'''לוח לחות'''</th></tr>
<tr><th width=100px>(1) {{ש}} מקראי המדחום בעל הגולה היבשה, מעלות צלסיוס</th><th width=100px>(2) {{ש}} מקראי המדחום בעל הגולה המורטבת, מעלות צלסיוס</th><th width=100px>(1) {{ש}} מקראי המדחום בעל הגולה היבשה, מעלות צלסיוס</th><th width=100px>(2) {{ש}} מקראי המדחום בעל הגולה המורטבת, מעלות צלסיוס</th></tr>
<tr><td>10</td><td>8.9</td><td>20.5</td><td>19.4</td></tr>
<tr><td>10.5</td><td>9.4</td><td>21</td><td>19.9</td></tr>
<tr><td>11</td><td>9.9</td><td>21.5</td><td>20.3</td></tr>
<tr><td>11.5</td><td>10.4</td><td>22</td><td>20.7</td></tr>
<tr><td>12</td><td>10.9</td><td>22.5</td><td>21</td></tr>
<tr><td>12.5</td><td>11.4</td><td>23</td><td>21.4</td></tr>
<tr><td>13</td><td>11.9</td><td>23.5</td><td>21.7</td></tr>
<tr><td>13.5</td><td>12.4</td><td>24</td><td>22.1</td></tr>
<tr><td>14</td><td>12.9</td><td>24.5</td><td>22.4</td></tr>
<tr><td>14.5</td><td>13.4</td><td>25</td><td>22.8</td></tr>
<tr><td>15</td><td>13.9</td><td>25.5</td><td>23.1</td></tr>
<tr><td>15.5</td><td>14.4</td><td>26</td><td>23.5</td></tr>
<tr><td>16</td><td>14.9</td><td>26.5</td><td>23.8</td></tr>
<tr><td>16.5</td><td>15.4</td><td>27</td><td>24.2</td></tr>
<tr><td>17</td><td>15.9</td><td>27.5</td><td>24.6</td></tr>
<tr><td>17.5</td><td>16.4</td><td>28</td><td>24.9</td></tr>
<tr><td>18</td><td>16.9</td><td>28.5</td><td>25.3</td></tr>
<tr><td>18.5</td><td>17.4</td><td>29</td><td>25.6</td></tr>
<tr><td>19</td><td>17.9</td><td>29.5</td><td>26</td></tr>
<tr><td>19.5</td><td>18.4</td><td>30</td><td>26.3</td></tr>
<tr><td>20</td><td>18.9</td><td> </td><td> </td></tr>
</table>4קריאת מדי־לחות
(א)מד־לחות ייקרא בכל אחד מזמנים אלה בכל יום שבו בני אדם עובדים בחדר:
(1)אם עובדים בבוקר – בין השעות 10.00–11.00;
(2)אם עובדים אחרי הצהריים – בין השעות 15.00–16.00;
(3)אם עובדים לפני 06.00 או אחרי 20.00 – בזמנים אחרים שיורה עליהם המפקח האזורי.
(ב)קריאת מדי הלחות ורישום המקראים בטופס לרישום ייעשו על ידי אדם שמינה לכך תופש המפעל.
(ג)טפסים לרישום, לאחר הרישום האחרון בהם, יישמרו במפעל לעיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מד־לחות ייקרא בכל אחד מזמנים אלה בכל יום שבו בני אדם עובדים בחדר:
{{ח:תתת|(1)}} אם עובדים בבוקר – בין השעות 10.00–11.00;
{{ח:תתת|(2)}} אם עובדים אחרי הצהריים – בין השעות 15.00–16.00;
{{ח:תתת|(3)}} אם עובדים לפני 06.00 או אחרי 20.00 – בזמנים אחרים שיורה עליהם המפקח האזורי.
{{ח:תת|(ב)}} קריאת מדי הלחות ורישום המקראים בטופס לרישום ייעשו על ידי אדם שמינה לכך תופש המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} טפסים לרישום, לאחר הרישום האחרון בהם, יישמרו במפעל לעיון.5הרישומים ראיה
הרישומים שבטופס לרישום יהיו ראיה לכאורה ללחות האטמוספירה ולמידת החום בחדר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרישומים שבטופס לרישום יהיו ראיה לכאורה ללחות האטמוספירה ולמידת החום בחדר.סימן ב׳: הגבלת לחות
6הגבלת לחות מלאכותית
לא תועלה לחות מלאכותית בחדר באחת הנסיבות האלה:
(1)המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת עלה על 22.5 מעלות צלסיוס;
(2)בחדר שטווים בו כותנה, או טווים מרינו או קשמיר בתהליך הצרפתי או היבש, או טווים או סורקים צמר באותו תהליך – עלה המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת על 26.5 מעלות צלסיוס;
(3)ההפרש בין המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת לבין המקרא של המדחום בעל הגולה היבשה הוא פחות מההפרש שצויין בלוח הלחות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תועלה לחות מלאכותית בחדר באחת הנסיבות האלה:
{{ח:תת|(1)}} המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת עלה על 22.5 מעלות צלסיוס;
{{ח:תת|(2)}} בחדר שטווים בו כותנה, או טווים מרינו או קשמיר בתהליך הצרפתי או היבש, או טווים או סורקים צמר באותו תהליך – עלה המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת על 26.5 מעלות צלסיוס;
{{ח:תת|(3)}} ההפרש בין המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת לבין המקרא של המדחום בעל הגולה היבשה הוא פחות מההפרש שצויין בלוח הלחות.7אין להשתמש במים מזיקים
(א)בהעלאת לחות מלאכותית לא ישתמשו במים העלולים לגרום נזק לבריאות העובדים או לגרום לצחנה מזיקה או מטרידה.
(ב)לענין סעיף קטן (א) יראו מים כעלולים לגרום נזק לבריאות העובדים אם הם סופגים מתמיסה חומצנית של פרמנגנט האשלגן יותר משבעה מיליגרמים של חמצן לליטר מים תוך ארבע שעות בחום של 15.5 מעלות צלסיוס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בהעלאת לחות מלאכותית לא ישתמשו במים העלולים לגרום נזק לבריאות העובדים או לגרום לצחנה מזיקה או מטרידה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו מים כעלולים לגרום נזק לבריאות העובדים אם הם סופגים מתמיסה חומצנית של פרמנגנט האשלגן יותר משבעה מיליגרמים של חמצן לליטר מים תוך ארבע שעות בחום של 15.5 מעלות צלסיוס.8הגבלת לחות לפי שיטה מיוחדת
אם מתכוונים שהלחות האטמוספרית בחדר מסויים לא תהיה גדולה מלחות שיש בה הפרש של 2.2 מעלות צלסיוס לפחות בין המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת לבין המקרא של המדחום בעל הגולה היבשה, ונמסרה הודעה על כך למפקח האזורי בדרך שנקבעה – הוראות תוספת זו לענין קריאת מדי־לחות וטפסים לרישום לא יחולו לגבי אותו חדר כל זמן שמקויים לפחות אותו הפרש והעתק של הודעה כאמור מוצג בחדר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם מתכוונים שהלחות האטמוספרית בחדר מסויים לא תהיה גדולה מלחות שיש בה הפרש של 2.2 מעלות צלסיוס לפחות בין המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת לבין המקרא של המדחום בעל הגולה היבשה, ונמסרה הודעה על כך למפקח האזורי בדרך שנקבעה – הוראות {{ח:פנימי|תוספת|תוספת זו}} לענין קריאת מדי־לחות וטפסים לרישום לא יחולו לגבי אותו חדר כל זמן שמקויים לפחות אותו הפרש והעתק של הודעה כאמור מוצג בחדר.